תשעא א קריאה מודרכת MA מאלכסנדר לישוע

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לדף הראשי של הקורס


אייל

אנשי מלוס והברנכידאי

אלכסנדר התייחס הכבוד ואדיבות לתושבי העיר Mallos, וזאת מכיוון שהיו צאצאיהם של מתיישבים ארגיבים שמוצאם מהרקלס. נדמה שזהו מעין תשליל להתנהלותו בפרשת הברנכידאי. (עמ' 13)

המצור על צור

הטענה שהצורים פחדו שאלכסנדר ישתלט על הטקס וייקח לעצמו את התפקיד המרכזי. קשה להתעלם מבקשתו הספציפית של אלכסנדר – לזבוח להרקלס ותו לא. פעמים רבות אלכסנדר הפגין תבונה ורגישות ביחס לפולחנים דתיים מקומיים.

חיזוק לפחד תושבי צור מהשתלטות של אלכסנדר על הטקס – מאוחר יותר אלכסנדר הפך לפרעה.

ללא ספק אלכסנדר הבין שהמצור יהיה קשה ומורכב. אריאנוס (2.15) מספר לנו על כך שלאחר שניתן האולטימטום אלכסנדר עוד ניסה לשלוח שליחים כדי לפתור את המשבר. אך זה היה מאוחר מידי. תעמולת המלחמה בשילוב עם הבטחת הסיוע מקרתגו ביצרה את אנשי צור בעמדתם והעלתה את ביטחונם ביכולתם לעמוד בפני מצור.

חשוב לזכור שצור הייתה אחת הערים בכירות והחזקות בפיניקיה. עצם היותה אי מיקם אותה בעמדת כוח עדיפה על פני שכנותיה, במיוחד אל מול צבא היבשה של אלכסנדר.

זבח להרקלס בעיר עצמה היה מעשה סימלי שביטא את כניעתה של צור לאלכסנדר. הגשת כתר הזהב, האספקה והצעת צור הישנה כאתר קדוש שבו יוכל אלכסנדר לזבוח להרקלס, על פי קורטיוס (4.2.2) לא סימלו את כניעתה של צור אלא מעין ברית עם אלכסנדר.

הפסטיבל הדתי מסביר בסיפור את נוכחותם של הקרתגנים בצור. על כך יש להוסיף את שתיקת המקורות בנוגע לפסטיבל. אין שום ציון לפסטיבל שכזה ואריאנוס אומר בפירוש שתושבי צור לא אסרו על כניסת זרים אלא על כניסת מקדונים ופרסים - סימן מובהק לרצון של צור לשמור על ניטרליות.

המצור על צור. יצירת המעבר היבשתי מדגישה את חוסר יכולתו הימית של אלכסנדר ומחריפה את הבעיה שהעמיד בפניו הצי הפרסי. מדגיש את החשיבות האסטרטגית של המצור. (עמ' 60)

חשיבות כיבוש צור מבחינת אלכסנדר:

  1. פירוק הצי הפרסי ואיום הפלישה ליוון – המטרה המרכזית לעצם הגעתו של אלכסנדר ללבאנט ולא ישירות לבבל. (בניית המעבר היבשתי מעידה על חוסר יכולתו הימית של אלכסנדר) אריאנוס (2.15) מספר לנו שלאחר שאלכסנדר קיבל את כתר הזהב היו לו שתי בקשות - הראשונה שישלחו שליח למלך צור שנמצא עם הצי וליידע אותו על הצטרפותה למחנהו של אלכסנדר; השנייה היא לזבוח להרקלס בעיר.
  2. המוניטין של אלכסנדר וצבאו.
  3. תקדים פוליטי שלילי להמשך מסעו הצבאי של אלכסנדר.
  4. תקדים חיובי ליכולותיו של אלכסנדר באם יצליח לכבוש יעד מורכב זה. (העונש האכזרי מדגיש נקודה זו)

לא ניתן להתעלם מהחשיבות של כיבוש צור ועל ההשלכות שהיו להצלחתו על המסע הצבאי כולו. אני סבור שאילו אלכסנדר היה שומע שאנשי צור מסרבים לכניסתו לעיר בשל פסטיבל דתי הוא היה מתפשר בזבח להרקלס בצור הישנה, במקום לפתוח במצור מסוכן.

