תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית שיעור חמישי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסלבוס\לדף ריכוז הסיכומים


שיעור חמישי

8.3.2011

עיר יכולה להנטש בעקבות שינויים כלליים.

אפשרויות למחויבויות במהלך הקורס:

בחינה ועבודה (חסר תועלת), או שלוש משימות יסודיות במהלך הסמסטר (שתיים אנציקלופדיות ואחת שתשלב עבודה אנציקלופדיסטית ותזה – שאלה ותשובה שמגובה בסביבה אנציקלופדית שבסיסה האקדמי איתן).

לחשוב לקראת השיעור הבא. אפשר להתפצל.

אוגוסטוס:

רגעי מפתח בקריירה שלו: הרגע המוקדם ביותר בקריירה שלו שבו ניתן לראות הכרעה שמתווה לו את המשך הכיוון שלו.

האם נכונה האמירה לפיה כל ההצלחות הצבאיות נרשמות אך ורק על שמו של אוגוסטוס?

חידודים: מתקבע עיקרון לפיו אוגוסטוס הוא האימפרטור העליון, המפקד העליון של הצבא הרומי (דומה לנשיא האמריקאי). מבחינה טכנית, המנהג ברומא (לא ברור אם זה חוק, לקס אך בהחלט יוס – ידוע לכולם, מקובל לחלוטין ונחשב לחלק מהמערכת החוקית, חזק מלקס) הוא שרק מי שיש לו תואר אימפרטור יכול לחגוג טריומף. היו יוצאים מהכלל.

בימי אוגוסטוס, מבחינת התעמולה הרשמית לא השתנה המשטר, הרפובליקא עוד חיה. (רס גסטה ליום חמישי). מה הרגע שבו אפילו התועמלנים חסרי הבושה ביותר של הרפובליקא לא יכולים להכחיש שיש לאוגוסטוס כוח עצום? מי יורש? את אוגוסטוס יורש בנו המאומץ, טיבריוס. כשיש יורש שסומן מראש, אומץ לבן ומחליף את השליט הקודם, זו מלוכה. המאפיין המרכזי של מלוכה הוא ירושה בתוך בית המלוכה. כל עוד אוגוסטוס חי, נשמרה האשליה שמדובר ברפובליקא, עניין שעליו הוא ותועמלניו עבדו קשה מאוד. ההצלחה הגדולה של הרופא הזה הייתה שהמעבר היה על פני שני דורות.

כשטיבריוס עולה לשלטון, אין אף אחד בשטח שזכר את הימים שלפני הרוביקון. השנים האחרונות של הרפובליקא היו סוערות. האנשים שעוד זכרו את המערכת הרפובליקנית שלפני הרוביקון זכרוה כמערכת בלתי יעילה ואלימה. הגדולה של מה שאוגוסטוס עשה היא הבייבי סטפס שבו העביר את המדינה משיטת שלטון אחת למשנה.

סאים קרה לעניין המהפכה הרומית, אך למעשה היא זחלה.

חזרה לטריומפים: מצביא מצליח, נכד קראסוס זכה בניצחון צבאי (לא מטורף), הצליח לעשות דבר נדיר על שדה הקרב – להרוג את המפקד של היריב בקרב ביניים, באופן אישי. מתאים לאתוס האריסטוקרטי של האיליאדא. אריסטוקרטיא היא בעייתית מבחינת המלוכה, וודאי לאוגוסטוס שמעמיד פני רפובליקן בעודו טירן.

אוגוסטוס טבח במלחמות האזרחים בשלב הקמת הטריומוויראט השני (43 BC), חיסול האריסטוקרטיא הרומית. סאים הפורסופוגרף (מחקר פרצופים) חוקר בתקופה הפלאבית (סוף המאה הראשונה), בדק מי נחשב לאריסטוקרטיא שם. אנשים אלה היו בתקופת הרפובליקא אנשים חדשים. היה ניקוי אורוות יסודי של משפחות נכבדות בתקופת הרפובליקא. זה לא דבר של מה בכך לפרק את הצורה לאליטא הפוליטית, משנה את אופי המדינה. מבנה החברה עובר שינוי רדיקלי, אוגוסטוס נהיה הפטרון החדש של אלה שהשתחררו מהמתים.

מדוע אוגוסטוס רוצה למנוע את הכבוד מקראסוס? פן יווצר מחוץ למשפחה ולקליקה שלו מוקד שיכול לרכז את האנשים חסרי הפטרונים האריסטוקרטיים. מניעת מוקד כוח חלופי. המלוכה הרומית הקלאסית היא הבאת מלכים מבחוץ כדי למנוע מהפטריקים להתקוטט בינם לבין עצמם. שמירת האיזון.

