תשעג א - העולם ההלניסטי

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מועד ב יערך בחדר 571, בניין ראשי (יום שישי 22.2 8:30)

http://amitay.haifa.ac.il

נושׂא השעור

ראשית השעור עם ההתפרצות האדירה והבלתי-צפויה של התרבות היוונית מזרחה, עם ובעקבות המסע הצבאי של אלכסנדר הגדול. בעקבות ארוע חד-פעמי זה נוצר עולם חדש, בו השתלבה תרבות יוון - היא תרבות העלית השלטת החדשה - מהודו ועד כוש. נעקוב אחר הישויות הפוליטיות השונות שנולדו במרחב העצום הזה (מממלכות אימפריאליסטיות ועד ערי-מדינה), ונראה כיצד יצרו לעצמן זהויות חדשות, המשלבות יווניוּת עם תרבויות מקומיות. לבסוף, אם יוותר זמן, נבחן כיצד התמוטט מערך זה, ופינה את מקומו לסדר הרומי.

חובות השתתפות

השעור יערך כשילוב של הרצאות ודיון על מקורות ראשוניים ועתיקים. הנוכחות בשעורים - חובה. לקראת כל שעור יש לקרוא ולהכין את חומר הקריאה, כפי שיפורט בדף זה.

כל המשתתפות והמשתתפים בשעור יפתחו (אם אין עדיין) חשבון ג'ימייל ושם משתמש בויקיפדיא העברית.

  • שני השמות ישלחו אלי - ory.amitay -ב- gmail.com.

מבחן

אנא ראו שאלות ותשובות ביחס לבחינה בדף השׂיחה.

מועדי הבחינות ומיקומן:

  • מועד א: 8.2 (יום שישי, כח שבט), 8:30, בניין ראשי 571
  • מועד ב: 22.2 (יום שישי, יב אדר), 8:30, בניין ראשי 571


במבחן, האחראי ל-50% מהציון הסופי, יופיעו שלושה קטעי מקור עתיקים (מתוך רשימה שתוגדר מראש). במבחן תנסחו שאלה ותכתבו תשובה, המתבססת באופן משמעותי על קטע המקור (במתן דוגמא מובהקת מתוכו, בניתוח קפדני של הטקסט, או גם וגם).

משך הבחינה: שעתיים. חומר עזר מותר: מילונים בלבד.

קטעי המקורות למבחן:

שׂימו לב שבבחינה יכול גם להופיע חלק מכל מאחד ממראי המקום הללו.
הקפידו לקרוא גם את ההקשר בו מופיע כל אחד מן הקטעים!
  1. קורטיוס רופוס 4.7.25-31
  2. דיודורוס איש סיציליא, 18.1-4
  3. אריאנוס, אנאבאסיס 3.1.5-2.2
  4. פלוטארכוס, אלכסנדר, 26
  5. דיודורוס 18.28
  6. פאוסניאס 1.6
  7. דיודורוס 19.90
  8. יוסטינוס 15.4
  9. סטראבו 16.2.10
  10. התכתובת בין אנטיגונוס לבין העיר סקפסיס, אוסטין מס' 38-39 (בדרופבוקס כאן)
  11. כתובת של אנטיוכוס הראשון בבּוֹרסיפּא (אוסטין 189, שיפלי 295, בדרופבוקס כאן)
  12. אפיאנוס, מלחמות סוריות, 10/59-64

תרגיל כתיבה ויקיפדית

מטרת תרגיל זה כפולה - העשרת מרחב הערכים בתחום בויקיפדיא העברית מחד, והכשרה בסיסית לכתיבה אנציקלופדית מאידך. הכתיבה האנציקלופדית הינה בסיס לכתיבה ההיסטורית, שכן היא מעמידה סיפור היסטורי על סמך בסיס עובדתי. איסוף העובדות וארגונן הינם משׂימת היסוד בכתיבה ההיסטורית.