המקורות לא מספרים לנו עד כמה הכיר אלכסנדר את פסטיבל ה-Egerseites והאיסורים שנלוו לחגיגות, ולכן הטיעון על פחד של אנשי צור הוא אפשרות בלבד, במיוחד שהמקורות מספקים הסברים אחרים למצור על צור.

פרסאוס

השימוש במיתוס של פרסאוס, ההופך את הפרסים לאחיהם של היוונים לא מובן בהקשר הביקור בסיווא. הוא כן מובן לאחר סיום כיבוש האימפריה הפרסית ורצונו של אלכסנדר להפוך את הפרסים לשותפים שווים בשלטון. (עמ' 12)

העדות על פרסאוס במצרים מגיעה מסטראבון שהסתמך על קליסתנס. יכול להיות שקליסתנס בדה מעשייה זו ערב הקרב בגאוגמלה כדי למשוך אצילים פרסיים לצידו של אלכסנדר. בכל מקרה אני סבור שסיפור זה מגיע בשלב מתקדם של המסע, כשאלכסנדר ואנשיו האמינו שהניצחון הסופי על האימפריה הפרסית יגיע בקרוב.

מותו של אלכסנדר

הסצינה המקובלת, שאלכסנדר שתה מכוסו של הרקלס, בעודו מציין את זיכרון מותו – יוצרת הקשר שבו אלכסנדר כאילו מחכה למותו, ושהיה זה השלב הטבעי הבא בדרכו להפוך לאל. בין אם הורעל או לא, עובדה שישנה תיאוריה שסיבת המוות היא הרעלה ושאנשים האמינו בה. אולי הסצנה כפי שהיא מתוארת באה להוציא את העוקץ מנסיבות מותו של אלכסנדר והופכת את האירוע לאבן דרך מרכזית בהפיכתו לאל ובכך להסיט את תשומת הלב מכך שאלכסנדר הורעל? מאבק בין יורשיו הוליד מיתוס שכזה מכיוונם של אלה שהואשמו שרצו במותו – אולי אנטיפטרוס וסיעתו.

ניקוסטרטוס - הרקלס

בנוגע לסיפורו של הגנרל ניקוסטרטוס שפעל בשירות בית המלוכה הפרסי ונהג להתלבש כמו הרקלס. יכול להיות שהוא היה אותו "הרקלס" שעליו סיפרו המקומיים לאלכסנדר ואנשיו? (בעיית מקורות על האיש)

אלכסנדר וישו

אלכסנדר נשלח על ידי האלים לזמן קצר – עורר בי את המחשבה שכמו שממים של אלכסנדר השתלטו על זה של הרקלס, כך היו ממים של ישו שהתשלטו על אלכסנדר. (עמ' 88) - בסיכום של הספר מופיעה אפשרות זו.

ישו, הרקלס, דיוניסוס ואסקלפיוס

יוסטינוס מרטיר התמודד עם נקודות ההשקה של ישו לדיוניסוס, הרקלס ואסקלפיוס, לא עם זה של אלכסנדר. שאלה שיש לשאול: עד כמה הייתה דמותו של הרקלס דומיננטית ושכיחה בקרב היהדות? האם יכול להיות שממים רבים לא עברו דרך אלכסנדר אלא ישירות מהרקלס לישו? (עמ' 135)

הערה מתודולוגית

לממטיקה יש חלק נכבד בתזה של הספר אולם אין הסבר מספק למי שלא מבין בעניין. קצת לא נוח לקרוא ספר, להפסיק באמצע כדי להשלים פערים, ואז לחזור אליו.

