תנא דבי אליהו ו

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים ת

טקסט

אליהו רבה (איש שלום) פרשה ו

מפני מה זכה אברהם לחיים שלא בצער ושלא ביצר הרע בעולם הזה מה שעתיד ליתן לצדיקים לעולם הבא, מפני שמסר עצמו על כבוד שמים למיתה באור כשדים, וכל המוסר את עצמו על כבוד שמים למיתה נותנין לו חיים לעולם הזה וחיים רבים וארוכים לעולם הבא שאין להן סוף, מנין, תדע לך שכן, בית אביו של אברהם עובדי עבודה זרה היו עושין עבודות זרות ויוצאין ומוכרין בשוק, יום אחד הגיע לאברהם למכור, בא אחד ואמר לו, בכמה פסל זה, אמר לו, בשלשה מנה, אמר לו בן כמה שנים אתה, אמר לו, בן שלשים שנה, אמר לו, אתה בן שלשים שנה ותעבוד לזה שעשיתי אותו היום, נסתלק והלך לו. שוב בא אחר, אמר לו, בכמה פסל זה, אמר לו בחמשה מנה, אמר לו, בן כמה שנים אתה, אמר לו, בן חמשים שנה, אמר לו, אתה בן חמשים שנה ותעבוד לזה שעשינו היום, נסתלק והלך לו. נשמעו דבריו לנמרוד, שלח והביאו והעמידוהו לפניו, אמר, בן תרח עשה לי אלוה יפה שיהא לי, נכנס ואמר לבית אביו, עשו לו פסל יפה, תיקנוהו פיסקוהו והירבו לו סימנין, והלך והוציאו לו, וצדקתו של אברהם אבינו, אותו היום מעונן היה וירד מטר בו ביום לפי כך לירד לתוך כבשן אש, נמרוד יושב וכל דור הפלגה יושבין, נכנס והעמידו באמצע, ירד ודיבר את דבריו, אמר לו, אם לאו למי אעבוד, אמר לו, לאלהי האלהים ואדוני האדונים שמלכותו קיימת בשמים ובארץ ובשמי שמים העליונים, אמר לו, ואני אעבוד לאלוה של אש והריני משליך אותך בתוכה, יבא אלוה שאתה אומר עליו ויצילך מתוך כבשן של אש, מיד כפתוהו ועקדוהו ונתנוהו על גבי הארץ, והקיפוהו עצים מארבע רוחות, חמש מאות אמות לצפון, חמש מאות אמות לדרום, חמש מאות אמות למערב, חמש מאות אמות למזרח, הקיפו והציתו בהן את האור, כל ביתו של תרח עובד עבודה זרה היה, ועד אותה שעה לא הכיר בוראיהו, מיד באו (שכיני) [שכיניו] ובני עירו והיו מטפחין על ראשו ואומרים לו, משתה בושה גדולה, בן שאתה אומר עליו, יורש העולם הזה והעולם הבא שרפו נמרוד באש, מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד משמי שמים העליונים ממקום כבודו גודלו ותפארתו קדושת שמו הגדול, והציל את אברהם אבינו מתוך אותה בושה ומתוך אותה כלימה ומתוך כבשן אש, שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך וגו' (בראשית ט"ו ו'), וכיון שעשה נס לאבינו אברהם היה להן פתחון פה לפני דור הפלגה להשיב תשובה במקומה, על תרח ועל אברהם בנו היו אומ' חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר (משלי כ"ז י"א), אילו בני דור הפלגה, שמתוך דרכיהן הרגו את בני ונמצא אבוד מן העולם הזה ומן העולם הבא, עמד ויצא משם לשם שמים, שנאמר ויקח תרח את אברהם בנו וגו' (בראשית י"א ל"א), שכרו שיצא משם, זכה והמליך הקב"ה את אברהם בנו בחייו שלשים וחמש שנה, ואברהם ושרה הלכו לארץ כנען, שנאמר ויקח אברם את שרי אשתו (שם /בראשית/ י"ב ה'). אברהם הזקין והלבין נמנע מדרכו של עולם, ושרה הזקינה והלבינה ונמנעה מדרכו של עולם, אברהם הזקין והלבין והשחיר וחזר לילדותו, ושרה הזקינה והלבינה והשחירה וחזרה לילדותה, שנאמר ואברהם ושרה זקנים (שם /בראשית/ י"ח י"א), נעשה אברהם כבחור, נעשה שרה כבתולה. נקבצו עליהן כל באי העולם ואמרו, מה טיבן שבאו כל אותן מעשים על ידיכם, מיד ישב אברהם וסיפר להם כל מה שהיה לו בעולם מאור כשדים ועד אותה שעה, שנאמר מי העיר ממזרח צדק יקראהו [וגו'] (ישעיה מ"א