תרגיל זה אחראי ל-50% מהציון הסופי. התרגיל יבוצע בצוותים (2-3 לצוות), ויתחלק לשלושה שלבים:

  1. איסוף מקורות עתיקים, מחקר ורישום ביבליוגרפי (10%)
  2. הבניית הערך (10%)
  3. חיבור הערך והעלאתו למרחב הערכים הכללי של ויקיפדיא (30%)

ערכים מוצעים

עדיין פנויים:


ערכים "תפוסים":

ביבליוגרפיא

ידע כללי

אנציקלופדיות ולקסיקונים בדפוס:

  • אבי-יונה, מיכאל וישׂראל שצמן. תשמ"א (1981). אנציקלופדיה של העולם הקלאסי. ת"א-יפו: מעריב. 
  • Hornblower, Simon, and Antony Spawforth. 1996. The Oxford classical dictionary 3rd ed. Oxford; New York: Oxford University Press.
    , או בקיצור OCD3
  • Cancik, Hubert, Helmuth Schneider, Christine F. Salazar, and David E. Orton. 2002. Brill's New Pauly: Encyclopaedia of the Ancient World: Antiquity. Leiden; Boston: Brill.
    , או בקיצור  BNP.
  • וכמובן, האנציקלופדיא הכללית גדולה והחשובה בעולם - wikipedia.

כמו כן, יש לחפשׂ כל מונח או שם שאינם מוכרים בגוגל, וב http://scholar.google.co.il .

ספרי יען ומקורות

  • אוסטין = Austin, Michel. 2006. The Hellenistic World from Alexander to the Roman Conquest: a selection of ancient in translation. 2nd edition. Cambridge: University Press.
    • בספר זה מתייחסים המספרים המצויינים לא לעמודים אלא למספרי התעודות.
  • גולן = גולן, דוד. תשמ"ז/1987. תולדות העולם ההליניסטי. מהדורה שניה. ירושלם: מאגנס.
  • ג'ונס = Jones, A.H.M. 1940. The Greek City from Alexander to Justinian. Oxford: Clarendon.
  • גרין = Green, Peter. 1990. Alexander to Actium: the historical evolution of the Hellenistic age. Berkeley: University of California Press.
  • וולבנק = Walbank, F. W. 1981. The Hellenistic World. Cambridge, MA: Harvard University Press.
  • פוקס = פוקס, אלכסנדר. תשל"ו/1976. מדינה וחברה וביוון: מחקרים בתולדות יוון הקלאסית וההילניסטית. ירושלם: מוסד ביאליק.
  • פורסט = Forrest, W. G. 1968. A history of Sparta 950-192 B.C. London: Hutchinson University Library
  • רפפורט = רפפורט, אוריאל. תשס"ד/2004. ספר מקבים א: מבוא תרגום ופירוש. ירושלים: יד יצחק בן צבי.
  • שוורץ = שוורץ, דניאל. תשס"ה/2004. ספר מקבים ב: מבוא, תרגום, פירוש. ירושלם: יד בן-צבי.
  • שיפלי = Shipley, Graham. 2000. The Greek world after Alexander, 323-30 B.C. London: Routledge.
  • שצמן = שצמן, ישׂראל. תש"ן/1989. תולדות הרפובליקה הרומית. ירושלם: מאגנס.
  • שרווין-וייט וקוהרט = Sherwin-White, Susan, and Amélie Kuhrt. 1993. From Samarkhand to Sardis. Berkeley: University of California Press.

