תשעא ב - עולם חדש מופלא: המאה היוליו-קלאודיית שיעור שמונה עשר

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חזרה לסלבוס\לדף ריכוז הסיכומים

שיעור שמונה עשר

12.5.2011

זום אאוט: קלאודיוס.

גרייבס השפיע על תפיסת הדמות של קלאודיוס, בעשותו מהלך פרשני להטוטני מבריק. לפניו, ההיסטוריון שהשפיע על תפיסת קלאודיוס הוא טקיטוס, שלא סבל את קלאודיוס באופן ספציפי ומיוחד. חוטף הרבה אש.

טקיטוס יכול היה לדבר עם אנשים שזכרו את ימי קלאודיוס, סווטוניוס כבר לא, גם קאסיוס דיו. אחרי מותו של קלאודיוס, סנקה כתב יצירה אודותיו.

מדוע קלאודיוס זכה לסאטירה על האלהתו ולא כל קיסר רומי אחר? סבל משורת בעיות רפואיות, ככל הנראה בגלל קשיים בלידה. בין שאר הסימפטומים, צליעה, חיגרות, גמגום, תנועות בלתי רצוניות, חוסר יכולת לשלוט ברוק ועוד. העביר חוק לפיו מותר לאנשים לשחרר נפיחות עזות במשתה. בהנחה שהיה חוק כזה, הוא נרשם. רישום זה אינו בידינו. האם סווטוניוס ממציא רכילות מרושעת מתוך ידיעה שאף אחד לא יכול לתפוס אותו? אולי.

לכאורה, זה לא אמור לשנות הרבה. קלאודיוס הצליח להיות קיסר אפקטיבי. עדיין, החברה הרומית העריצה גבריות (virtus) – על מנהיג רומי להיות לוחם אמיץ, מפקד מוכשר, כריזמטי, חזק, גבר גבר. עם הזמן, נוספות לעניין משמעויות מוסריות. קלאודיוס לא היה אף אחד מהדברים האלה. במהלך שלטונו, הגיעו להבשלה פנים חדשים של הפרינקיפט שמאוד לא נעמה לאליטות, לאריסטוקרטיא הרומית, שממנה נבעו לרוב ההיסטוריונים.

השינויים במערך השלטוני שמכעיסים את האליטא: עבדים משוחררים. יש תיעוד לכך שאוגוסטוס עשה שימוש די נרחב בעבדים משוחררים לניהול העניינים האישיים והמדיניים. אצל קלאודיוס, מגמה זו לוקחת שלב אחד קדימה, לתפקידים רשמיים (הממונה על המכתבים, החשבונות..).

לא מדובר על כמות גדולה של אנשים, אבל הם הגיעו לעמדות מפתח. האחראי על סדר היום של הקיסר הוא אדם בעל עצמה כבירה. התבלטו בהיותם עבדים, שוחררו כאות הכרה וכדי שלא יהיו עבדים ממש שמנהלים את העניינים. קבוצה שמתקדמת לא דרך הסנאט ולא דרך הצבא. לא פרשים ולא קצינים – קבוצה שלישית שעולה. כשנפתח מסלול קידום חדש שמוביל לעמדות הבכירות ביותר במערכת, כל מי שמסלולו שונה מהמסלול החדש מתמרמר, אקסיומא. אנשים תמיד רוצים כוח ולעולם אינם רוצים תחרות על הכוח.

יחד עם העבדים, הביקורת הייתה על הנשים (בייחוד שתי נשותיו האחרונות). קשה לדעת עד כמה הייתה למסלינה השפעה, העובדא היא שקלאודיוס ציווה לחסלה כשחשד שהיא זוממת קשר נגדו.

האם אפשר להאמין שיוליה בת אוגוסטוס חיה חייה הפקרות מוחלטת עם כל המי ומי של רומא בלי שאוגוסטוס ידע על זה במשך שנים? יכול להיווצר מצב בו קורים דברים מדהימים מתחת לאף שלך ואתה לא יודע.

מסלינה נישאה לאחד מצעירי האליטא הרומית, מה ששובר את גב הגמל. מחליפה אותו אגריפינה, אחות גרמניקוס ששרדה, אחייניתו. העניין הוחלק, הבעיא עם כל המהלכים הללו היא שנשים מגיעות מלכתחילה לעמדות כל כך קדמיות במערכת הפוליטית. אגריפינה לא עושה שום דבר בצנעה, בניגוד לליוויה. נשים בקדמת הבמה מלמדת על מלוכה.