ב'), וכיון ששמעו ממנו דברי תורה המליכוהו עליהם. מיד באותה שעה נתקבצו כל מלכי מזרח, ובאין ומעסים את המלכים אשר סביבות אברהם, ולא אמר להם דבר עד שנגעו בו בגופו, שנאמר וישמע אברם כי נשבה אחיו (בראשית י"ד י"ד). באותה שעה הראה הקב"ה לאברהם אבינו שני בניו עובדין עבודה זרה בדן (ונשכחו) [ותש כחו] מעליו, שנאמר ויקימו להם בני דן את הפסל (שופטים י"ח ל'), וכן הוא אומר ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו (בראשית שם /י"ד/ ט"ו), אמרו (לאותו) [אותו] מלאך שיצא לסעד את אברהם לילה שמו, ובמה ירק אותם, בכסף וזהב ובאבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה שבעולם, להודיע כל באי עולם שעשיר גדול היה אברהם, כדי שלא יהו הבריות אומרים, לא יצא אברהם והרג את המלכים, אלא בשביל לקפח את הממון שהיה עליהם, לפיכך נאמר ויחלק עליהם לילה וגו'. ומשנמלך אברהם אבינו בעולם, שנאמר נשיא אלהים אתה בתוכנו (שם /בראשית/ כ"ג ו') ואומר אשר נשיא יחטא (ויקרא ד' מ"ה ט'), ואתה חלל רשע נשיא ישראל (יחזקאל כ"א ל'), רב לכם נשיאי ישראל (שם /יחזקאל/ מ"ה ט'), מה נשיא האמור למלכי ישראל נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו, אף נשיא האמור במלכי יהודה נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו, הא שמענו נשיא האמור בתורה, מה נשיא האמור בתורה נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו אף נשיא האמור באברהם נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו, הא שמענו שמלך אברהם אבינו בעולם שבעים וחמש שנים, שלשים וחמש של תרח, וארבעים לאחר מיתתו, ומה הן סלעים שיצאו לו, זקן וזקנה מצד אחד בחור ובתולה מצד אחד. ולא הניח הקב"ה ברכה בעולם שלא בירכו, בירכו בחכמה בבינה בדעה בהשכל, ובירכו בעושר ובנכסים, והקנהו שמים וארץ ושמו אדון על עולמו, שנ' ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון [וגו'] (בראשית י"ד י"ט), ובירכו בבנים ובני בנים, והיקנה לו העולם הזה והעולם הבא, שנאמר ואברהם זקן בא בימים (שם /בראשית/ כ"ד א') לא בימיו של אברהם הכתוב מדבר, אלא יום אחד מן העולם הזה ויום אחד מימות המשיח ויום אחד מן העולם הבא. באותה שעה אמר הקב"ה, באו עשרה דורות והחרבתי את עולמי וטרדתיו מן העולם מה העליתי בעולם, כיון שבא אברהם היה לבי על עולמי, לבבתיני אחותי כלה לבבתיני באחת מעיניך וגו' (שה"ש =שיר השירים= ד' ט'), משל למלך בשר ודם שקידש את האשה, והיתה נראית לו באחת מעיניה, והיה אוהבה אהבה יתירה ושמח בה ומשתוקק בה, אמור מעתה, כשתראה בשתי עיניה על אחת כמה וכמה, כך אבינו אברהם מפקח על עיני בריות ומכניסן תחת כנפי שכינה כך היה אוהבו הקב"ה אהבה גמורה ושמח בו ומשתוקק בו, ומה בזמן שאברהם אבינו מפקח את הבריות ומכניסן תחת כנפי השכינה כך אוהבו, כשיבואו בניו לידי מצות גדולות (יעשו) [ויעשו] חבילות חבילות של תורה על אחת כמה וכמה, לכך נאמר לבבתיני אחותי כלה וגו'. ואף הריגה שהרג הקב"ה את ישראל בעונותיהן בעולם הזה רפואה היא להם לעולם הבא, שנאמר לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו וגו' (הושע ו' א'), יחיינו מיומים (שם /הושע ו'/ ב') זה העולם הזה וימות המשיח, וביום השלישי יקימנו (שם /הושע ו'/) זה העולם הבא.

הערות

  • לפי מהדורת איש-שלום, מתוך פרוייקט השו"ת של אונ' בר-אילן

נמצא בשימוש ב...

נלמד בקורס מיתוס והיסטוריא במסגרת תכנית המצטיינים "אופקים"

קישורים נוספים