הסלבוס

בקורס נדון בסוגיות נבחרות ובמקורות נבחרים בדף המקושר

אלכסנדר הגדול

  1. דף ליווי להרצאת הפתיחה
  2. נקודות מפתח על אלכסנדר הגדול
    • קריאת רקע: גולן 3-57 קישור לחומר הקריאה
    • שעורי בית לקראת 29 אוק': (1) לקרוא אצל דוד גולן את העמודים עד הגעתו של אלכסנדר לסיווא (כולל). (2) לקרוא את תיאור הביקור הנ"ל אצל: Curtius Rufus 4.7.25-31
    • שעורי בית לקראת 5 נובמבר: (א) לקרוא את כל הפרק של דוד גולן על אלכסנדר; (ב) לקרוא שוב את הקטע של קורטיוס רופוס; (ג) לצפות בסדרת הטלוויזיא (BBC) של מייקל ווד - In the Footsteps of Alexander the Great: כ פרק א ~^~ פרק ב ~^~ פרק ג ~^~ פרק ד

מלחמות הדיאדוכים

לקראת 12 נובמבר לקרוא:

  1. גרין, ע' 3-18 קישור לקובץ כאן!
  2. דיודורוס איש סיציליא, 18.1-4
  3. דף עזר באתר

שאלה למחשבה: אילו אפשרויות עמדו בפני יורשיו של אלכסנדר לאחר מותו?

לקראת 14 נובמבר:

  1. מי שעדיין לא קרא/ה: גרין, ע' 3-18 קישור לקובץ כאן!
  2. קראו שוב את דיודורוס 18.4 וחשבו: (א) אילו מ"התכניות האחרונות" נראות מתאימות לאלכסנדר, ואילו חשודות כהמצאה של פרדיקס? (ב) מדוע דוקא כך או אחרת?


לקראת 19 נובמבר:

  1. גרין, 3-35
  2. דף סיכומים: מדיאדוכים למלכים. שׂימו לב לקישורים למקורות העתיקים בדף הסיכומים!

לקראת 21 נובמבר:

  1. לקרוא את התכתובת בין אנטיגונוס לבין העיר סקפסיס, אוסטין מס' 38-39 (בדרופבוקס כאן)
  2. לקרוא את הרקע לפרשיה אצל גרין - ובמקומות אחרים (גלו יוזמה!)
  3. שאלו שאלה, שנראה לכן/ם שתהיה טובה במצב של מבחן, והתוו קוים כלליים לניסוח התשובה.
    • זכרו - שאלה תתחיל תמיד במילת שאלה, ותסתיים בסימן שאלה.

לקראת 26 נובמבר:

  1. קראו שוב את השאלות שנסחנו בכתה, וחשבו כיצד לענות עליהן:
    1. מהי משמעות השלום והחירות היוונים עבור אנטיגונוס ואנשי סקפסיס
    2. מה ניתן ללמוד על העצמאות או על מעמדה הפוליטי הפנימי והחיצוני של הפוליס היוונית מתוך המכתב של אנטיגונוס לסקפסיס?
    3. מהם מרכיבי פולחן השליט, ומה משקלו הפוליטי ביחסי השליט ואזרחי העיר?
    4. מה קיוה אנטיגונוס להשׂיג באמצעות מכתבו ביחס לערים היווניות, תחת שלטונות ותחת שלטון אחרים?
    5. כיצד משרתת הבטחתו של אנטיגונוס ליוונים את שאיפותיו?
  2. קראו בתשׂומת לב מיוחדת את השאלה הבאה: מדוע חולקת העיר סקפסיס כבוד-אלים לאנטיגונוס בתשובה לאיגרת? בשאלה זו יש מוקש, שאינו מאפשר לענות עליה כראוי. מהו?

קריאה כללית

  1. למסגרת כללית על הממלכה התלמית במצרים עיינו כאן
  2. על אלכסנדריא: גרין 80-91 דרופבוקס

תלמי הראשון

לקראת 5 דצמבר -

מקורות עתיקים:

  1. יסוד אלכסנדריא: אריאנוס, אנאבאסיס 3.1.5-2.2.
    1. פלוטארכוס, אלכסנדר, 26
  2. תלמי הראשון וגופתו של אלכסנדר (דיודורוס 18.28)
    1. פאוסניאס 1.6

בשני המקרים - השוו את צמדי המקורות (על יסוד אלכסנדריא ועל חטיפת גופת אלכסנדר). איזה מידע מופיע באחד מהם ולא בשני? איזה מידע מופיע בשניהם? אילו מסקנות ניתן להסיק מההשוואות הללו?