בדמוקרטיא האתונאית אין נשים על הבמה למעט פילגשו של פריקלס, זונת צמרת לשעבר.

כשהמשפחה נהיית בעלת חשיבות עליונה במערכת הפוליטית, מדרך הטבע הנשים תופסות תפקיד חשוב יותר. זו בעיא, כי זה לא virtus. נשים ועבדים משוחררים שתופסים את קדמת הבמה הם עלבונות לתדמית העצמית של האריסטוקרטיא הרומית. מי שהצליחה לעלות מהחלק הנמוך של החברה, מדרך הטבע יש לה אישיות כזו שהיא הצליחה.

מי ששינה את הדעה על קלאודיוס הוא רוברט גרייבס, שהבין שקלאודיוס יכול להיות דמות שונה ביותר מזו שמציירים טקיטוס, סווטוניוס ואחרים. לקח לעצמו את החירות לכתוב רומן היסטורי.

בעקבות ספר זה, הגיעו היסטוריונים ולקחו את התזה של גרייבס בלי לתת לו קרדיט ובדקו את העדויות, מהן התברר שקלאודיוס היה קיסר יעיל מאין כמוהו ומוצלח. כל העבדים המשוחררים היו פקידים מצוינים שעשו את העבודה שלהם כמו שצריך. העובדא היא שמרידות משמעותיות לא היו בימי קלאודיוס.

המלחמות היהודיות עלו לרומא מחיר כבד ביותר, בתחילת המאה ה-2 סוף סוף הייתה פריצת דרך מול הפרתים, כבשו את עיראק – אבל המרד היהודי במצרים, ישראל ועיראק כפה עליהם לפנות את הפרובינקיא. כל זה בגלל שטות של קליגולא, שיתכן שהייתה גורם ישיר להתפרצות של דור אח"כ.

קלאודיוס שרודף את הדרואידים בגאליה זה אולי המקרה היחיד של רדיפת דת לא מונותאיסטית בעת העתיקה. קלאודיוס מרחיב את גבולות האימפריא בניגוד לציווי אוגוסטוס. מאנגליא הגיעה כנראה השפעה מתסיסה לגאליה. עובדא: המערכה בבריטניא הייתה מוצלחת, הגיעו לתמזה, הקימו פרובינקיא בבריטניא, שנהייתה יותר חשובה עם הזמן. בסוף, התועלת המרכזית של רומא מהפרובינקיא הבריטית נהייתה חיילים.

מורשת קלאודיוס: אם קיסר אחראי לצרפת, קלאודיוס אחראי לבריטניא. שתי האומות הללו תרמו לדברי ימי המערב, העובדא שבריטניא נכנסה למשחק, יש לזקוף אותה לזכות (או לחובת) קלאודיוס.

המצב הסבוך באלכסנדריא בין יהודים לאלכסנדרינים יוונים נפתר על ידי קלאודיוס עם עלייתו לשלטון. לא שומעים יותר על אלימות בין יהודים לגויים עד מרד התפוצות. הזהיר את כולם להתנהג יפה להבא או שיזכו לראות איך מתנהג קיסר שמרגיזים אותו.

מצד שני, נכנסים לאזרחות הרומית הרבה גאלים כי הרומניזציא התקדמה כל כך יפה. יש ביקורת על העניין, אך במרוצת ההיסטוריא הרומית (עליה הסתכל קלאודיוס – שסיפק דוגמאות היסטוריות) מצורפים אזרחים נוספים. לאור צרבת האריסטוקרטיא בת זמנו, קלאודיוס מצויר רע, אך למעשה הבין את התהליכים ההיסטוריים בהם משתתפת המדינה, זרם איתם על הצד הטוב ביותר.

סיכום ביניים: נכון להיום, קלאודיוס מצטייר כקיסר מווצלח ביותר, עד כדי כך שחסרונותיו האישיים מוזכרים כלאחר יד או לא זוכים לתשומת לב מחקרית.

הרגע שבו קלאודיוס עולה לשלטון: קליגולא נרצח, בידי מי נמצאת האחריות הפוליטית בשניה שבה הוא מת? סנאט, קונסולים.

