תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית שיעור חמישה עשר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסלבוס\לדף ריכוז הסיכומים

שיעור חמישה עשר

12.4.2011

Factoid – לא עובדא per se. יכול להיות דבר מה שמתחזה לעובדא.

Fact מהמילה factum בלטינית, מעשה.

עובדא – מהמילה עבד, עשה (גם).

מסתובבים בעולם פריטי מידע, שאנשים יודעים אותם, עוברים כתורה שבעל פה. למשל, שאלכסנדר לקח איתו אנשים מלומדים, בוטניקאים וזואולוגים – factoid שנולד עם נפוליאון.

סווטוניוס, קליגולא 55: תכנן למנות את סוסו לקונסול?

דיו קאסיוס, שבדרך כלל נותן לא מעט מידע על התקופה הזו, גם הוא בספר 69 מספר על מינוי הסוס כקונסול. עדויות אלה רחוקות בזמן, נעדיף קרובות יותר כטקיטוס.

החיסרון המרכזי של סווטוניוס: כותב אנקדוטות, לא נותן מסגרת כרונולוגית. סווטוניוס כנראה כתב בכרטיסיות לפי נושאים. מתסכל מאוד להיסטוריונים, נותן אפשרויות לנחש.

קליגולא היה שליט רק ארבע שנים (קצת פחות), לכן יש פחות צורך בכרונולוגיא בשאלות מחקר מסוימות. זמן כל כך קצר, שאם נעשה מעט זום אאוט, נקבל את התמונה הכוללת. לעומת זאת, כדי לדבר על ימי אוגוסטוס יש לעשות זום אאוט של 40 שנה (בעייתי יותר).

פילון: פילוסוף, תיאולוג. לא היסטוריון (לפי מה שידוע לנו). השתמרו לא מעט חיבורים שלו בזכות העולם הנוצרי. אחד מהם מתאר איך פילון יצא במשלחת להיפגש עם קליגולא, אגב המצב באלכסנדריא בין היהודים לדוברי היוונית ודרישת קליגולא להציב את פסלו בבית המקדש בירושלים. ראה את קליגולא בעיניים: מקור ראשוני.

סווטוניוס כותב: נאמר שהוא (קליגולא) תכנן לעשותו קונסול.

טיפ: כשקוראים טקסט ומתייחסים אליו ברמת המילה, יש לחזור לשפת המקור! הכלי להתמודד עם בעיות בתרגום כשאין גישה לטקסט המקורי: כמה תרגומים.

הלטינית: consulatum quoque traditur destinasse

נמסר. צורת הסביל גורמת ערפול במשמעות. מי מסר? (trado, tradere, tradiri, traditus). עדיף תמיד לכתוב על ידי מי נמסר. לא בטוח אם זו שמועה, על מה מסתמך פריט המידע הנכון או הלא נכון הזה, שקליגולא רצה למנות את סוסו להיות קונסול?

השלב הבא: לבדוק באופן כללי אצל סווטוניוס, איך הוא מתייחס לדיווחים של אחרים. באילו מילים. כך נדע אם זה מקרה יוצא דופן או אופייני.

שמועה היא דבר לא כתוב. חיבורים היסטוריים בתקופה הזו נצרכו בשמיעה לקהל. עוזר לנו להבין למה אנשים כותבים כמו שהם כותבים. כיום ברור לנו שמה שנכתב על היסטוריא יגיע בקריאה לקהל (אם בכלל).

ראשית, אין אמירה שהדבר באמת קרה. יש אמירה שהיה תכנון. יש הסתייגות, כי אילו סווטוניוס קיבל את הכוונה של קליגולא למנות את הסוס לקונסול, הוא לא היה כותב traditur אלא – הוא תכנן למנות את סוסו לקונסול.

לא נאמר בשום מקום שזה אי פעם קרה.

אצל קאסיוס נאמר שגאיוס קליגולא הוא אלוהות, הופך את עצמו לכהן של עצמו, ממנה את סוסו להיות חבר בחבר הכהנים. הכהונות הרומיות, למעט הפונטיפקס מקסימוס והרקס סקרורום, הן של קולגיום.

נותן לנו עדות נוספת לזה שהיה לו עסק עם הסוס (ספר 59).

בשתיהן מדובר במינוי הסוס למשרה. כשאנחנו רוצים לנסות להעריך עד כמה פריט מידע הוא חלק מהמציאות ולא משהו מדומיין, אנחנו רוצים להשיג מקורות בלתי תלויים זה בזה.

פריט המידע השני הוא אכן בלתי תלוי, כנראה.

התחלנו בקצה חוט: סווטוניוס. משם המשכנו לדיו קאסיוס. הערכה מחדש..

