תשעא א ויקי במדעי הרוח פגישה א

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

לדף קישורי ההרצאה

הקדמה

הרומן שלי עם ויקי התחיל בסתיו 2003 – שנה"ל תשס"ד. כמו כל רומן טוב, הוא התחיל באי-הבנה יסודית. מעשׂה שהיה כך היה...

בקורס שנה א של החוג להיסטוריא כללית, בשם סדנא למיומנויות מחקר, נתקלתי כבר בהתחלת הסמסטר בשאלת המיליון: "האם מותר להשתמש בויקיפדיה?". כיון שכל רומן טוב צריך להתחיל באי-הבנה, עניתי בשלילה. עד מהרה התברר שאי-ההבנה כמעט כולו בצד שלי. הבנתי זאת כשנוכחתי שגם אני משתמש בויקיפדיה השכם והערב. אמנם, יש לויקיפדיה בעיות רבות, שהראשית בינן היא מידע לא-אמין שעדיין לא סונן החוצה מהמערכת. לפיכך אני ממליץ היום על ויקיפדיה כעל תחנה ראשונה למחקר, ואוסר על השימוש בה כתחנה אחרונה. עם זאת, חשוב גם לציין שהאופי הדמוקרטי של ויקיפדיה מאפשר מצב בו ערכים שונים כוללים חומר לא שגרתי, שדוקא הוא מועיל במחקר.

כשהבנתי שאין מנוס מויקיפדיה, החלטתי לנסות לשלב עבודה במסגרת זו עם הלימודים בכתה. כאן הופתעתי לשמוע תלונות של תלמידות ותלמידים על חוויות עבר קשות. תלונות קשות נוספות החלו לזרום גם מחברים, ומסיפורים דומים שיצאו לתקשורת. לפיכך נראה לי לא-הוגן לדרוש מתלמידות/ים להחשׂף לסביבת עבודה קשה, שאינה בשליטתי, בזמן שקיימת מחוייבות לקורס ולציון.

כאן המקום להעיר שלוש הערות:

  • ראשית, ויקיפדיה היא ויקי, אבל ויקי אינה בהכרח ויקיפדיה. יש המוני אתרי ויקי שונים, שאין להם קשר לויקיפדיה.
  • ערכתי בינתיים ניסוי בעצמי בעריכה בויקיפדיה העברית, ודומני שהצלחתי להבין כיצד לעבוד במסגרת זו מבלי להקלע לריבים. עם זאת, כמות המאמץ שהשקעתי בהמנעות מריבים היתה רבה מאד ביחס לתרומה שהשׂאתי לערכים.
  • בזמן האחרון מנשבות רוחות רעננות בויקיפדיה העברית. יש מקום למעקב במהלך השנה אחרי המתרחש, ויש לקוות שיווצרו תנאים חדשים, נוחים יותר לשיתוף פעולה בין המערכת האקדמית לבין ויקיפדיה העברית.

הניסוי

לאחר התלבטויות רבות קבלתי החלטה לפתוח אתר ויקי משל עצמי, שיהיה מכוון בדיוק לצרכי, ושתרבות הדיון בו תהיה בשליטתי. סייעו לי בהקמת האתר ד"ר דני בן-צבי מהפקולטא לחינוך, גב' שירי הגני תלמידתו, ושי שפילר מהיחידה להוראה נתמכת מחשב, ותודתי נתונה להם.

מלכתחילה שאלתי את עצמי: מה אני רוצה להשׂיג באמצעות המהלך? המעבר לויקי דורש השקעה, וחשוב היה להגדיר מראש את המטרות. נקודת-לכל-הפחות שקבעתי שאתר הויקי ישמש בית לכל הקורסים שאעביר, ויכלול:

  • סלבוסים של הקורסים השונים
  • קישורים לחומר קריאה (גם ברשת גם בתו"ת)
  • הודעות לכתה (מחליף את היילרן)
  • רישום שעורי בית מפגישה לפגישה

בסמסטר א לימדתי שני קורסים, ברמת מעורבות ויקי גבוהה למדי (בשניהם היו מטלות חובה שכללו שימוש בויקי). רמת המעורבות הגבוהה ביותר נדרשה בסמינר שנה ג בנושׂא מונותאיזם. קורס זה כלל:

  • מצגות שבועיות בויקי
  • עידוד דיונים בכתב בין הפגישות
  • הגשת עבודה בויקי

בנוסף העברתי תרגיל שנה א על הרפובליקא הרומית, בו שימש האתר בית לקורס, נדרשה הגשת תרגיל בויקי, והמבחן המסכם נערך בחומר פתוח, עם שימוש מלא באתר וברשת בכלל.
בסמסטר ב העברתי 4 קורסים שונים, ולכן הדרישה למעורבות התמתנה. העקרון המנחה היה פחות שימוש בויקי כחובה, ומתן מקום נרחב להתנדבות ולרצון טוב. בדיעבד הסתבר שיש גם מזה וגם מזה. בכמה ביקורות שקיבלתי מאז הציעו סטודנטיות/ים להשתמש בויקי יותר, גם כחובה.