לקראת 12 דצמבר:

  • אספו חומר על תלמי הראשון
  • העלו החומר לדף המשותף בגוגל-כונן
  • ציינו לפי שיטת שיקאגו את הפרטים הביבליוגרפיים של המקורות בהם השתמשתם/ן
  • לעובדות: רצוי להשתמש במקורות עתיקים. אם אי-אפשר להביא ציטוט ישיר, יש לנסח במילותיכן/ם ולתת מראה מקום.

בעקבות הערה של תום: אינני מבקש מכל אחת ואחד לכתוב ערך שלם. לכך עוד מוקדם מדי (ואפילו כשתגיעו לשלב זה, תעבדו בצוותים). בקשתי היא שכל אחת ואחד ת/יאסוף פריטי מידע על תלמי, עם גיבוי (מראה מקום). יחד נאסוף את פריטי המידע ונארוג מהם ערך שלם, שגם הוא עוד יצטרך עבודה כדי לעמוד בזכות עצמו.


קישור לטיוטת הערך על תלמי הראשון

המשׂימה:

  • למלא את דף הטיוטא בעובדות והערכות מתוך המסמך המשותף, כל אחת מהן בפרק (או תת-הפרק) המתאים
  • לגבות את כל העובדות וההערכות הללו במראי מקום (עתיקים, חדשים)
  • לא לגזור מתוך המסמך המשותף אלא רק להדביק
  • בסוף כל עריכה לחתום בארבע טילדות (4 כפול ~), מה שיעלה לדף את חתימתכן/ם
  • רצוי להשתמש לעתים קרובות בctrl A ואז ctrl C, מה שיעזור להמנע מאיבוד חומר
  • זכרו: כדי להתחיל פסקא חדשה בויקיפדיא צריך ללחוץ enter פעמיים! פעם אחת לא תספיק
  • יש לעבוד רק מתוך שם המשתמש/ת!

הממלכה הסלאוקית

לקרוא עמ' 271-286 אצל שיפלי (קישור לדרופבוקס):

  • 272: הזגרוס והטאורוס מבתרים את הממלכה הסלאוקית
  • 274-5: מערב אסיא הקטנה נחשק מאד, בגלל יווניותו, בגלל עושרו היחסי, בגלל מרכז הכובד הפוליטי-עירוני שבו. מאידך, זו הזירה בה בחשו גם התלמים והאנטיגונידים, ולפיכך היה קשה מאד לשלוט בה, והיא הפכה למקום קלאסי בו התפתחו בעיות שושלתיות עבור הממלכה הסלאוקית.
  • 275: הסהר הפורה, קודם כל, ערשׂ הציוויליזציא המערבית יחד עם מצרים.

כמו מצרים, מסופוטמיא נשענת על נהרות הפשרת מי-שלגים, העוברים באזורים חמים ויבשים.

  • 277: לב הממלכה בסלאוקיא-על-החדקל, מעל מפגש שני הנהרות, לבן של אימפריות עתיקות מהאלף השלישי לפנ'.
  • 278: לב נוסף בצפון-מערב סוריא. סטראבו 16.2.10.
  • 280-1: ארמניא: אקלים קשה וגאוגרפיא קשה. קוץ בצדם של הסלאוקים. קוץ בין רומא לפרתים.
  • 281: ברמה האיראנית שלטו הסלאוקים pro-actively, באמצעות חילות משמר. בכל זאת, הלב של פרס האכאימנידית.
  • 282: מצפון להרי הזגרוס ארצות פוריות מאד, ובהן עובר גם מסלול סחר מרכזי מסין למערב. רוב המאה ה-3, תחת שלטון סלאוקי. עליית הפרתים מערערת את המאזן, כמו גם ההתמרדויות של היוונים בבקטריא. כל האזור פגיע מאד לפשיטות של "סקֻתים".
  • 284: דיודורוס 18.7.1-2 מדוע מתמרדים היוונים בבקטריא אחרי מות אלכסנדר? מחסור ב-agoge וב-diaita של הבית.
  • 285: האדיקט של אשוקא בורשטיין 50
  • 286: לקרוא בקול הפסקא האחרונה, על ההצלחה לעומת הכשלון.