קאסיוס דיו 59, 14: קליגולא לא מינה את סוסו לקונסול. אבחנתנו מתאשררת לאור מה שקאסיוס אומר (זה לא קרה). המסקנה שאליה הגענו קודם, שלשאלות שקשורות לגליקולא וסוסו, דיו קאסיוס לא מסתמך רק על סווטוניוס, משום שיש לו פריט מידע נוסף לגבי הסוס שמתמנה למשרה אנושית שלא הופיע אצל סווטוניוס. לפיכך, אנחנו יכולים להניח במידת סבירות גבוהה מאוד שיש לו מקורות אחרים, בלתי תלויים, בנוגע לעניין.

בסולם של אפשרי סביר וודאי, נעלה את הסיפור קצת למעלה לכיוון הוודאי (לא נגיע לוודאי בלי עדויות ארכיאולוגיות מוצקות מאוד) משום שהוא מופיע פעמיים.

רגע...

טענת הזייפן: אנשים שלא אהבו את קליגולא בימי חייו ולאחר מכן, הפיצו סיפורים על כך שהוא רצה למנות את הסוס שלו למשרה כלשהיא, וכיוון שממילא לסיפורים אין אחיזה במציאות, בסיפור אחד הוא רוצה להיות קונסול ובסיפור אחר חבר בחבר כהנים מיוחד שיעבוד את קליגולא. לא מופיע בפאסטי ולכן אי אפשר לומר שהוא מינה אותו כקונסול. חבר כהנים קיקיוני, מילא.

ייתכן שיש מה לעשות עם קליגולא. לנסות להבין את ההיגיון מאחורי השגעונות הדתיים – מיתולוגיים שלו.

זה שהאדם לא היה הכי יציב מנטלית, כנראה ברור לכולנו. יחד עם זאת, ההיגיון בשיגעון יכול להיות קיים.

חבר הכהונה לאלוהות קליגולא נעלם רבע שעה אחרי שהוא מת.

אחרי טענת הזייפן, אפשר לטעון טענות לגבי מי היה חבר ולא חבר בחבר הכהנים הזה, אך אילו הסוס היה מתמנה להיות קונסול, זה לא היה עובר בשקט = היו עדויות במקורות.

אם אנו רוצים להעלות את טענת הזייפן במקרה הזה, אנו יכולים אך נתקע עם הבעיות הרגילות של בעיית הזייפן.

מסקנה מסווטוניוס: עניין הקונסולאט עדיין נחשב 150 שנה לתוך התקופה המונארכית של רומא.

ריכוז: יש סכנה, בייחוד בתקופה היוליו-קלאודית שמזמינה ניתוחים פסיכולוגים\פסאודו פסיכולוגים אלה ואחרים. הדבר האלמנטרי, אפילו אם ניקח פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה, איך הוא יוכל לתת חוות דעת פסיכולוגית על אדם שמת לפני 2000 שנה ואי אפשר לדבר איתו?

במסגרת משפטית לא יעלה על הדעת שאדם ייחשב כשיר או לא כשיר לעמוד לדין על סמך חוות דעת פסיכולוגית שנשענה רק על מסמכים בלי לראות את האדם. זו עילה לערעור.

זו תהיה ההתנגדות המתודולוגית הראשונה על קליגולא. נצטרך להחליט על כל פריט מידע מה קליגולא באמת ניסה לעושת ומה השמצות. יתכן שבדיקה של כל החומר תניב תוצאות שאפשר יהיה לכתוב עליה עבודה.

מצד שני, אם נסתכל על הילדות של קליגולא והאופן שבו הוא גדל, המשפחה הרומית האריסטוקרטית האידיאלית. הבן הצעיר מבין 6, 3 אחים ושלוש אחיות. בהיותו בן שנתיים, אביו ומשפחתו היו בגרמניא על הריין. כשמת אוגוסטוס, פרץ מרד בצבא על הדנובה ובצבא על הריין. גרמניקוס, שהיה לו קשה מאוד להשתלט על העניינים, באחד מרגעיו הקריטיים מה שהיטה את הכף (לפי טקיטוס) זה שהוא שלח את המשפחה לקלן (קולוניא) כדי שאגריפינא והילדים יחסו תחת ראשי השבטים הגאליים המקומיים, כי הוא לא סמך על הצבא יותר. חיילי הצבא נבוכו והתביישו, שכן מפקדם שלח את משפחתו לחיות עם הגאלים. אז הפרשייה הסתובבה והמרד דעך. קליגולא היה כמו ה mascot שלהם. היו לו קליגא (מגף צבאי). קליגולום = הקטנה, מגפון, סנדלון. דיכא התמרדות של חיילים כבר בגיל שנתיים.

אביו מת בנסיבות מסתוריות, אולי הורעל, בהיותו בשיא כוחו במזרח. הנציב בסוריה, פיזו, שהיה איש אמונו של טיבריוס והסתבך בפרשיית התמרדות והוצא להורג בסוף. בכל הזמן הזה, גאיוס בן 7. כשהוא מתחיל לקבל תודעה, הוא ילד פלא, ילד הלגיונות שהשקיט מרידה.