הפרינקיפט נשען על הפוסטס של הטריבונים, אימפריום פרו קונסולארה מאיוס. אוגוסטוס דאג להעברת חוקים שיתנו לטיבריוס את הסמכות הטריבונית והאימפריום. קליגולא מסומן כיורש. קלאודיוס לא מסומן כיורש – קליגולא לא דאג לכך, אולי האמין שמתחיל עידן חדש בו לא מחויב המציאות שהוא ימות. בכל מקרה, הוא אדם צעיר ובריא שלא התכונן להירצח.

איך עולה קלאודיוס לשלטון? חייל מהמשמר הפראיטוריאני מוצא אותו מתחבא מאחורי וילון. שלטון הפרינקיפס נסמך קודם כל על כידוני המשמר הפראיטוריאני. מלכתחילה, הם היו מפוזרים בכל איטליא. מאז סיאנוס, הם עוברים להיות מרוכזים כולם במחנה אחד מחוץ לרומא. 9000 חיילים, אפילו ביחס לעיר של מליון איש, זו נוכחות שאי אפשר לטעות בה. מורגשים. בכל פעם שהתחלף קיסר, קיבלו תרומה, מתנה. על קלאודיוס מכריזים כעל אימפרטור. הגוף המרכזי שיש לו סמכות להכריז על אדם כעל אימפרטור הוא צבא של אזרחים רומים.

החיילים הלכו ובחרו לעצמם מפקד לאחר שהמפקד העליון שלהם נרצח. למה דווקא הוא? אחי גרמניקוס ובן דרוסוס, שכולם זוכרים לטוב. בנוסף, הוא קיים, נמצא, זמין. המשפחה עברה טיהורים פנימיים ומזל רע. קרוב לדמויות המפתח, עומד בלב המשפחה. איך קרה שהוא לא נפל בכל הטיהורים הללו? בגלל שהוא נראה מפגר. לא נתפס כמישהו שעלול לאיים. עד שנת 37, היה עדיין שייך למעמד הפרשים. בהמשך מונה כקונסול על ידי קליגולא (אולי כבדיחה, או נסיון לבצר את עצמו עם קצת יוקרה של המשפחה). לא מדובר באדם שנתפס כאיום על השלטון. מדוע בכלל הפראיטוריאנים הולכים ועושים את הצעד הזה?

זה שהסנאט נכנס למערבולת ויכוחים ודיונים מובן מאליו. נניח, 450 איש בסנאט, רק על ההזדמנות שיש להם לראשונה מאז אקטיום לנהל דיון משמעותי, בעל השלכות על המערכת הפוליטית, חצי מהם חשים שהם חייבים לתת נאום באופן אישי. לא פלא שלקח להם הרבה מאוד זמן לדבר על זה.

בינתיים, במחנה הפראיטוריאני סגרו עליהם את הבסטה. למה לא יניח המשמר הפראיטוריאני לחבר'ה בסנאט לגבש את מסקנותיהם ולהשיב את הרפובליקא? במערכת הרפובליקנית, אין צבא באיטליא. אם יסתיים הפרינקיפט ותחזור הרפובליקא, תיאורטית לא יהיה עוד משמר פראיטוריאני. במקום לקבל שכר שהוא פעם וחצי המשכורת של הלגיונרים הרגילים ולשרת ליד רומא, פחות שנים משאר החיילים, יורידו להם את המשכורת וישלחו אותם לאפריקא. הם לא יתנו לזה לקרות, לכן הם הולכים ובוחרים להם פרינקפס חדש שישמור על הסדר הקיים. מקלפים עוד שכבה ממערכת העמדת הפנים של אוגוסטוס. בחילופי השלטון הקודמים, המעבר התבצע באופן חלק. היה ברור למי הולך לעבור השלטון, המפקד של החיל הפראיטוריאני היה בעניין, לא היה פער שלטוני. כאן יש פער שלטוני של כמה שעות. בפער הזה, התקדים של חילופי השלטון הוא דבר שנרשם. מה שיקרה דור אח"כ הוא שההבנה כבר קיימת שהצבא מכתיב מי יעמוד בראש המערכת הפוליטית, לא הסנאט, לא אסיפת העם ולא גוף אחר.

כשנהיה ברור שהצבא יכול להוריד ולהעלות פרינקפס, כל הצבאות יבינו את זה.

אחרי שנרון מאבד את השלטון, מסתערים על המשרה ארבעה אנשים שהם לא מהמשפחה.


לשיעור הבא, לקרוא על נרון.