נקודות רחוקות ממיצוי

אלכסנדר במקורות יהודיים. גם מהחיפושים שאני ערכתי וגם מהערת השוליים, נדמה שמעט מאוד חוקרים עסקו ביחסיו של אלכסנדר עם היהודים בנושא מרכזי למחקר. לא רק מיעוט עניין אלא שרוב מה שנעשה נחשב כבר לדי מיושן: לוי 1883; שורר 1973-86; קאזיס 1962; פלוסר 1978. (יוצא דופן כמובן, אמיתי 2006).

רוני

המשימה: על הספר “From Alexander to Jesus” (טיעונים חלשים, עניינים שאולי אפשר לפתח עוד).

תאריך ההגשה: 19.12.2010.


עניינים שאפשר לפתח:

חיסול הקוסאיוי (Kossaioi) לאחר מות הפאיסטיון (מיעוט תוצאות בגוגל סקולר, בלי התייחסות בהערות השוליים, חיפוש בספרייה לא העלה דבר).

השפעת אלכסנדר על תיאולוגיית ומיתולוגיית המשיח (עמ' 7) (אולי)

הסולם של אלכסנדר (11)

מטבעות של הראקלס שתרמו למיתוס המאליאני בתקופת השלטון הפרסי (3 סדרות, הראקלס+אריה, עמ' 14).

הקשר בין הראקלס, מומחה במציאת מים (עמ' 33) לחמורים שמוצאים מים?

האם נושא המודיעין של אלכסנדר בא בחשבון למחקר עתידי? (עמ' 180-181, הערה 12).

היפוך תפקיד הנחש בין הראקלס (2 נחשים שניסו להרוג אותו) ואלכסנדר (נחש שגרם לאולימפיאס להיכנס להריון) – עמ' 59. היש לאן להתקדם מפה?

וגם, מצביע על שוני בין הגיבורים – הראקלס נלחם בנחש, אלכסנדר, אולי, מזוהה עמו (עמ' 60, בו מתואר הסימן של פיליפוס עם הביצה והנחש). עם איזו חיה היה הראקלס מזוהה?

הצבא של פיליפוס אִפשר לאלכסנדר לנצח (עמ' 64). האם לאבי הראקלס היה גם חלק (כלשהוא, אפילו עקיף) בהישגיו?

קייסר היה בן 33 כשראה את הפסל של אלכסנדר בגאדס – האם זה גיל בו יש נקודת מפנה בתקופה ההיא? (ישוע, גרמניקוס – עמ' 107, ואלכסנדר מתים, קייסר מתייאש רגעית ואז משתפר), אולי אפשר לחקור כאן עוד.. נראה שמערכת הכרטיסיות של לוי שטראוס יכולה להיות מועילה במחקר כזה.

ישעיה ופתיחת בריחי הברזל (ישעיה מ"ה) – צור (המצור על צור, צור שמכיל גם ברזל, וגם אחד משמותיו של האל הוא צור ישראל, ראה למשל שמואל ב', כ”ג), כרגע נראה חלש, אבל ייתכן שיש איך לפתח את זה. עמ' 120

בדומה לטענה לפיה חלומות מעודדים מגיעים בזמנים קשים, אפשר לטעון שחסידי ישוע ראו אותו לאחר מותו משום שמישהו דומה לו הסתובב שם. (ידוע לי שזו לא טענה שלך, שישוע קם לתחייה והסתובב עוד קצת). אולי קצת כמו סינדרום ירושלים. עמ' 135. ייתכן שהסיפור של דיו קאסיוס על אלכסנדר הוא השפעת המיתוס של ישוע על זה של אלכסנדר. עמ' 135. (וגם השפעת קראקלה, כפי שכתבת)

אולי זו דוגמא לעמ' 150, בו רשמת משהו דומה מאוד.

טיעונים שדורשים התייחסות:

האם לא היה איש בין אלכסנדר מוקדון וישוע עם ממים דומים? ולפני אלכסנדר?