טבילה ברותחין – סמינר מונותאיזם

מטלות חובה בויקי הניבו הכנה לשעור ברמה שלא הכרתי עד כה. במקביל, גם העומס על הכתה היה מעל לרגיל - עניין שיש לתת עליו את הדעת במעבר לויקי.

אחת התופעות המרנינות והמועילות מכל היתה קיום דיון על החומר הנלמד עוד לפני שהתחלנו לדון בו בכתה. השעורים התקיימו בימי ראשון ושלישי. הדרישה הרשמית מהצוות המציג היתה להעלות את המצגת כבר ביום חמישי בשבוע שלפני. כתוצאה מכך, החלו דיונים בכתב במהלך סוף השבוע, והמשיכו עד לתחילת השעור ממש. בהקשר זה אציין שיש כאן לפחות תשובה חלקית לצורך עז בימינו, לתרגל את הכתיבה של הלומדות והלומדים.

תופעה חיובית נוספת היא תרומה סטודנטיאלית להוראה ולמחקר. דוגמאות לכך ניתן לראות במקרה אחד בו הוסיפה תלמידה פריטי מחקר לקריאה נוספת (לרוב הנטייה הסטודנטיאלית היא דוקא לצמצם את הסלבוס), ובמקרה אחר בו הרחיבה תלמידה אחרת את אופקי הדיון מיוזמתה.

שני המקרים הנ"ל הובאו כאן כיון שהיוו רגע פריצת דרך בניסוי. בזמן שעבר מאז נשנו מקרים כאלה שוב ושוב. למעשׂה, ניתן לאמר שנוצרה קהילה לומדת, בה קיימת עזרה הדדית והפרייה הדדית, עם דרישה רשמית או בלעדיה. יתר על כן, האוירה השיתופית מסייעת במידת מה לריכוך ההייררכיא של כתת הלימוד הקלאסית, ומעוררת לקיחת אחריות ויוזמה לפחות אצל חלק מהתלמידות והתלמידים.

רפובליקת ויקי

בצל הסמינר התנהל גם תרגיל שנה א, בו נקטתי שיטה אחרת, בהתאם לחומר הנלמד. בשנה שעברה הכנסתי לשימוש ספר חדש, שהוא מקרה נדיר בעולם האקדמי: textbook בסיסי שהוא גם ספר חדשני ופורץ דרך מבחינה מחקרית. הניסוי כאן נערך מראש במחשבה כמה שנים קדימה, ובמטרה להעמיד תכנית לימוד מאורגנת שתתבסס על ספר זה.

לפיכך הטלתי על צוותי עבודה לערוך דפים, ובהם סיכומים של קטעים מן הספר (לדוגמא כאן). כחלק מההכנה לקראת העברת אותו קורס השנה, ערכתי מחדש את הדפים, עם תוספות ושיפורים (ראי/ה אותו הנושׂא כאן). להערכתי, בתום עוד שני סמסטרים בהם אלמד קורס זה יעמוד לרשות הציבור מערך שיעורים מלא על הרפובליקא הרומית המוקדמת, שיהיה עשיר ובהיר יותר מהספר שהוליד אותו, נגיש לכל בחינם, ובעברית.

מסקנות ביניים

לצד היתרונות המרובים של עבודה בויקי, שׂמתי לב גם למספר נקודות שיש להקפיד לתת עליהן את הדעת:

  • רכישת מיומנות בויקי דורשת השקעה ראשונית. מרצה שת/יבחר לעבוד בויקי ת/ישקיע את המאמץ פעם אחת. בכתה, מאידך, ת/ימצא תמיד מי שעדיין לא נחשׂפ/ה לויקי, ות/יצטרך להשקיע את המאמץ הבסיסי. יש להניח שככל שהשנים תעבורנה, רמת הבקיאות הממוצעת בכתה תעלה, והמאמץ הנדרש ירד.
  • הנגישות הרבה שמתאפשרת באמצאות ויקי מקלה מאד על גישה לחומר הקריאה, ובמידת מה מגבירה את הכנת שיעורי הבית. מאידך, היא יוצרת תלות סטודנטיאלית באתר, וממעטת את היכולת, אפילו את המוטיבציא, לאיתור עצמאי של חומר. יש לציין שבעיא דומה קיימת גם בשימוש בהיילרן ובתו"ת. כדי להמשיך ולהקנות את כישורי החיפושׂ (שבעבר נרכשו תוך כיתות רגליים בספריה כדי לאתר את חומר הקריאה משעור לשעור), יש לערוך תרגילים יעודיים באיתור חומר.

