תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים 3

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר

תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים

שיעור שלישי

9.3.2010

מתודולוגיא ויקית

טקסט בכחול או סגול זה קישור בתוך הויקי לדף אחר. אם משהו (טכני או תוכני) שיכול לעניין את כולם לא היה ברור בשיעור, לפנות בויקי. (איך מעיפים משהו לארכיון?) בשיחה יש דירוג, שעוזר לנו לעקוב אחריה. כל שכבה של טקסט מוזחת שלב פנימה. ההזחה נעשית בנקודותיים בתחילת כל משפט, החל מהמשפט השני.

למשל:

א. הארי פוטר, אתה קוסם.

ב. אני קוסם? וואו!

זה עוזר לשמור על הסדר של הדיון. לשונית העריכה מכניסה אותנו לקוד.

ויקי חיפה היא מערכת סגורה, רק מי שמקבל אישור יכול להכנס. בסרגל הניווט יש כמה דפים חשובים, בארכיון הקורסים כל הקורסים שיש בויקי (משנה"ל הנוכחית). אם יש בדף ארבע כותרות ומעלה נוצר בו אוטומטית תוכן עניינים. ליד כל כותרת יש קישור לעריכה, רק של אותו הקטע (מה שנמצא תחת אותה הכותרת). שינויים אחרונים: זה המקום שבו כל אחד מאיתנו (ומבחוץ) יכול לראות מהי הפעילות העדכנית ביותר באתר. מ! הוא שינוי משני.

הדבר הראשון שעושים כשמתחילים לערוך הוא

תחת עריכה חיפה 12:32 Ronny Reshef 12:15, 9 במרץ 2010 (UTC)

הרווח בתחילת השורה מכניס את הטקסט למלבן מקווקו, כלומר בויקית: שימו לב. הסיבה להודעה היא שאם שני אנשים או יותר עורכים בו זמנית את הדף יש התנגשות עריכה ואחד המשתמשים יאבד את עבודתו. זה מרגיז מאוד. לכן, תמיד נשים התראת "תחת עריכה" כשנכנס לערוך דף ונשמור כדי להיות רגועים. כשנסיים לערוך נוריד את אזהרת "תחת עריכה" כדי שעורכים אחרים יוכלו להכנס ולערוך בעצמם.

  • נורמות ויקי- שם מרוכזות הנורמות. השגות, הצעות לשיפור, צורך בתיעוד נורמות חדשות- לומר לאורי.

קישור אדום הוא קישור שקיים אך בדף אין שום דבר.

למה חשוב מאוד לעבוד לפי הנורמות\עם הנורמות?

אחד הדברים הקלאסיים בויקיפדיא, אחת הבעיות המרכזיות של ויקיפדיא היום (באחריות) היא שתרבות הדיון בה היא מאוד לקויה. אפשר בקלות מאוד להאשים את החברה הישראלית, מזג האוויר הלבנטיני, הכיבוש והשמאלנות. אך ההאשמות האלה לא תופסות כי הרבה ויקיפדיות בהרבה שפות סובלות מבעיות דומות. הרבה אנשים רוצים שהאג'נדה שלהם תהיה מפורסמת בה (תפיסה מחקרית או פרסומת.). יש אנשים שהכיף שלהם בחיים זה ללכת ולהשחית, טרולים. אלה עושים ערכים פיקטיביים או הורסים. יש גם אנשים שכותבים על דברים שאין להם מושג בהם. כל אלה קורים והאנשים בקהילת ויקיפדיא הם מתגוננים מאוד כי הם מתמודדים כל היום עם תוכן פרסומי, דגנרטים שחושבים שהם יודעים הכל על הכל וטרולים. הם נהיים עצבניים. ריב יכול להתחיל בקלות. עד כדי כך שעשרה שקלים על כל מקרה כזה יגרמו לאדם שרואה אותן להיות אמיד. בויקי חיפה יש דיקטטורא-ויקטטורא בראשות אורי. יש שקיפות מלאה, אפשר לראות בשינויים אחרונים. לכל דף יש גם היסטוריית הדף, בה אפשר לראות את כל השינויים. כל פעולה שאנו עושים נרשמת, שקיפות היא הדרך הטובה ביותר להלחם בכל מני רעות חולות. גורם מרסן כדי למנוע הרבה השחתה או abuse. החשבון שלנו תקף לאתר הזה בלבד, ולא לויקיפדיא.

