תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים 1

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר

תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים

שיעור ראשון:

23.02.2010

  • היסטוריא- מילה ביוונית, שפירושה מחקר ואו תוצאותיו.
  • הרודוטוס הוא אבי ההיסטוריא.

.. יום אחד עלה לשלטון בהליקרנסוס טירן, שליט שעולה לשלטון באופן לא חוקי, להבדיל ממלך שיורש את השלטון או מדיקטטור שמקבל אותו בתוקף החלטה של אסיפת העם. כשטירנים עולים לשלטון, הם אוהבים להעיף את האופוזיציא. במקרים רבים ובטח במאה החמישית לפנה"ס, האופוזיציא היא אריסטוקרטית. לכן, מחסלים או מעיפים את בני האצולה. ליוון העתיקה יש כבר נסיון עם טירנים והאריסטוקרטים בורחים לבד במקרים כאלה. חוץ ממי שנשאר לשתף פעולה. הרודוטוס גלה מעירו, וכמו כל צעיר אריסטוקרט שאין לו מה לעשות הוא מתחיל לשוטט בעולם ויש לו כסף. כשאוזל הכסף, הוא צריך לפרנס את עצמו. להרודוטוס היה כישרון מיוחד וכפול שהוא ניצל היטב. אחד היה קליטה טובה של שפות והשני- כישרון לספר סיפורים. הרודוטוס נדד ממקום למקום וסיפר סיפורים לפרנסתו. מדרך הטבע, ככל שהתקדם יותר במסע\בקריירא, הוא צבר יותר סיפורים ויותר נסיון. לאנשים ששומעים סיפורים יש נטייה לספר לך סיפורים חזרה. אחרי כמה זמן של שיטוט (אין כרונולוגיה מדויקת) הוא מצא את עצמו עם אוצר שלם של סיפורים בראש. אחרי שהסתובב די הרבה בשטח, הוא הגיע לאתונה, עיר שנמצאת בפריחה באמצע המאה החמישית. דור קודם, יוון, בהנהגת אתונה וספרטה ניצחה את הפרסים. החברה האתונאית בטוחה בעצמה מאוד כי היא שחקה תפקיד מרכזי ביותר בהדיפת העוצמה הפרסית. לב האימפריא הפרסית מגיע מצפון פרס. מדרום פרס, כבשו הפרסים את בבל ומצרים, ואפילו את שערי הודו וכל הסטאנים הסובייטים, רפובליקות בלי ים, עם המון שטח ונשק גרעיני. עיראק, איראן, סוריה, מצרים וכל תורכיה בואכה אירופה. זו האימפריא הגדולה ביותר שהייתה קיימת בעת העתיקה בתרבות המערב (לא כולל את הודו וסין).האימפריא הפרסית הזו היא כבירה והיוונים שמצליחים לבלום אותה (מתוך כחמש מאות ערי מדינה יווניות-פוליס, כמו מדינה בערבית, בסך הכל שלושים ואחת נלחמות נגד הפרסים.). כמה מערי המדינה החשובות מאוד נלחמות לצד הפרסים, לא כמו בסרט 300. אתונה כולה מלאת עיזוז וגאווה וביטחון עצמי של מדינה קטנה ויחסית צעירה שמצליחה לחופף אימפריא. היא גם הופכת לאימפריא בעצמה. אחד הדברים שקורים בעקבות המלחמות הפרסיות זה שהאתונאים מקבלים על עצמם להנהיג את היוונים נגד הפרסים ובאצטלא הזו ועם התירוף הזה הם מקימים לעצמם אימפריא הרבה יותר דכאנית מזו שהפרסים היו מקימים. מה משמעות המילה אימפריא? תמיד נכבוש את מה שאנחנו יכולים. לא רוצים, צריכים או מגיע לנו- מה שאנחנו יכולים. אחד התוצרים או התוצאות של אימפריאליזם היא שהרבה מאוד דברים מתנקזים אליך. כמו שהרודוטוס מתנקז לאתונה, הרבה כסף, בעלי מלאכה, אומנים, מתנקז למרכז. כמו שהאומנות הגדולה ממסופוטמיה ומיוון הקלאסית ומצרים לא נמצאים בשטח אלא במוזיאונים אירופאיים. האובליסק המפורסם בעולם נמצא בלב פריז. אימפריא אוספת את כל הדברים היפים ומביאה אותה למרכז. אתונה של אז היא מקום תוסס, חי, עם הרבה כסף ועניין בתרבות. להרודוטוס שלנו יש שם קהל טוב. כשהרודוטוס רואה את השוק הזה, הוא כנראה (עם מתיחה והוספה של אורי) כותב (על פפירוס, או אבן. ביד. או מכתיב לסופר עבד, שמתמחה בכתיבה, מעדויות רומיות- זה היה נהוג. כתובות יקרות יותר נכתבו במתכת, ברונזה. היהודים בספר יהושוע או דברים סיידו קיר וכתבו עליו בדיו. טכניקה נוספת היא לכתוב על חרסים, כד שכבר נסדק ויצר שברי חרסים עליו אפשר לכתוב רשימת מכולת.) את כל הסיפורים שהצטברו לו בראש. ואז, מבחינה מסחרית (בכל תחום