שימושים נוספים

מחקר בויקי

כיום אני משתמש כמעט אך ורק בויקי כדי לארגן את חומר המחקר שלי. לנסיוני בינתיים, יש לשיטה זו כמה יתרונות ברורים:

  • גישה נוחה מכל מקום עם חיבור לרשת
  • ארגון רוחבי של החומר

מחקר והוראה


סיכום וחזון

שימוש עצמי

להערכתי יש מקום לשימוש נרחב בתכנת ויקי באקדמיא בכלל ובמדעי-הרוח בפרט בתחומים הבאים:

  • כלי לשילוב הוראה ומחקר באמצעות:
    • שימוש כפול בחומרים
    • הכוונת עבודות סטודנטיאליות לאיזורים שדורשים פיתוח מחקרי ושימוש בהן להנחת תשתית מחקרית
    • שימוש בויקי להנחלת עקרונות הבניית העבודה
  • תעסוקה לעוזרות/י מחקר – יש עבור מה להגיש grants

שימוש מוסדי

למידה מרחוק

תכנת ויקי יכולה לתת מענה לא מבוטל לחלק מהשאלות העולות מלמידה מרחוק.

  • נגישות: ויקי מאפשרת לארגן כמות גדולה של חומר באופן נוח לעיכול, המניח לכל לומד/ת לבחור מסלול משלה/ו בתהליך הלימוד.
  • קהילתיות ושיתוף: אחת הבעיות המרכזיות של למידה מרחוק היא העדר הדיון המשתף בכתה. ויקי אינה פותרת בעיא זו באופן מוחלט (אין תחליף לשׂיחה פנים אל פנים), אבל עשׂויה לתת לה מענה חלקי.
  • אמינות: פיקוח נמרץ על תרומות הלומדות והלומדים, בין השאר באמצעות עוזרות/י הוראה, יקשה על רמאויות, גם אם לא ימנע אותן לגמרי.

שתוף פעולה אקדמי

כמו בלמידה מרחוק, ויקי יכולה לשמש ככלי תקשורת לשתוף פעולה מחקרי עם חוקרות ומוסדות בחו"ל. יעילות הכלי הוכחה כבר בבניית ויקיפדיה (הבנויה כולה על שיתוף מרחוק), וכל שנשאר הוא להתאים את השימוש לכל פרוייקט מחקר לפי דרישותיו.

למותר לציין ששתוף פעולה אקדמי עם חוקרים ומוסדות בחו"ל הינו אחד המנופים החשובים ביותר לפיתוח אונ' חיפה בכלל ומדעי-הרוח בפרט.

מעורבות אקדמית בויקיפדיה

סביר להניח שבעתיד הנראה לעין תשאר ויקיפדיה המקור הראשי למידע אנציקלופדי ברשת ובכלל. שימוש בויקי באקדמיא יכול להביא לשיפור ויקיפדיה בכמה דרכים:

  • אתרים אקדמיים הנשענים על ויקי, ומשתמשים בקוד של התכנה, יכולים להוות בסיס לערכים טובים יותר.
  • עידוד אוריינות ויקי: המערכת האקדמית יכולה להכשיר סטודנטיות וסטודנטים להיות הדור הבא של עורכות/י ויקיפדיה.
  • לאור הרוח החדשה בויקיפדיה העברית יש לבדוק מחדש אפשרות לשתוף פעולה ישיר.

שליחות חברתית

עד דורנו הצטברה כמות אדירה של ידע אקדמי בתחומים השונים, שרובו המכריע אינו נגיש לציבור הרחב משתי סיבות עיקריות: (א) הוא נמצא בספריות אקדמיות או מבוצר באתרים בתשלום; (ב) הוא כתוב בשׂפה שנהירה אך ורק למתמצאים/ות בתחום. חובתה המוסרית של המערכת האקדמית להנגיש עושר זה לציבור, גם מחוץ לגבולות הקמפוסים.

מעבר לנימוק המוסרי, הנגשת העושר האקדמי יהוה שירות מובהק לציבור, שיסייע להצדיק את קיומנו האקדמי על חשבונו.