לא היה לפני אלכסנדר, אבל הייתה השפעה הדדית בין הראקלס לאלכסנדר והיו לזה האחרון מאפיינים שמשותפים הן לאלכסנדר והן לישוע אחריו (Divine Sonship, double paternity, world mission, and divinization – p.6).
ייחודיות אלכסנדר בעניין: הוא היה אנושי (ממש בסוף המבוא, עמ' 7).
תשובה בעמ' 134, שניהם היו אנושיים. (כאן שאלתי ועניתי לעצמי, אך מפאת חוסר הידע שלי בעניין ישוע אין לי תשובה נחרצת באשר למי השפיע עליו, או על המיתוס שלו).

~ הראקלס שבחר אלכסנדר לייצג במטבע הכסף לא דמה לאלה שהיו מוכרים אלא לדמותו המסורתית של הראקלס (חסר זקן) במאה הרביעית במקדוניא. לעומת זאת, זאוס היה הדמות המוכרת מצור (Baaltarz). זו הייתה בחירה שמאחוריה עמד מסר דתי ופוליטי:

while the sky god Zeus-Baal was universal and continuous, his enforcer on Earth was new and Macedonian. - אין הסבר לטענה זו מלבד השוני בבחירת דמותו של הראקלס שהודפסה על המטבע, מה עומד מאחוריה?

האם ניתן להניב פירות כלשהם מחוסר הזקן של הראקלס והרגלי הגילוח של אלכסנדר? (על פניו לא נראה לי).
אולי הראקלס היה בלי זקן משום שהוצג במטבע זה עם אביו ולכן נבחרה דמותו הצעירה יותר? (עמ' 25-אב ובן)

~

הקאטומפילוס כאב טיפוס לאלכסנדריא – (עמ' 23) על מה הטענה הזו נשענת? ~

הרעיון של divine sonship היה קיים אצל אלכסנדר כבר בילדות – מה הסימוכין? (עמ' 26) ~

איזו סיבה נוספת יכולה להיות להרס שמורת הטבע, מלבד חיקוי של הראקלס? (עמ' 33).

הכוונה היא לסיבה שבסיסה חזק יותר. אולי אין וזהו.. הדמיון לא נראה לי חזק מספיק.

~

שני אירועי ההשתחוויה הם נפרדים ונבדלים – מדוע? (עמ' 37) ~

הדמיון המקדוני תמיד חיפש אמזונות (עמ' 42), מה הסימוכין לכך? ~

חוסר הביטחון של אלכסנדר הובילוהו לחפש שוב ושוב אישור לקשר עם הראקלס – (עמ' 56), האם זו הדעה הרווחת במחקר? ~

הראקלס היה היחיד ששינה את פני הנוף? עמ' 61. ישנה אגדה לפיה פרסאוס (בן דנאי) הפך את הטיטאן אטלס להרי אטלס. ([1] , מאמר משנת 1968, [2] , מאמר משנת 2004 לפחות – של חוקר עצמאי אמנם.. , [3] ספר משנת 2005, מול: [4] , מאמר משנת 1983 בו נאמר שאטלס כבר היה הרים לפני שפרסאוס טיפל בו.)

אמנם זה היה מקרה יחיד ואינני יודעת אם היה מצופה ממנו לשנות את פני הנוף כפי שהיה מצופה מהראקלס, אבל זה מוכיח שהוא לא היה היחיד.

~

"this alone of Alexander's endeavors did not come out well” (עמ' 61, לחפור תעלה במיצר הקורינתי). האמנם זו השאיפה היחידה של אלכסנדר שלא מומשה?

אריאנוס: 7.1.4none of Alexander's plans were small and petty, and no matter what he had already conquered, he would not have stopped there quietly, not even if he had added Europe to Asia and the Britannic islands to Europe, but that he would always have searched far beyond for something unknown, in competition with himself in default of any other rival.

רצה להתקדם עוד ועוד ונאלץ להפסיק משום שחייליו לא הסכימו להתקדם איתו (עמ' 58).. זה לא סוג של כישלון?

או שהכוונה היא לשאיפה לשינוי פני הנוף, אזי הדוגמאות לעיל בטלות.
אלא אם כן (טענה חלשה) אטען שלו היה ממשיך בכיבושיו, ייתכן שהיה משנה את פני הנוף במקומות נוספים. נורא חלש, משום שאי אפשר לדעת "מה היה קורה אילו”.