הרפובליקא קרסה משום שויתרה על האיש מבחוץ, בתי האצולה ניסו להסתדר ביניהם עד שבסוף הם לא מסוגלים יותר, שוקעים למלחמה מטורפת ועולה בית מלוכה. ניתן היה לשער שאילו היה אדם לא מפורסם במקום קראסוס, יתכן שאוגוסטוס היה מעניק לו טריומף. אך קראסוס ממשפחה מפוארת, כבדה ובעלת היסטוריא מכובדת.

לב העניין מתפצל לשניים: פומפיוס ושודדי הים: אימפריום על תקן קונסול, גדול יותר (מאיוס). נלחם באזורים שונים, בכל אחד מהם יש פרו מגיסטרט רומי, אם הוא פרו פראיטור פומפיוס מביס אותו. אך אם יש פרו קונסול מולו, פומפיוס הוא זה עם הגדול יותר. חסר תקדים. אוגוסטוס משנת 43 BC עד אקטיום, מנהל את האימפריום מכוח הטריומוויראט (ברית בין שלושה אנשים).

הטריומוויראט השני לא היה ברית פרטית אלא משרה שחוקקו שלושת הגברים, והעניקה להם סמכויות במדינה. החיילים שלהם הגיעו לאסיפת העם והחוק עבר באסיפה (מי העלה אותו?). משרה חד פעמית לחמש שנים שהוארכה פעמיים.

סמכויות הטריומווירים היו דיקטטוריות. כלומר, אימפריום על כל המשתמע מכך (פיקוד צבאי, כינוס הסנאט, אסיפת העם, הצעות חוק, העלאת אנשים לדין, מתן עונש מוות או גלות). לדיקטטור יש אימפריום בעיר שאין לקונסול, אין סמכות ערעור על מעשיו, מילתו היא חוק. הדיקטטורא מוגבלת בחצי שנה מקסימום, לאלה היו חמש שנים עם אופציית הארכה.

משנת 43 BC, אלה מנהלים את רומא בסמכויות דיקטטוריות. אוגוסטוס נותר אחרון (אחרי שהשניים האחרים מתו), ויכול להחזיק בכוח כל עוד יש מלחמת אזרחים. אחרי קרב אקטיום (שנת 31 BC) אין צידוק להחזיק בטריומווירט. אוגוסטוס נכנס לרצף קונסולטים, בו יש רק עוד מישהו אחד איתו. אוגוסטוס וחבריו במשך חצי דור חיסלו באופן יסודי את האריסטוקרטיא הרומית. המעט שנותר משתף פעולה בכפייה.

במשך 500 שנה, פסגת השאיפות של פוליטיקאי רומי הייתה להיות קונסול. האיזון במשך שנות הרפובליקא, נשמר כי היום אני קונסול ומחר אתה קונסול. נשארה רק משרת קונסול אחת בשביל כל השאר, פוגע להם בדיגניטאס. בגלל שהמעבר מרפובליקא למלוכה הדרגתי וסמוי מהעין, יש לחלק את הדיגניטס הקונסולרי בין אנשים. בימי אוגוסטוס יש יותר אנשים חדשים שנכנסים לקונסולט מאשר אי פעם.

כשיש מישהו שנמצא כל הזמן מעל הקונסולים, מבחינת כוח, ערך הקונסולט יורד. יחד עם זאת, הקונסולט בוטל רק במאה הרביעית AD. עדיין, להיות קונסול זה כבוד גדול, במיוחד לאנשים החדשים שלמשפחתם אין היסטוריא פוליטית רצינית. אוגוסטוס מפנה את הקונסולט וכך מכפיל את האפשרות לתגמל אנשים, לא נראה טוב להצגת הרפובליקא שבכל שנה יש את אותו הקונסול.

הקונסולים חלשים ופחות יכולים לאיים עליו, בשלב כלשהוא אף מתחלפים במהלך השנה (קונסול סופקטוס). הדיגניטס מחולק יותר, כי השנה מחולקת. עוצמת הקונסולט מפוצלת וכך בשקט אוגוסטוס מחולק. משנת 23 BC, אוגוסטוס לוקח את הקונסולט רק במקרים מיוחדים (לרוב עם עוד מישהו מהמשפחה – סימון לכבוד מיוחד). הקונסולים לומדים להסתפק בפחות. הקונסולט מתרוקן מתוכנו הרפובליקני עם הזמן.

