תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים 6

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

תשע ב - סדנא למיומנויות מחקר

תשע ב סדנא למיומנויות מחקר סיכומים

שיעור שישי

13.04.2010

  • טיפ: לכתוב לפנה"ס ולספירה (מדובר באלפי שנים, לא לקצר את לספירה).

אבולוציא של רעיונות, או ממטיקא

הגדרה בת 10 מילים לכל היותר למושג מם והסבר בן 70 מילים לכל היותר לאותו המושג. 70 מספר טיפולוגי, המילים הללו, או הרעיון הזה, מספר שחוזר על עצמו ויש לו משמעות סמלית (מספר טיפוסי). עצם הרעיון הזה, אפשר לטעון שהוא מם. אבל לא זה מה שהצית פה את העניין. אם היינו מתבקשים לכתוב הסבר בן 68 מילים היינו תוהים מדוע דווקא 68, אבל על 70 לא שאלנו. כמה אנשים תרגמו את התורה ליוונית? תרגום השבעים, כנראה 70 איש. הסבר של מעלית לקומה אחת- קצר. תלמי מלך מצרים החליט שהוא צריך את התורה אצלו בספריה הגדולה באלכסנדריא אבל הוא לא יודע עברית. הוא נתן מתנות, קיבל עותק, נתן אותו לשבעים חכמים שישבו על אי וכתבו כל אחד לחוד את התרגום. היו 6 מכל שבט. כלומר, 72. באגרת אריסטאס (מהמאה השניה לפנה"ס, יוון), הגרסא הקדומה ביותר של הסיפור, יש שמות של כל ה-72 חבר'ה האלה. אז למה קוראים לו תרגום השבעים ולא תרגום השבעים ושניים?

באופן דומה, אצל דוקינס יש דוגמא של שיר שכולם מקצרים, מם אחד יכול לבוא על חשבון מם אחר (צורת התבטאות ,מספר) רק בגלל שהוא נוח יותר, שימושי יותר, מתגלגל בקלות גדולה יותר על הלשון. אם אנחנו רוצים להקביל, נלך על ההסבר ששלומי נתן לנו ישר, איך נקביל אותו, או איך נסביר אותו לאור ההקבלה או האנלוגיא בין ממים וגנים? השינוי נובע מתוך ברירה טבעית. שלומי נתן הסבר מובהק של ברירה טבעית. לומר, תרגום ה-72 קצת פחות נוח וזורם מאשר לומר תרגום השבעים. בלטינית, השפה המרכזית שדרכה הסיפור מגיע אלינו היום, קוראים לו ספטו אגינטא, אין צורה טובה לומר את זה גם בלטינית. הפער בנוחות בשימוש בין הצורה ההיא לבין ספטו אגינטא גדול יותר מאשר בפער בין הגרסאות בעברית של שבעים ושבעים ושניים. האם כאן אנחנו נפסיק את החיפוש שלנו? כעיקרון, אנחנו אוהבים תשובות פשוטות. הסבר פשוט וחסכוני חושף אותנו פחות לביקורת.

  • פילוסופיא של קפיטריות: קרל פופר קבע שהסבר מדעי הוא הסבר שאפשר להפריך אותו.

למשל, מדוע התחילה מלחמת העולם הראשונה? כי אלוהים רצה – אי אפשר להפריך את זה, לכן זה לא הסבר מדעי. אבל אם נסביר שארגון היד השחורה שלח מתנקש לפרנץ פרדיננד נוכל לעבוד עם עובדות ולנסות להפריכן. לכאורה, יכולים לצאת פתאום מסמכים שמראים שגבריאל פרינציפ בעצם הופעל ע"י שרות הביון המקסיקאי. קשה להאמין שהם יצאו לאור, אבל זו אפשרות קיימת ואפשר להפריך את ההסבר.