~

הראקלס היה גיבור שהפך לאל, אלכסנדר נשאר אנושי (עמ' 67, למשל) אלכסנדר ניסה להפוך את עצמו לאל (עמ' 70, 124), היה כמעט בן אלמוות (עמ' 87), היה בסטטוס של superhuman (עמ' 88), נשלח מלמעלה לזמן מוגבל כדי לסייע ואז שב לשם (עמ' 89), הוקם אוהל לזכרו במחנה יומנס (94), הופיע בחלומות – לעיתים במעמד זהה לזה של זאוס- והשפיע על יומנס ודמטריוס (94-95), גם בחלום של סלאוקוס (עמ' 96). מה לגבי הראקלס? האם כיוון למטרה זו או פשוט זכה בה? בספר יש גרסאות שונות למעמדו האנושי ואו האלוהי של אלכסנדר. מעט מבלבל. ~

המאבק עם הפיתיה – הדמיון היחיד (כפי שמוצג בספר) הוא שהיה מאבק, הפרטים שונים – אלכסנדר נאבק לבד וכשהראקלס התעמת עם הפיתיה, זאוס התערב (וגם הורוס). עמ' 67. ~

טענת הפארוסיוי\מארוסיוי לגבי שורשיהם ההודיים – מדוע אין זה סביר שלפני אלכסנדר הם יכלו לטעון דבר בנוגע לשורשים הודים? האין זה סביר יותר שסטראבו ידע על מיתוס שאבד לנו כיום? (עמ' 71. לפי פליני, הם בכלל הודים: [5] , ויש הפנייה למאמר נוסף, עתיק יומין: Windberg, Friedrich. 1938. "Pharousioi." RE 19:1870-72. חיפוש של "Maurousioi+Herakles" בגוגל סקולר העלה שני מקורות מודרניים בצרפתית, ייתכן שגם הם מועילים. אולי יש כאן מה לחקור!) ~

חותם בצורת אריה על רחמה של אולימפיאס וסימן לידה (חותם על בשרו) בצורת עוגן על ירכו של סלאוקוס – הדמיון קיים משום ששניהם סמלים, אך במקרה של אלכסנדר הסמל היה על אמו (ובאיבר פנימי) ואצל סלאוקוס, הסמל היה על גופו שלו (ובמקום מעט פחות אינטימי). עמ' 99.

בנוסף, הסימן של סלאוקוס, לפי הסיפור, היה מוחשי. באשר לאולימפיאס (אולי אינני יודעת, לפי מיטב הבנתי) זה נותר בעולם החלומות, של פיליפוס.

~

עמ' 201, הערה 61 – מדוע נראה לך בלתי סביר שהקשר בין עוגן לאבהות מצד אפולו הוא זיוף של טרוגוס? (חסר הסבר, או שזה כל כך ברור שפספסתי) ~

ישוע נדחה מהיהדות ואלכסנדר התקבל על ידה (עמ' 127), למרות שהיה בן אל ואלוהות בעצמו.

ייתכן שאפשר להסביר את זה תוך התבססות על העובדא שאלכסנדר היה מלך זר (מה גם שלא ידוע לי האם היהודים קיבלו את אלוהותו ושורשיו האלוהיים של אלכסנדר), וישוע צמח ומתוך היהדות, לכן באופן טבעי איים עליה יותר. תחרות ממטית, אם תרצה.

~ להראקלס פיתוי אחד (עמ' 129), לישוע באמצעות השטן, שלושה (130). כמה סיפורים כאלה הסתובבו במרחב הממטי בתקופה ההיא? האם זו התקרית היחידה של גיבור שנאלץ לבחור בין הטוב והרע באופן כה קיצוני? ~

חיי דיוגנס אמנם קלים יחסית לאלה של אלכסנדר? עניין שקשה לשפוט לדעתי (עמ' 130) הוא חי בחבית..

לילך