תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית שיעור שבעה עשר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסלבוס\לדף ריכוז הסיכומים

שיעור שבעה עשר

5.5.2011

(מהחצי) בהגיעם לרומא, (פילון) הם לא לבד מול המערכת, יש מי שתומך בהם – לא בהכרח אנשים ששוחדו.

נקודת הביקורת המרכזית של פילון: מה פתאום קליגולא רוצה להיות אלוהים?!

Palinode – שיר תשובה.

שיר התשובה שכתב פילון לגאיוס לא קיים כיום. יוספוס ואוסביוס לא מזכירים אותו. לא ידוע מתי חובר החיבור הזה, יכול מאוד להיות שהוא לא נכתב מעולם וגם אם כן, אין לנו עדות. טיעון מהשתיקה של יוספוס ואוסביוס הוא בעל משקל אך לא מבטיח בוודאות אם היה שיר תשובה כזה או לא.

אילו היה פילון מוצא להורג בידי קליגולא, כנראה שהיינו שומעים על כך.

הסיפור בארץ ישראל: הדמות המכרעת היא פטרוניוס, יוספוס נכנס לתיאורים ארוכים של דו שיח בינו לבין היהודים, שיש להתייחס אליו כמו לנאומים אצל תוקידידס. יש הוכחות רבות בטקסט של יוספוס שהוא מודע לתוקידידס ובמקומות מסוימים מנסה לחקות את המתודולוגיא של הכתיבה שלו. לכן, הנאומים הם יצירה ספרותית של יוספוס, לא תלושה לגמרי מהמציאות.

מה המפתח מאחורי הטענה היהודית? הדרישה של גאיוס קליגולא מעמידה את היהודים במצב בלתי נסבל. הוא בבחינת יהרג ובל יעבור (עבודה זרה). מאיפה מגיע הרעיון הזה של יהרג ובל יעבור על עבודה זרה במקדש בירושלים? מקבים.

קווי הדמיון הולכים ומתרבים, וזו לא מזימה. לא נטען שגאיוס מודע לאנטיוכוס הרביעי, בהעדר אינדיקציא לכך. אם נראה דפוס שחוזר על עצמו, בו העקרונות הבסיסיים של המלוכה ההלניסטית חובקת כל מתנגשת התנגשות חזיתית עם יהדות ארץ ישראל.

יתכן שמארק טווין אמר שההיסטוריא מתחרזת. הכללה גסה איומה ונוראה: שתי גישות קלאסיות להביט בתנועת ההיסטוריא.

  1. הגישה הפוליתאיסטית – ההיסטוריא היא דבר מחזורי. נובעת מהתפיסה הבסיסית של בני אדם, שמזג האוויר משתנה בכל שנה והאדם מתרגל לחשוב בצורה מעגלית. תפיסת זמן מעגלית.
  2. הגישה המונותאיסטית – קווית, יש התחלה וסוף, באמצע התפתחות שכולה מאורגנת לפי תכנית ויש מטרה.

גם למיתולוגיות הפגאניות יש סיפורי בריאה בדרך כלל וברבות יום דין בקצה. במיתולוגיא היוונית, יש יום בו בן זאוס יבוא להחליפו. אך זה לא חלק מהסיפורים אלא רק רעיון. לא משהו שאמור לקרות.

יש הדהוד\חריזה של מה שקרה בימי אנטיוכוס. מה קרה בחנוכה? נס.

מה היה הנס? נמצאו מים כבדים שנדלקו מחדש בימי נחמיה ולכן הוא נקרא נפטא.

מה שני הנסים הגדולים? מדוע יש טקסט לפורים ולא לחנוכה? חנוכה ופורים הן שתי נקודות מפתח, שני העוגנים של ימי בית שני סביבם נבנית היהדות כפי שאנו מכירים אותה.

הנס הוא הנצחונות במלחמה. האימפריא הסלוקית, קרב רפיח, למעלה מ-100,000 איש. יהודה היא מקום קטן ונידח ויהודה המקבי מביס את צבאות המלך ומשתלט מחדש על בית המקדש.

כניסה לראש היהודים העדים לכל האירועים: האם היהודים הארץ ישראלים שמוזכרים בטקסט של יוספוס מחכים לנס?

קיימת האפשרות בנאום יוספוס (267) שנכתב בדיעבד, שבאמת קרה הנס. מה מוכיח לנו שזה נס ולא רק מקרה? קודם כל, שאנו בשנת בצורת וברגע הנכון יורד גשם. בנוסף, תזמון המכתבים.

זה כל כך תוקידידאי. יוצא צו להרוג אלפי אנשים וכשהצו מתבטל יוצאת ספינה נוספת שמצליחה להשיג את הספינה עם הצו הרע. ברור שיש על יוספוס השפעה תוקידידאית. בכל מקרה, יוספוס רוצה שנצא עם הרגשה שנס גדול היה פה. לכל הפחות, אפילו ללא התזמונים המדהימים שמצילים את פטרוניוס, היהודים כמעט היו בצרה..

בנסיבות הכלליות, יש דמיון לחנוכה, כולל העניין של הפסל (ספר דניאל, שיקוץ בבית המקדש).

מחשבה יהודית אחת היא על שלטון עצמי, אנחנו דור לפני המרד. האנשים שירימו את המרד הם או אנשים שכשזה קורה הם צעירים או שנולדו לתוך מציאות הנס, בו קיסר רומא (רוורס עם הפסלים, הראשים והתכניות – התנגשות חזיתית) מובס על ידי אלוהי ישראל.

הרבה אנשים עובדים את אלוהי ישראל בנוסף לאלים אחרים, מקריבים לו במקדש ונכנסים עד לתחום מסויים. מזוהה עם זאוס וסראפיס. אלוהים מפורסם מאוד.

בין צליבת ישוע לחורבן הבית, כבר הספיקו להיכתב כמעט כל האיגרות שבברית החדשה, נכתבות לקהילות במקומות שונים – אפסוס, סלוניקי, רומא.

כל הטווח שבין יהודים אדוקים שבאדוקים לבין גויים שיודעים שיש איזו אלוהות בירושלים ופתוחים לחוויה דתית, מסתכלים על זה ואומרים – הופה ברמות שונות.

עדויות נסיבתיות: קלאודיוס מגרש מרומא יהודים שמעוררים מהומות, יהודי אלכסנדריא מרימים ראש ויש פוגרום.

הסיפורים במגילת תענית משקפים את המציאות הגיאוגרפית והפוליטית (עכו, פטרוניוס) אחד עובד מתוך ירושלים והשני מספר לנו את הסיפור מבחוץ כמו יוספוס.

תחושת הנס, סיפור שניתן לראות את מקבילותיו ליוספוס, משתמר במקורות רבניים מקבילים שונים לגמרי. האירוע נחשב לנס עד שקבעו יום טוב לכבודו – כ"ב בשבט.

ביטחון עצמי בעקבות הנס. מרד בר כוכבא, דשן הפורענות זה זה.

לשיעור הבא, לקרוא על קלאודיוס ומי שרוצה ממש, גם סווטוניוס.