לפי השיטה הזו, בה אנחנו רואים הסבר וחושבים איך להפריך אותו, אנחנו רוצים שההסבר שלנו יהיה חסכוני ואז יהיו לו פחות נקודות תורפה שאפשר לתקוף. על כל דקות אפשר לתקוף, לכן אם יהיו בו הרבה דקויות זה בעייתי. אנחנו רודפים אחרי מדע טהור, לכאורה,ולא מעניין אותנו כמה אנשים יקראו אותו. זה שההסבר הוא פשוט זה טוב, אבל אם אנחנו מתעסקים בפתרון בעיות בגיאומטריא או מסתכלים על כתב יד קשה משובש בערבית מימי הביניים שאנחנו רוצים להוציא ממנו מהדורה מדעית, נלך עם הפתרון הפשוט. כשאנחנו רוצים לפענח טקסט, אנחנו במקומות הקשים נשתדל כמה שפחות לשנות אותו, כי ככל שאנחנו משנים אותו יותר עלינו להסביר יותר למה שינינו (עריכת כתבי יד במהדורה מדעית).

באילו מקרים אנחנו לא נסתפק בהסבר הפשטני?

כשיש לנו כמות כזו של מידע, שמרמזת על הסבר אחר ואו נוסף, (לפעמים זה אחד על חשבון השני אבל לרוב זה אחד לצד השני, לזכור לעבודות שכותבים, אם אפשר לתת הסברים שונים שחיים בשלום אחד ליד השני, התזה שלנו חזקה יותר, כי אנחנו עוסקים בבני אדם, חיות מורכבות עם התפתחות ותרבות מורכבים מפרות, סביר להניח שלכל דבר יש יותר מסיבה אחת, שילוב מוסיף כוח לטיעון). נוסיף למאגר ההסברים שלנו הסבר מסובך כשכבר יש לנו עוד עדויות שמסוגלות להחזיקו על הגב ואומרות דרשני.

חזרה לשבעים ושבעים ושתיים

מה נרצה למצוא כדי לטעון הסבר יותר מסובך? אם אנחנו נתקלים באפילו רמז לזה שיש שני אנשים מתוך השבעים שסר חנם בשלב כלשהו, נכנסו לרשימה שחורה ורוצים להורידם מהסיפור, צריך לחשוב על זה, ולו כדי לפסול אותו. יש לנו רשימת שמות, אם אפשר להראות בטקסט אחר ששניים מהאנשים האלה זוכים לביקורת קטלנית יש לנו סיבה להעלות את השאלה האם יש קשר בין 72 ל-70 ולזה שבמקום אחר שניים חוטפים ביקורת נוראה. עוד יכול להיות שיש שני שמות דומים מאוד, שני אנשים שהם אלעזר בן חנניה ועוד שני שמעון בן יהודה ושאר השמות שונים, אז אולי עם הזמן זה התקצץ ל-72. הסבר שנובע מתוך ההסתכלות על המספרים עצמם כממים: הסבר ממטי שמרכזו הוא המספרים עצמם כממים נלך ונראה את 70 בעוד כל מני מקומות ואז (יש את זה בעוד הרבה מאוד מקומות), ירמיהו אומר בפרק ל' משהו – לכו תתחתנו, תטעו גנים, ותחזרו אחרי 70 שנה. יש 15 מקרים (נניח) שונים ועצמאיים של 70, איך אפשר לנסות להגיע מהם למשמעות? הלכו במדבר 40 שנה, ירדו למצרים 70 איש. האם ירמיהו מחקה את זה שירדו למצרים והשופטים מחקים את ההליכה במדבר? נחפש מכנה משותף, אם אנחנו הולכים בשיטה הזו, עברנו על התנ"ך, כל המקומות שבהם יש מספרים חשודים בטיפולוגיות, וננסה למצוא מכנה משותף, למה ה-70 הם שבעימים והארבעימים הם ארבעימים? למה ארבע אמהות ושלושה אבות? המכנה המשותף, למה חיקו דווקא את זה?

נחתוך באופן מיידי

הדבר שעלינו לזכור פה, במאמר מוסגר: ממטיקא היא תחום שבינתיים כל מה שאפשר לומר בכלים ממטיים אפשר לומר גם בכלים אחרים, אבל היא חסכונית ויעילה לביטוי.

רעיונות מתחרים ביניהם על מקומות אכסון: ברגע שאנחנו אומרים תרגום השבעים, אנחנו אוטומטית לא נאמר תרגום השבעים ושניים, אלא אם כן בוער להסביר את הנקודה. עברנו את כל חיינו וזו הפעם הראשונה שמישהו מתעקש איתנו כ"כ הרבה זמן על תרגום השבעים לעומת תרגום השבעים ושניים. המספרים הללו מתחרים ביניהם על מקום אכסון אצלינו במוח. הם מתחרים ביניהם על זה שנאמר ונרשום אותם. (לפי הממטיקא).

ואותו דבר, דוגמא נוספת מתחום המספרים: הגלות הגדולה של שנת ישראל נמשכה 2000 שנה.. קדחת! היא התחילה בשנת 70 לספירה, חורבן בית שני. הגלות הגדולה התחילה במרד בר כוכבא, כשנותנים ליהודים עונש רדיוס שאסור להם לגור בכל ארץ יהודה וברוב השומרון (שמלא שומרונים) המרכז היהודי עובר לגליל ומשם מחוץ לישראל. מ132 או 135 עד 1948, אין לנו 2000 שנה. למה אומרים אלפיים? מספר עגול (וזוגי), יותר נוח. בגמרא, תלמוד בבלי מדברים על 2000 שנה, שעבוד מלכויות והגורם החזק ביותר שמבטיח את המשכו של המספר 2000 הוא התקווה (בת שנות אלפיים). אחת הדרכים הטובות של רעיון להשתמר הוא להתחבר עם מנגינה. קשה לומר אותן בלי המנגינה. כשלומדים את ה-ABC, לומדים את זה עם המנגינה. פעם הייתה תוכנית טלוויזיא עם 414155.. לפני 30 שנה, ואם זה לא היה בא עם מוזיקא היה קשה יותר לזכור את זה. יש פה שני ממים, המנגינה ומספר הטלפון (6382020), הן מתחברות ויוצרות שיתוף פעולה, סינרגיא. צביר שני הממים יחד חזקים יותר מאשר כל אחד מהממים כשלעצמו כפול 2.

גם בעולם הגנטי, הביולוגיים טוענים שגם הגנים עובדים כך. גן אחד לא יצליח להשתכפל. הגנים נמצאים באורגניזמים כדי להשתכפל. אנחנו (והפרות) מצבור של גנים שמשתפים פעולה כדי להשתכפל. ככל שיותר ממים\גנים משתפים פעולה כדי לחזק אחד את השני, אם שני ממים יצרו ברית נאמנה, ברגע שאחד ישתכפל גם השני ישתכפל ולהפך. לכל אחד יש אינטרס שהשני ישתכפל. זה לא אוטומטי, אבל הסיכויים גדלים. מתחרות ביניהן על מקום האכסון – יש פה בעיא בסיסית בצורת הביטוי, אולי המכשול המרכזי בשימוש בממטיקא הוא שקל מאוד להתפתות לדבר על ממים או גנים שרוצים לעשות משהו, שיש להם אינטרס לעשות משהו וזה מייחס להם תבוניות, כי ככה אנחנו חושבים על עצמינו. כעל ישויות שיש להן אינטרסים ואנחנו משליכים את זה על דברים אחרים. למם אין אינטרס מודע, שני ממים שיוצרים ברית ביניהם כדי להשתכפל זה תהליך שקורה מנקודת המבט של המם בצורה מקרית. מבחינת הקופירייטר, זה לא תהליך מקרי. זה שהיה אחראי על שחרור הג'ינגל חשב הרבה מאוד, אבל למספר הטלפון ולמנגינה לא אכפת שום דבר, למרות שאנחנו משתמשים בשפה הזו. עדיך לא לדבר על רצון או אינטרס של מם אלא על סביבה או תנאים בהם מם משתכפל יותר או פחות. כשנצמיד למספר אקראי מנגינה, נוצרים תנאים שיסייעו לשכפול שלו.

חזרה לשבעים ו72

דרך אחת היא לנסות למצוא ביניהם במופעים שונים מכנה משותף. אולי נצליח, אבל זה בספק גדול. לא בטוח שיש לכל אחד את הכלים האינטלקטואלים למצוא את המכנה המשותף. אבל אם נמצא את המספרים 70 ו-72 בתחרות ביניהם בהקשרים אחרים. אם יש לי רק מקרה אחד של 70 מול 72, נשאר עם ההסבר של שלומי. אם נמצא עוד מקרה של 70 מול 72, כמו הבתולות שמחכות לשאהידים, נאמר דרשני. זה צירוף מקרים מוזר, כי מה בין תרגום התורה ביוונית לגמול בגן עדן לשאהידים. דת מונותיאיסטית. אם היינו מוצאים את הויכוח בין 70 ל72 בסין, היינו אומרים אההה, אין לנו מה לעשות עם זה, אבל כששניהם במסגרת מונותיאיסטית יש אי נעימות שגורמת לנו להמשיך לחקור.

אם נוסיף לעניין הזה את העובדא שמתוך כל תקופת המונותאיזם, השליש הראשון של התקופה הוא בעיקר בישראל בתרבות העברית יהודית, שהייתה במאבק בין שני מרכזי תרבות כבירים (מסופוטמיא ומצרים) ואם אנחנו יודעים שהמתמטיקא הבבלית וסידור השנה והכל של הבבלים מבוסס על 6 בזמן שהמצרים עובדים עם 7, ואם אנחנו יודעים שהחישוב לפי 6, 12 חודשים, כשלושים יום, כל המתמטיקא הבבלית בנויה על 6. בשנת שמש יש 365 ימים וקצת, 364 מתחלק לשבע, יש מספיק דברים שמאזנים את 6 מל 7 ואת 72 מול 70, הם באופוזיציא ברורה אחד לשני. אחד הדברים המאפיינים ביותר את המהפכה האיסלאמית היא ההסתמכות המוחלטת על שנת ירח, החגים זזים והלוח זולג. פתאום, נוצרת לנו פה מהחשיבה הממטית מסכת של שאלות שעוד לא ברור לאן היא לוקחת אותנו אבל היא מצדיקה הסברים מסובכים. בזכות דרך החשיבה הזו, לא נסתפק בתשובה שיותר קל לומר 70 מאשר 72. איך נשתמש בממטיקא כדי לברר על מה אני רוצה לשאול שאלות ואילו שאלות אני רוצה לשאול? על מה אנחנו מתבססים במחקר? במחקר, אנחנו קודם כל רוצים להבין על מה אנחנו רוצים לכתוב את העבודה. מה זה נושא טוב בכלל? איך בוחרים נושא? איזו שאלה שואלים? את הלך החשיבה הזה אפשר לקחת להרבה כיוונים אחרים. בהערות השוליים, דוקינס נותן דוגמא לטעות טכנית בהכנת ביבליוגרפיא שמאפשרת לעקוב אחרי התפתחות אינטלקטואלית של רעיון. הוא תוהה האם הוא שאב רעיון ממישהו אחר או לא, מתחיל לבדוק ובסוף מגלה שגם אותו מישהו שכתב משהו וגם הוא המציאו שם של ספר בביבליוגרפיא כי שניהם הושפעו מספר מפורסם אחר (שמות דומים).

אם אנחנו חוקרים התגלגלות של פקודה שירדה ממפקדה של צבא, לדעת מי נתן את ההוראה (לכבוש מקום, להשמיד את היהודים) ואין לנו דרך, אבל אז אנחנו מגלים שבחלק מהמסמכים יש שם עם שגיאת כתיב שבאמצעותה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות ההוראה. ביוסף בן מתתיהו או טוקידידס, כדי לדעת איך הם מתייחסים אחד לשני, האם יש להם אב אחד קדמון, שני אבות קדמונים, נבדוק את השוני בין כתבי היד אחד לעומת השני במקומות בהם הם שונים ואיך זה משתלשל. השימוש בעולם המונחים הממטי מאפשר לי להשתמש באותם מונחים לגבי חקר מיתוסים, מנגינות.. אם ניקח שירי עם ונבדוק את ההשתלשלות שלהם, או אפילו חצי שיר עם. בקווה קווה דה לה אומה, למשל. ביפיע בסוף השיר יש בדיחה על הקרחת של בגין. השורה- אמא ש'ך היפופוטם ואתה חמור קטן לא היה לפני שהתפרסם השיר היי הו היפו. אדם שמתעסק בפולקלור ובניתוח כתבי יד עתיקים ואדם שחוקר מיתולוגא ואדם שחוקר אבולוציא גנטית, יש להם עולם מושגים אחד לדבר בו. איך תוכרע השאלה אם הממטיקא תשאר? אם המם של המם ישרוד.

סיפור

דוקינס הגה את הרעיון קצת לפני 1976, נוצרה כנופייה של ממטיקאים שהקימו כתב עת אקדמי וכתבו בו הרבה. בשנת 2002 קם איזה בחור, אולי אדמונס, שכתב מאמר נגד הממטיקא. הוא כתב שהם מקשקשים באוויר ואין לזה תפיסה לשום דבר, הציב רשימת תנאים (ניסוי מדעי, למשל) ואם הם לא יעמדו בדברים האלה, כל התחום ילך פקאקט. שלוש שנים אחרי זה, נסגר העיתון והבחור כתב אמרתי לכם, אבל מצד שני, אנחנו לומדים על זה. כמו אצל לוי שטראוס, שהורגים מיתוס אם מפסיקים לספר אותו, מי שישים ביו טיוב שעה וחצי הרצאה על למה אין ממטיקא יחיה את הממטיקא. גם פרסומת שלילית היא פרסומת ומחיה את המם. כל עוד ממשיכים לדבר על המיתוס, הוא קיים. למשל, מם טכנולוגי, וויקי. אם בעוד 20 שנה, חצי מהמרצים באוניברסיטא ישתמשו בויקי כדי להעביר את השיעורים שלהם, המם הטכנולוגי הזה שרד ושכפל את עצמו. ואם איש לא ידע מה זה, המם הזה מת. דוקינס נותן דוגמא למם שקיים בשטח, מביא את זה כדוגמא, לא נמצא רק בראש שלנו. חתיכת מידע שמשתכפלת, עוברת ממרחב אכסון אחד למרחב אכסון אחר והיא לא סתם יציר דמיוננו אלא מם מוחשי, למשל וירוס מחשב. חתיכת תוכנה, יש לה התממשות גשמית בחומר, איפשהו במחשב יש ערך של 0 או 1, והמידע הדיגיטלי הזה צרוב שם באופן פיזי, בחומר. וירוס משכפל את עצמו. משהו שנהגה על ידי אדם.