  • טיפ: אם רוצים להכנס לויקיפדיא, להתחיל בעריכות קטנות בצניעות ועדינות, תיקונים לשוניים. להכנס לדף השיחה ולהסביר מה עשינו ולמה.

אחרת נחטוף מכות, די בטוח. כלי ההיסטוריא נותן אפשרות להחזיר (לשחזר) כל אחת מהגירסאות (היסטוריית הדף). אם נתרום מעבר למה שחובה, זה כדאי. אפשר לראות לפי שם המשתמש מה התרומות. תרומה מרחבית מעניקה עוד נקודות בציון.

עזרה

להמון שאלות יש תשובה בשונית העזרה בצד ימין. תשובה לרוב הקושיות הרגילות. אם יש משהו שלא מופיע, אפשר לשאול ולהוסיף. העניין הוא לשפר הכל, גם את לשונית העזרה. הודעות וחדשות- לביטולי שיעור וכדומה, כללי כזה. טקסט שמופיע בין סימני שווה הופך להיות כותרת. ככל שנוסיף עוד סימני שווה, יהיו תת כותרות.

  • קישור פנימי: סוגריים מרובעים כפולים מכל צד ([[

לוכסן ומרכאות עושים בעיות.

  • קיצור דרך מרכזי: להכנס למקום שיש בו קוד ולראות איך הוא עובד.

כך נלמד להפעיל. הבעיא מספר אחת של ויקי ככלי עבודה היא שממשק המשתמש רחוק מלהיות נוח. אחת המטרות היא להשיג תקציב שיאפשר להושיב מתכנת\ת ואז יהיה לנו יותר קל. (עוד חזון למועד). אחד הכלים הכי עוזרים בהתחלה הוא העורך העשיר. לכתוב בדף השיחה כדי לתקשר עם אחרים. שם אפשר להעלות כל חומר אקדמי כרצונינו, גם דברים שלא קשורים. השרת שלנו מכוון לזמן הלסינקי איכשהו, מפגר בשעתיים אחרינו. לכן כותבים את הזמן וחיפה.

חזרה להרודוטוס ומיומנויות מחקר

כשניגשים לקרוא טקסט, אחרי שביררנו מי, באיזו שפה ומתי, בכל פעם שאנו מגיעים למשהו שלא ברור לנו, כדאי לנסח את זה בצורת שאלה.

לדוגמא, שאלה 20 שלי: מיהו אלכסנדרוס בן פריאמוס (פאריס) זה שחוטף את הלנה והורג את אכילס. כך נוציא את המיטב והמירב מכל טקסט. דוגמא מצוינת לסוג השאלות שנרשום לעצמינו: מהי ממלכת ארגוס? מיהו שליטה? כיצד היא מתקשרת לסיפור של טרויא? (אסף). התשובה היא כן ולא. בסיפורים המוקדמים הוא מגיע ממיקנאי ובמאוחרים מארגוס. צפון מזרח הפלופונז, העיר הדומיננטית בה הייתה מיקנאי בסיפורים המוקדמים. עיר זו ירדה מגדולתה במאה החמישית כשהייתה המלחמה הגדולה נגד הפרסים, הם שולחים 80 חיילים שהצטרפו לעשרות אלפי החיילים היוונים. יחידה מדינית עצמאית ששולחת את הצבא שלה לשדה הקרב – 80 איש. ארגוס היא העיר הגדולה מאוד בחלק של הפלופונז, נמצאת במרחק של שעה הליכה ממיקנאי. אגממנון מגיע מהאזור הזה של יוון, ונקרא לו ארגוס. תהייה זו נותנת לנו למשל, אם אנחנו באים לכתוב עבודה, הובלה לדיון באופן שבו שם של דמות יכול לעבור בקלות מעיר אחת לעיר אחרת. אז נחפש עוד דוגמאות ונעשה הכללה, למשל.


אפשר לפתוח את זה לדיון על איך עובד מיתוס, מהבחינה הזו שהשם לא קשור לעיר אבל קשור לאזור הגיאוגרפי. אגממנון הוא המלך החשוב והחזק ביותר מכל מלכי יוון שיוצאים לטרויא. מהיכן הגיעו הפניקים במקור? מדוע התיישבו דווקא באזור צור? אם טקסט המוצא שלנו הוא הרודוטוס פרקים 1-5, אי אפשר לענות באמצעותו עליה. הטקסט שיצאנו ממנו לא מספיק לנו. שאלה כזו תרחיק אותנו מטקסט המוצא, וזה בסדר. אפשר להתחיל עבודה בנקודה X ולמצוא את עצמינו בנקודה אחרת לגמרי, אחרי שהשארנו מאחור כמעט את כל מה שהיה לנו בהתחלה. זה בסדר ואפילו טוב. קלישאה לכל קורס עם עבודה: אם שאלת המחקר והטקסט שיצאנו ממנו לא השתנו בשום דבר, או שאנחנו גאונים יחידי סגולה שראו מראש מה הולך לקרות או שלא חשבנו מספיק חזק. אם אנחנו לא מרגישים יחידי סגולה, אולי כדאי לשאול את עצמינו מה קרה.

מילה בעייתית פה: דווקא. ברטוריקא המשמעות והבעיות. הם לא התיישבו דווקא בעיר צור, אלא בהרבה מקומות לאורך החוף, כולל עכו וחיפה. כל החוף של הלבאנט עד אזור הכרמל, ישבו בו פיניקים. עוד מילה מאוד מאוד בעייתית: מדוע. חייבים מילת שאלה כדי לפתוח שאלה. או שיש לנו טקסט עתיק שבא במגע עם הפניקים ומסביר לנו למה דווקא שם או שאנחנו צריכים להתחיל לנחש. כשבאים לשאול שאלת מחקר שמובילה לעבודה סמינריונית (פסגת התואר הראשון שנעשה בשנה ג'), כדאי מאוד שתהיה איזושהי תשובה לשאלת המחקר שלנו. אם אין לנו תשובה בכלל, העבודה תהיה מאוד בעייתית. אשרי מי שיחדש חידושים במחקר בעבודה סמינריונית של תואר ראשון. דה סוסייר גילה את אחת התגליות בבלשנות היוונית כשהיה בחטיבת הביניים- אות שנעלמה בא'ב' היווני.

עצה כללית לכל התואר ומעבר

בבואנו לכתוב עבודה, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה להבין מי הקהל שלנו. במקרה שלנו, המרצה. יש מרצים שיגידו לנו לכתוב על משהו פחות נדוש, ואחרים, עבודה סמינריונית מוצלחת מבחינתם היא ניסוח מוצלח של מה שנאמר בכיתה. כדאי לנו לדעת להבין עם מי יש לנו עסק. כתיבת עבודה שתשביע את רצונינו מבחינה אינטלקטואלית ומבחינת הציון.

  • טיפ: לחדש ולכתוב מה אנחנו חושבים, לצאת נגד..

מדוע התיישבו הפניקים באזור צור?

זו שאלה שהיא מעבר ליכולת שלנו לטפל בה בעבודה סמינריונית. בשביל לענות על זה נצטרך לענות על מאיפה הם הגיעו, ואז לאיפה הם הגיעו, ואז המניעים, הסיבות והתכלית. זה הרבה מעבר ליכולת של מי שהוא לא מומחה לפניקים.