מה ההבדלים בין הסלאוקים לבין הפרסים האכאימנידים?

הדיון נעצר בשאלת הקשר בין העיר דפני לאל אפולון, והקשר בין אפולון לבין הסלאוקים.

המשׂימה: לקרוא את שני הקטעים הבאים:

להכין שאלה אחת על כל אחד, ולהיות מוכנ/ה לענות עליה בעל-פה

קובץ השאלות והתשובות עליו עבדנו בכתה: קובץ:Questions and answers seleukos.doc

הסיפור של אנטיוכוס הראשון, סלאוקוס הראשון וסטרטוניקה: אפיאנוס, מלחמות סוריות, פרק 10


לשעור הבא

  1. לבחור בן/בת-זוג לתרגיל הכתיבה האנציקלופדית; לבחור ערך ולשלוח לי דוא"ל על כך (שׂימו לב למעלה - חלק מהערכים כבר תפוסים)
  2. לקרוא שיפלי עמ' 286-307
  3. יחד עם שיפלי לעיין בדף המידע על השושלת הסלאוקית

מקורות עתיקים:

  1. סטראבו 16.2.10 על מרכזיות מקבץ הערים בצפון-מערב סוריא
  2. אצל שיפלי 295: כתובת אכדית מבבל של אנטיוכוס הראשון

תרגילי הגשה

שלב א: להגשה ביום ב, 7 ינואר

  • כל קבוצה תפתח דף טיוטא לערך שלה בויקיפדיא
  • כל קבוצה תאתר פריטי מחקר שונים, ותרשום אותם תחת הכותרת "לקריאה נוספת" לפי שיטת שיקאגו
    • על הפריטים לכלול לפחות: ערך אנציקלופדי אחד, ספר אחד, מאמר אקדמי אחד (או פרק מתוך ספר ערוך).
    • שׂימו לב שעל הפריטים הביבליוגרפיים להיות מדוייקים ורלוונטיים. רישום סתמי של פריטים לא יעזור אלא יזיק.

שאלות על שיטת שיקאגו

1. כיצד מציינים מהדורות שונות לספרים? האם גם בכתב נטוי? האם מופרדים ע"י פסיק או נקודה משם הספר או לחילופין לא מופרדים כלל?

2. מה ההבדל במאמרים בין המספר הכתוב ב-No לבין המספר הכתוב ב-Vol?

3. האם הפריטים ברשימה "לקריאה נוספת" צריכים להיות בצורת הערת שוליים (משמע יש מספר עמודים) או בצורת רשימה ביבליוגרפית? למשל אני פה רשמתי הכל בצורת רשימה ביבליוגרפית אך אצל גרין וגולן מצויינים מספרי עמודים, מה שלא אמור להיות.

4. לא תמיד ברור בשמות באנגלית איזה מהם הוא השם הפרטי ואיזה הוא שם המשפחה ואיך מתמודדים עם שם אמצעי (נשאר אמצעי אני מניח?). למשל השם בהפניה לערך האנציקלופדי.

5. בנוגע להפניה לערך אנציקלופדי, אם זכרוני אינו מטעני, אמרת בשיעור שזו אותה צורת הפניה כמו לפרק מספר ערוך. שם הערך יופיע במרכאות ושם האנציקלופדיה באיטליקס רק ללא ציון שם עורך. ובכן בדף של שיטת שיקאגו המראה כיצד להפנות לפרק מספר מצויינים מספר העמודים, מופרדים בפסיק משמות העורכים. אם מורידים את שמות העורכים האם על מספר העמודים להיות מופרדים בפסיק או נקודה?