ההיסטוריא העתיקה אין לנו דפוס. מאיראן מערבה)כשיש טקסט אפשר לתת אותו למעתיקים, בבית עסק שמתעסק בכתיבה, יעשו לך כמה עותקים שאתה רוצה. כשיש עוד עותקים, לא צריך אותך בשטח כדי לספר את הסיפורים שלך. אפשר לקחת שחקן שיודע לקרוא ויש לו קול יפה והוא יספר את סיפוריך כשאתה לא נמצא שם. זה קורא כבר מאות שנים קודם עם שירת הומרוס, אבל מבחינתנו הרודוטוס הוא הראשון שבא וכותב היסטוריא, תוצאות של מחקר מגובש. יש פה טעות- הוא לא הראשון. היו לפניו שכתבו תוצאות מחקרים ואולי אפילו השתמשו במילה היסטוריא. הוא רק הראשון שידוע לנו. זה הבדל של שמים וארץ שגם חוקרים ותיקים ומנוים לפעמים נכשלים ולא שמים לב אליו. הרודוטוס הוא הראשון שהעמיד מין מסמך כזה שמגובה במחקר, שמציג תוצאות של מחקר בצורה מאורגנת ושיטתית ושהגיע עד ימינו. אוסטרכיזם- אוסטרכון זה חרס, בחלק מהדמוקרטיא האתונאית היה מוסד שאם חושדים במישהו שהוא רוצה להיות טירן הוא מוגלה לעשר שנים. נוהל זה יצא מכלל שימוש כשראו שכל האנשים שחוששים לגורלם תופסים שעיר לעזאזל ומעיפים אותו. העמחא- לא בטוח שידע לקרוא ואין לו זמן. בעת העתיקה, כתיבה וקריאה הם דברים של השכבות העליונות. באוניברסיטאות אמריקאיות, החל משנות השמונים, כשהעניין של פוליטיקלי קורקט התחיל להכנס לעניינים, אנשים קמו ואמרו- רגע, כל תוכנית הלימוד שלנו מבוססת על מה שאמרו כמה גברים אירופאים לבנים ומתים. זה נכון, על זה מבוססת תרבות המערב שלנו (Dead white males). אין עדיין ייצוג לקול הנשי בתרבויות שהן לא תרבות המערב. וגם אם נלך לתרבויות אחרות, תמיד רק בעלי האמצעים הם גם בעלי ההשכלה. כשאנו מדברים על התקופה ההיסטורית, ממתי זה? התשובה מתחלקת לשלושה חלקים ונבחר חלק כתלות במחנה שאנחנו נמצאים בו. אשורולוגים (מומחים לכתב יתדות) סבורים כי הכתב הומצא בשומר, כלומר בעיראק העתיקה, לפני כ-5000 שנה. אגיפטולוגים (מצרים העתיקה ) יודעים שהכתב הומצא במצרים לפני כ-5000 שנה. סינולוגים כנראה טוענים גם שהכתב הומצא בסין לפני כ-5000 שנה. לא נלך לרב על שום דבר. איך שלוש תרבויות שונות טוענות לכתר של ממציאי הכתב? איך שלוש מערכות כתב שונות זו מזו צצות פחות או יותר באותו הזמן? היקום קיים הרבה זמן. וכדור הארץ כארבעה מיליארד. והחיים קצת פחות. והאדם כותב כ-5000 שנה. כל הסיפור הזה של היסטוריא וכתיבה הוא טרי מאוד. אלה חדשות לוהטות במונחים גיאולוגיים (וארכיאולוגיים). איך יכול להיות שדווקא באותו זמן בשלושה מקומות שונים זה פורץ אחרי שבכל הזמן לפני זה לא קרה כלום? ברגע שכבר הומצא כתב והאנשים מסביב הבינו את העוצמה שיש בכתב, הם אמרו- אוקיי, גם אני רוצה. זה עניין של חיקוי, העתקה. אנחנו לומדים דברים באמצעות חיקוי. אנשים חיקו את זה אחד מהשני, לא משנה איפה, והרעיון הופיע בשלושת המקומות האלה במרווחי זמן קצרים. האם ההיסטוריא מתחילה באותו זמן בכל מקום? ההיסטוריא לא מתחילה בכל מקום באותו זמן. בדנמרק, ההיסטוריא מתחילה במאה העשירית לספירה. באירופא שכחו לכתוב ולמדו מחדש הודות לנזירים האירים. אין היסטוריא לדנמרק לפני המאה העשירית. אחת התופעות שמתרחשות, בהיסטוריא העתיקה ובינה לבין ימי הביניים, היא תקופות שבהם שוכחים לקרוא ולכתוב. בעת העתיקה, בפריחה התרבותית של יוון הקלאסית שנמשכת לתוך רומא, היו הרבה אנשים שידעו לכתוב ולקרוא ברמה מסוימת ואז המערכת התרבותית קרסה ואנשים שכחו. זה התגלה מחדש בימי הביניים. בסוף האלף השני לפנה"ס, תרבויות שכבר היו אורייניות (יודעי קרוא וכתוב) קורסות. מסיבות שונות- רעידות אדמה וכו'. בלימוד מחדש, ודווקא באזור שלנו של העולם (סוריה וארץ ישראל), בתחילת האלף הראשון נולד כתב חדש, א' ב'. זה הכתב היעיל ביותר שהומצא עד היום ועובדה שאנחנו משתמשים בו עד היום (גם באנגלית ויוונית. וערבית.).