יש מיתוס על איך נוצרו הוירוסים, המשטרה החשאית הבולגרית הושיבה הרבה מתכנתים בשנות ה70 והכריחה אותם לעשות דברים למען השירותים החשאיים הבולגריים והם כתבו וירוסים כדי להוציא את התסכול שלהם. דוקינס אומר על וירוסים שתווצרנה מוטציות באיזשהו אופן בחתיכות תוכנה שיגרמו לזה שהן תשתכפלנה עם המוטציא. בהערות של המהדורה משנת 89, הוא אומר שהוא חשב שהמוטציא תקרה במקרה ולא שיער שנבלות בני זונה יעשו את זה כדי להרוס לנו את המחשבים. האנטיוירוס היה בהתחלה התנדבות ואז נהיה חברה. זו דוגמא טובה למהנדסי חשמל, נבואה שהתגשמה. וירוסים ואנטי וירוס. חשוב שנכנס להלך הרוח הזה, שמחפש את הפרטים הקטנים, בודק איפה הם חוזרים על עצמם ומביא אותנו לשאלה, מדוע דווקא הפרטים הקטנים האלה חוזרים על עצמם ולא דברים אחרים.

איפה עוד יכולים לשבת ממים שלא בראש האנושי? בספרים, אמפי3, בוויקי, יש המון מדיה שיכולות להחזיק ממים. מה ההבדל בין אמפי3, ספר, כתובת על אבן, תקליט ויניל, או חצאית לבין וירוס של מחשב? קובץ אמפי3 לא ישכפל את עצמו. הוא לא יכול. התוכן של הקובץ משתכפל אבל הקובץ עצמו לא משכפל את עצמו. הוירוס כן משכפל את עצמו.

זום אאוט פראי

בהנחה שאנחנו לא בריאתנים (אנשים שמקבלים את הסיפור של בראשית 1:1), אם אנחנו מקבלים את התיאוריא של המרק הבראשיתי, הרי שכל האבולוציא, מהרגע שנוצרו החיים עד לפני 50 אלף או 100 אלף שנים התרחשה רק בחלבונים. לפתע, לפני 50 אלף או 100 אלף שנה, נוצר משכפל חדש והאבולוציא הממטית היא בחיתוליה. מה יוכיח סופית שיש אבולוציא ממטית? איך האבולוציא הממטית מתנתקת מהמוח האנושי? שליחות קטלנית, מה צריכה לעשות מכונה כדי להתנתק מבני אדם? לבנות עוד כמוה, לעבוד בלי הוראות, לספק לעצמה את האנרגיא ולתקן לעצמה קלקולים. כמה זמן אח"כ תחזיק החיה האנושית? מכונה שמסוגלת לעשות את כל זה, גורמת לנו להיות מיותרים. ואז הממטיקא תקבל את ההוכחה שהיא נכונה לחלוטין אבל המחיר יהיה בלתי נסבל. לאור העובדא שקיימים וירוסי מחשב, אולי הממטיקא יכולה לפרוץ אל מחוץ לגבול האנושי. כדי להסתכל אחורה, עם הכלי הזה, אפשר לנסות לאבחן טוב יותר תופעות מהעבר באמצעות בדיקה של היחידות הקטנות ביותר שמשתכפלות. זמן להרהר. נתחיל ליישם את הרעיונות האלה בהמשך.

לקראת אפריל 27, זכות הלילה הראשון.

אציל ואיכר, ימי הביניים, פיאודליזם באירופא. המאמר שנקרא הוא ניתוח (לא היסטורי אלא סוציולוגי אנתרופולוגי ביולוגי במקומות מסוימים, הממטיקא נותנת לנו להתכתב עם דיסציפלינות שונות) של התופעה הזו. ערבוב מאסיבי של התחומים יעזור לאוניברסיטא. הרבה אנשים היום טוענים שלא צריך אוניברסיטאות. אנחנו במאבק הישרדות, וכדאי להפיל את המחיצות. בדף השיחה של המאמר (משנת 2000), במהלך השבועיים הללו אנחנו נעלה וננסח את המחשבות שלנו (בשפה ממטית או בעברית), לאבחן מהם הרעיונות או הממים שמסתובבים שם בשטח ויש להם אינטראקציא אחד עם השני. כדאי לשים מעקב אחרי הדף.