הטענה המקובלת במחקר: הפניקים הם בדואים שהסתובבו בחצי האי ערב ואז נגמרו להם המים והם התחילו להסתובב עד שהגיעו לים. אז הם למדו לבנות ספינות, התיישבו בספינות והתחילו להפליג בים התיכון. קרתגו, קדיס (דרום ספרד ליד פורטוגל, קראו לה גדרה כי זה הקצה של העולם. לא היה להם כנראה אמריקא בראש). זה עניין קצת בעייתי לעבודה.

ברברים

שאלה 1: מהי הגדרת הברברים לפי הרודוטוס?

המילה ברברים מופיעה כבר בהקדמה של הרודוטוס. כבר מהמשפט הזה, הברברים הם אנשים שהם אינם יוונים. זו הגדרה על דרך השלילה. יוונים הם משהו שאנחנו אמורים להבין מהו (אנחנו= הקהל של הרודוטוס, מי שמסוגל לקרוא את הטקסט הזה במאה החמישית לפנה"ס, הרודוטוס לוקח כמובן מאליו שהוא יודע מה זה יוונים. ברברים הם לא יוונים). לברבר=לדבר דברים שהם חסרי שחר, חסרי משמעות או חסרי תוכן.


ברברים הם אנשים שהשפה שלהם נשמעת לנו ברברברר.. אומונותופאית, מילה שמחקה בעצמה את הקול שנשמע בשטח (כמו בקבוק). מה הופך את השאלה הזו למאוד הולמת את העבודה המחקרית המוגבלת שאנחנו נכתוב? לפי הרודוטוס. היתרון של המילים האלה: להבדיל משאלה 0ב., שבה נפתחים לנו מרחבים אדירים שבהם אנחנו צריכים לברר על הפניקים מיהם, מהם המניעים שלהם וכו', כאן המטלה מוגדרת מאוד. המסגרת של העבודה, הגדר של העבודה, הגדרת הנושא היא רק מה קורה אצל הרודוטוס. זה ספר אחד שיש לו התחלה וסוף (נדיר שהכל השתמר, כמעט). אפשר למצוא את זה בספריה. אם אנחנו רוצים שזה יהיה הנושא שלנו בעבודה סמינריונית, הדרך הנכונה לעשות את זה כדי שהעבודה שלנו תהיה מצוינת היא לקחת את הרודוטוס, לקרוא אותו מההתחלה עד הסוף ובכל פעם שמופיעה המילה ברברים, לנהל רישום. ספר ראשון פרק א',ז', כ"ג, וכולי עד שיש לנו רשימה של כל הפעמים שמופיעה בהם המילה ברברים אצל הרודוטוס. ואז אנחנו מכוסים, אף אחד לא יפתיע ויתגנב אלינו מאחורה.

הרווח: קראנו את כל הרודוטוס.

יש קיצורי דרך, כמעט לכל ספר יש אינדקס. לא לכל ספר יש אינדקס, כמעט תמיד אם יש אינדקס הוא יהיה בסוף. אז נראה, או שיש את הערך ברברים או שאין. אם אין, אכלנו אותה. אם יש, נשמח. אבל אז אנחנו מסתמכים על אינדקס של מישהו אחר ומסתכנים מראש בזה שהוא\היא פספסו משהו.

ככל שההוצאה שאנחנו עובדים איתה היא יותר רצינית, (עם התרגום העברי זה גבולי, הטקסט ביוונית בהוצאה אקדמית מהמובילות, שם באינדקס סביר להניח שנקבל את כל המופעים). האם לחפש את כל הווריאציות של המילה? אפשר לחפש בצורה אלקטרונית (באנגלית).