קפיצה להווה:

חלק מהמרד הפוליטיקלי קורקט נגד הקלאסיקה הוא חלק ממגמה של ירידת קרן ההשכלה. במאה ה-19, היסטוריונים היו גיבורי תרבות (כמו כוכבי קולנוע, כדורגלנים ומיליונרים של היום). להיות מליונר נתן פחות כבוד חברתי מאשר היום. סנוב: Sine Nobilitate מי ששופך כסף כדי להראות שיש לו, נובו ריש, עשיר חדש (עלבון). סנוב הוא מי שזה עתה עלה לגדולה ולא מוכן לדבר עם אלה שרק לפני עשר דק' היו שווי מעמד לו. מאז ומכל מני סיבות, ערך וחשיבות ההשכלה הולכים ויורדים. חלק מהעניין הוא דמוקרטיזציה. כשאנחנו הופכים את הציבור הרחב למשכיל יותר, מדרך הטבע גדל המכנה המשותף והרמה יורדת. אי אפשר לתת כבוד לכולם. אבל יש דברים יותר פרקטים שמרכיבים את המציאות שלנו היום, בכלל ובארץ. מקור ראשוני- מקור שמגיע מהזמן והמקום בו התרחשו המאורעות. אף פעם אי אפשר לדעת מי יעשה שימוש באיזו פיסת למדנות ומתי. הפתיחה של הרודוטוס: