תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אלון דיין

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

 העמדת עקרונות המונותאיזם במבחן מול מונותאיזם מודרני

דמיינו לכם דת מונותאיסטית הדוגלת בפציפיזם מוחלט, שוויון מוחלט (גברים ונשים, גזעים שונים, מעמדות שונים, דתות שונות וכו'), באדיבות, כבוד, אחווה, הומניזם וליברליות כלפי כל אדם באשר הוא. דת הדוגלת בהסרת גבולות בין עמים ומדינות ובכינון שפה בינלאומית אחידה, תקן זכויות אדם בינלאומי אחיד, שיטת משקלות אחידה, ממשלה אחידה. דת הרואה בהגיון ובמדע חלקים הכרחיים בדת ("דת ללא מדע היא אמונה תפלה, ומדע ללא דת הוא מכניזם ריק" – הבהאא אללאה, נביאה ומיסדה של הדת הבהאית). דת הרואה בחינוך ערך עליון ואף מורה להוסיף את המחנכים לירושה. דת בה ההנהגה אינה זוכה לזכויות יתר, חשופה לביקורת, ונבחרת בבחירות חופשיות ודמוקרטיות. דת המבטלת איסורי אוכל, טומאה, לבוש, נזירות, ופולחן ציבורי מוחצן. דת המכירה בדתות האחרות, בקדושתן ובנביאיהן. דת הרואה באו"ם – ארגון המקיים את חזונה ועקרונותיה. דת הרואה את עצמה זמנית ואת נביאיה זמניים – ודורשת ללכת אחרי הנביא הבא ותורתו – גם אם אלה יבטלו אותה עצמה.

מסתבר שאין צורך לדמיין. מרחק נסיעת אוטובוס קצרה תגיעו למרכז העולמי של הדת הבהאית – דת מונותאיסטית צעירה בעלת תפוצה עולמית רחבה (247 מדינות) – הדוגלת בעקרונות מודרניים, הנראים שאינם עולים בקנה אחד עם האופי והעקרונות המונותאיסטים הקלאסיים שהכרנו במהלך הסמסטר.
(ערך "הדת הבהאית" בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/הדת_הבהאית).

תבנית שלילת האחר, וכתוצאה מכך – האלימות, הקנאה, והשאהידיות נעלמים מעקרונות הבהאים (הבהאים אף מדגישים את חשיבות הנישואין לבני דתות אחרות, ולבני גזעים שונים – למען אחדות האנושות). הממסד הדתי מאבד את כוחו יוצא-הדופן הבולט בדתות מונתאיסטיות אחרות. אלמנט החתימה (חתימת תורה, מוחמד חותם הנביאים) נשלל. מגבלות ואיסורים נופלים. נראה שלאור כוחה העולה של הדת החדשה (השנייה בגודלה בקצב גידול האוכלוסייה בעולם באחוזים (1.7%) נכון לשנת 2007. כשישה מליון מאמינים תוך 170 שנים) – יש לבחון את התאמתם של מאפייני המונותאיזם שלמדנו לדת הצעירה.

רבים כיווני המחקר שצצים כבר לאחר הכרות ראשונית עם הבהאים. למשל – עניין המסיון. כוח המשיכה של הדת, בעיקר בארצות המערב, איננו מצוי בתיאולוגיה שלה, אלא דווקא במשנתה החברתית והמדינית ובתורותיה המוסריות. אלה מדברים אל האינטלקטואל איש המערב ואל מי שרואה עצמו כהומניסט, כליברל וכדמוקרט, בין אם הוא מאמין באלוהים ובין אם לאו. האם זהו סוג של מסיון? התאמת ערכים חברתיים כעקרונות דתיים? שכן נראה שהבהאים משכילים לקלף את החסרונות, המגבלות והקשיים העיקריים מדתות אחרות, ולהציע את הטוב בלי הרע, את המהות והרעיון בלי ההתחייבות (מזכיר את הנצרות המסירה מגבלות עיקריים מן היהדות).