בגיל 7, מאבד את אביו והמשפחה מתחילה לשקוע. טיבריוס לא אוהב את אגריפינא, במיוחד כשהיא רוצה להינשא לאסיניוס גאלוס, אחד מאלה שהציקו לטיבריוס. בהמשך, אגריפינא נשלחה לגלות לאי כלשהיא. המשפחה שאמורה לרשת את כס המלוכה, מפורקת בהדרגה על ידי סיאנוס וטיבריוס.

יתכן שהייתה מחלוקת בין היוליים לקלאודיים.

העובדות: המשפחה מחוסלת, קליגולא משנת 19, מגיל 7, רואה איך מהפסגה של הפסגה, מצבו הולך ונהיה גרוע יותר מבחינה משפחתית, עד כדי סכנת חיים.

מה שמגן עליו זה שהוא בצל של טיבריוס, בן חסותו. אך להיות בן חסותו כשאתה נער צעיר וטיבריוס בסוף ימיו הוא דבר רע מאוד (להסתכל בביוגרפיא של טיבריוס אצל סווטוניוס). נחשף לדברים שילד או נער לא צריך להיחשף אליהם. משם לפסגת העולם, לפי פסיכולוגיא בגרוש קשה להשתקם במסלול כזה.

אדם כזה, שבנוסף סוגדים לו כאל במקומות שונים, הסיכוי שלו להתפרק מנטלית גבוה מאוד.

בבואנו להבין את קליגולא, יש לקחת בחשבון את הנסיבות שעברו עליו. אין אפילו מקרה להשוואה לחוות דעת פסיכולוגית. לפתח לגביו תיאוריות או לשפוט אותו בכלים פסיכולוגיים זה רעיון רע. מספיק לומר שהוא במקום ייחודי מאוד, כזה שיכול לערער בקלות על כל אדם באשר הוא.

מתוך זה, נוצר קושי פרשני גדול מאוד מה לעשות עם קליגולא. בשאלה זו לא נאמרה המילה האחרונה.

מקום אחד בביוגרפיא של סווטוניוס שבו הוא ממש מסגיר לגמרי את אי היכולת שלו לפצח את החידה שנקראת קליגולא: מעבר רטורי, בתחילת קטע 22.

התרגום לא מדויק, עד כאן דיברנו כאילו על פרינקפס. מכאן כמפלצת.

רטורית: סווטוניוס יושב לכתוב את הביוגרפיא, מסקנתו הסופית היא שהוא לא יכול או בוחר שלא להציג תמונה עקבית של הדמות, אלא לוקח את הדמות ומפצל אותה, כאילו יש לפנינו שתי דמויות. תיאוריה אחת היא שהדברים הטובים קרו בשלושת החודשים הראשונים, בהם חומרת הבעיא לא התחוורה לצופים הכלליים. יש גם הטוענים שהכל התחיל בסדר אבל אחרי מחלה קשה קרה משהו אורגני שגרם להיפוך ולפיצוץ.

אלה הסברים שהם אולי קלים מדי, בגלל הרקע שקליגולא סוחב איתו. אי אפשר לדעת את הדברים הללו, לתת אבחנה רפואית על אדם שמת לפני 2000 שנה זו שרלטנות כמו לתת אבחנה פסיכולוגית עליו.

יכול להיות שאירוע רפואי זה או אחר היה הטריגר, אבל שורשי הנפש המיוסרת והמעוותת הולכים הרבה יותר רחוק. אפשר להצביע על מצבים קשים בילדות ובנערות שלו ולכן לא סביר שהכל בגלל מחלה ספציפית.

יכול להיות שהקריזות הוגבלו בהתחלה לארמון. יתכן שהייתה לו הפרעה דו קוטבית לפי מה שסווטוניוס מספר, תופעה שמתפרצת בגילאים הללו. אם נניח באופן כללי שמדובר במצב כזה, אדם שעבר את מה שעבר ואז נופלת עליו אחריות של עולם ומלואו על הכתפיים, יחד עם אירוע רפואי שהוביל את הדברים לקיצוניות, יכול להיות מתכון להתפרצות פסיכוטית.

אבל גם אנשים שיש להם התפרצויות פסיכוטיות הם בסדר חלק מהזמן. אפילו בלי תרופות. לכן, יכול להיות שיש לקליגולא צד יעיל ומנהלי וצד לא שפוי.

לאחרי פסח: הזווית היהודית, רצונו של קליגולא להציב פסל שלו בכל המקדשים ברחבי האימפריא, ובבית המקדש בירושלים. מה משמעותו עבור קליגולא ומה המשמעות האפשרית בשאר האימפריא.