רק העבודה של העתק הדבק למסמך אחד או החיפוש בכל הדפים, זה כל כך הרבה עבודה שעדיף לנו לקרוא את כל הרודוטוס. אם אנחנו רק מגיעים למראי המקום, אנחנו קוראים דברים מחוץ להקשרם. אחד הדברים החשובים בחקר היסטורי הוא לראות דברים בתוך ההקשר שלהם. יכול מאוד להיות, אם הרודוטוס מספר איזשהו סיפור ומשתמש במילה ברברים במונחים קצת שונים, בדרכים קצת שונות, את כל התמונה נבין רק אם נקרא את כל 30 העמודים האלה. אם נלך רק למקומות א ב ג, נפספס.

מלומדי הפרסים הידועים

טיפ: כדאי לקרוא את הרודוטוס. 3. על אילו מלומדים פרסים מדובר פה? לא ידוע. זו תהיה עבודה סמינריונית קצרה מאוד. שער: המלומדים הפרסים אצל הרודוטוס. עמוד ראשון: על אילו מלומדים פרסים מדובר פה? תשובה: לא יודעים. זו לא שאלה רעה כשאנחנו רושמים לעצמינו הערות. נהפוך אותה לשאלה שאפשר לכתוב ממנה עבודה? אנחנו מבינים שיש כאן עניין עם המלומדים הפרסים.


מה אפשר לעשות עם זה כדי שנוכל לעשות ממנה עבודה? מה אנו יודעים על האינטיליגנציא הפרסית במאה החמישית לפנה"ס? (רועי) זו שאלה שאפשר להביט עליה בשתי דרכים. בקורס באיראנולוגיא היא שאלת מחקר בפני עצמה שיש לה חיים משלה והיא תוציא עבודה משלה והכל טוב. בתחום של הרודוטוס זו נהיית שאלת עזר. אם אנחנו אומרים, בוא נסתכל על פרס ונראה איזו אינטיליגנציא יש לנו בשטח. זו לא תהיה שאלת המחקר שלנו בהקשר הנוכחי. האם אנחנו יודעים משהו על האינויליגנציא הפרסית במאה החמישית? אם היינו יודעים, אולי היו לנו שמות, היינו מוצאים כתבים של מלומדים פרסים מהתקופה (אין לנו).


רוב מה שאנחנו יודעים על דברי ימי מלכי פרס זה מיוונים. יש לנו לא מעט מידע על החברה הפרסית, אבל הוא לא נכתב על ידי פרסים. הטענה של הפרסים היא שהיו להם המון כתבים ואלכסנדר הגדול שרף אותם. יכול להיות שזה סיפור שאין לו אחיזה במציאות. קומץ האנשים שמסתובבים בעולם ומאמינים במזדאיזם מאשימים את אלכסנדר בזה שהוא השמיד להם את התרבות והספרות, אבל אולי היו אלה המוסלמים. אלכסנדר אימץ כל כך הרבה מהפרוטוקול הפרסי שזה לא סביר שהוא עשה כזה דבר. איך ננסח את זה כשאלה- מה חושבים היוונים על הפרסים? מהי משמעות אזכור הפרסים בטקסט של הרודוטוס? (אורי גונן)


טיפ: להתרחק מניסוחי מה משמעות. הם מעורפלים, לא תורמים לדיוק של הדיון. מדוע מזכיר הרודוטוס את מלומדי הפרסים? (מדוע מייחס הרודוטוס את הסיפור למלומדי הפרסים דווקא?) אנחנו מחפשים משהו ספציפי. הרודוטוס אמר פה משהו ספציפי. הרי דיברנו כבר בשבוע שעבר על האפשרות שאין מלומדים פרסים כאלה, והוא סתם מייחס את זה. אז למה דווקא להם? היה יכול לומר מלומדי המצרים, הסקיטים או הלודים. אפשר למצוא כל מני תשובות, אבל אנחנו בזמן השאלה.

ש"ב לשבוע הבא

כל צוות יקרא פרק. שני צוותים יציגו עבודתם בכל פגישה. מה לעשות? סיכום. להעמיד סיכום. החופש מלווה באחריות.