נראה בימי אוגוסטוס ויותר בתקופה שאחריו שעמדות המפתח נהיות דברים אחרים מלבד הקונסולט, משרות אחרות. אחת הדרכים של אוגוסטוס לוודא שלא יהיה בסיס איום עליו היא לנתק את השליטה בצבא מהקונסולט – מינה את עצמו למפקד העליון, גם של כל מי שמחזיק באימפריום (שוב, 23 BC).

כדי שהכל יהיה חוקי ושיהיה לו נוח, כדי שהאימפריום שלו יהיה תקף ברומא, היה תרגיל: אימפריום גמיש שתקף רק כשהוא מחוץ לרומא. אוגוסטוס לא יכל להיות טריבון, משום שהיה פטריקי לאחר שאומץ. טריק: בהדרגה אוגוסטוס לקח נתחים מהסמכות הטריבונית עד שבשנת 23, בה השיטה שלו מגיעה לשיא התפתחותה, בהצעת חוק הוא זוכה במלוא הסמכות הטריבונית. גופו מקודש, יש לו סמכות להטיל וטו על הכל, לכנס סנאט, להעלות הצעות חוק. לחמש שנים, עם הארכה, בהמשך לעשר.

התוצאה: המפקד העליון של כל הצבאות הרומים ובעל סמכות טריבונית מתמשכת בעיר. כלומר, שליט בעיר ומחוצה לה. נשאר רק הצורך בכסף לממן את המערכת. מאיפה הכסף?

הרגע הראשון בו ידוע לנו שגאיוס אוקטויוס הצעיר מתחייב לקריירה פוליטית עד סוף הדרך היא כשמגיעה הידיעה שיוליוס קייסר נרצח והשלושה שבים לרומא מאפולוניא (אלבניא). עם הגיעו לרומא, לא היה לו שקל. הצליח לתמרן את קיקרו לתמוך בו, לאשר אותו בתור היורש של קייסר, שאנטוניוס התחיל לבזבז שנייה לאחר מותו. בשנת 43 היה צורך לשחוט את האליטא של רומא כדי לממן את המלחמה. בנוסף, הייתה מצריים.

הפרינקיפטוס של אוגוסטוס: טריבוניקיא פוטסטס בעיר, כוח מחוץ לעיר, פרובינקיא מצרית שהיא נחלת הקייסר = הפרינקפס.

משבר החיטה היה מכוון, 22 BC, שלטון מרכזי בים התיכון עובד טוב אם יש לך את מצרים. אוגוסטוס ויתר על תפקידיו והחל לצבור חיטה. שב לפתור את משבר החיטה, שב להיות קונסול. הפגנות רחוב. תרגיל יזום של אוגוסטוס, מוכן לפתרון משבר החיטה. קיבל את משרת הדואג לתבואה – בנה את כוחו מתוך אי הרשמיות והאירוע החד פעמי. ממנה פקיד בכיר שאחראי לשמור על מלאי מתאים במאגרי התבואה כדי לווסת את המזון. ההיגיון של אוגוסטוס דן ביציבות ולא צמיחה.

הפן הדתי:

אוגוסטוס מרכז טיפין טיפין יותר ויותר סמכויות דתיות מסורתיות. חריג שלאדם אחד יש כל כך הרבה סמכויות כאלה. מצד שני, הוא בן של אל. יוליוס קייסר זוהה כאל לאחר מותו, אוגוסטוס הוא בן אל בימי חייו, מזכיר לכולם שהוא בן אל. divi filius. במזרח, מתחיל להיות אל בעצמו, במיוחד מצריים בה הפרעונים הם אלים. באופן כללי, המלוכה ההלניסטית בעקבות אלכסנדר זיהתה את המלכים כאלים. אוגוסטוס נופל לשטאנץ הזה במזרח, והוא זוחל מערבה. לאחר מותו, פרינקיפס רומאיים נהיים אלים ברומא.

סביב שנת 29 BC, מתלבט איזה שם לקחת. רומולוס בעייתי – היה מלך, נרצח באכזריות. בחר בשם אוגוסטוס – הנעלה מכולם. המילה אוגוסטוס קשורה למילה אוגור, הנבואה שדרכה אפשר לברר את חסד האלים. אוג – שורש של המילה אוקטוריטס.

לשיעור הבא, להתעמק ברס גסטאי. מה שאוגוסטוס בחר להשאיר לדורות הבאים.