גם עניין אחרית הימים מעניין מאוד. עולם מאוחד, ללא גבולות, שפה אחת, ממשלה אחת, ללא מלחמות (http://www.youtube.com/watch?v=okd3hLlvvLw). מה שבדתות אחרות הוא אחרית הימים ותלוי משיח, כאן הוא תלוי האדם והחברה. הדת לא מעודדת לעשות מעשים מסויימים כדי שיבוא מישהו אחר ויושיע. אלא מכוונת לעשיית הדברים עצמם שיושיעו. החידוש הוא לא ברעיונות, אלא בדרך בהם הם מופנים לקהל המודרני. שהרי זו איננה תוכנית ל"אחרית הימים", אלא דבר שהוא בר-הישג כאן ועכשיו. מסגרת שפונה ליחיד. בכלל, מדהים לראות שרעיונות מהפכניים רבים שהתפוצצו לכדי תנועות רחבות במאה וחמישים השנים האחרונות מצאו עוד קודם לכן את מקומן כאבני יסוד אצל הבהאים (ביטול היחס המפלה כלפי הטמאים שהוביל גנדי בהודו, שוויון הצבע שהוביל הכומר ד"ר מרטין לותר קינג, מהפכת שוויון זכויות האישה, חלום הפצפיזם והעולם המאוחד של לנון ועוד).

מוטיב נוסף שאפשר לבחון הוא החתימה ופריצתה. היהדות חתמה את התורה ובפועל סגרה את האפשרות להופעתו של נביא חדש. כשישו מגיע – נפרצת מסגרת זו, דבר המוליד זעם, פיצול, ובטווח הארוך - יסוד של דת חדשה. התהליך חוזר על עצמו באסלאם, שחותם גם הוא את האפשרות להופעתו של נביא חדש, שכן מחמד הוא חותם הנביאים והגדול שבהם. כשמופיע הבאב (מייסד הדת הבאבית ממנה התפתחה הדת הבהאית) ומכריז על עצמו כהתגלות אלוהית – נפרצת המסגרת, הזעם והרדיפות מתפרצות, המהפיכה בלתי נמנעת, ודת חדשה נוסדת. אך נראה שגם כאן משכילים הבהאים ללמוד מטעויות קודמיהם, והם קובעים את תורתם כזמנית. היא אמנם תקפה כעת, כחידוש של הדתות שקדמו לה (והיו תקפות כל אחת בתקופתה), אך בעתיד יגיע נביא חדש, ובפיו תורה חדשה – שתבטל את התור הבהאית הישנה. גמישות זו אפשרה לבהאא אללאה לשכלל את תורתו של הבאב, תשע עשרה שנים בלבד לאחר היווסדה.

גם עניין האל מעניין. האל היחיד, העקרון המונותאיסטי המרכזי אמנם נשאר הדבר סביבו סובבת הדת. אך נראה שדגשיה העיקריים הם חברתיים. האם ייתכן שיש כאן ניצוץ ראשון לתהליך ארוך טווח בו יטושטש וייעלם מקומו של האל בדת (ריבוי אלים  אל יחיד  ללא אל)?

כיוונים רבים אחרים אפשריים. יתרון חשוב בחקר הבהאים הוא נגישות של חומר מחקרי מודרני על הדת עוד מתקופת הווסדותה. המיסטיקה והאגדה אמנם נכנסים לסיפור, אך מרחק הזמן הקצר, וריבוי המקורות מאפשר לסנן עיקר מתפל, מבוסס ממשוער. גם קרבתם של הגנים הבהאיים בחיפה ובעכו יכולה להתגלות כעזר מחקרי רב.

כרגע נראה כי הטקסט העיקרי אליו אפנה הוא "הספר הקדוש ביותר" שנכתב ע"י נביא הבהאיים - הבהאא אללאה (באנגלית: http://bahai-library.com/writings/bahaullah/aqdas/, בעברית + ביאור - בספרו של משה שרון: "הדת הבהאית וכתה הקודש שלה הספר הקדוש ביותר" – נגיש בספריה בעותק קשיח או אלקטרוני). עם זאת, קיימים כמאה ספרים שנכתבו ע"י הבהאא אללאה, שיכולים לשמש טקסט ראשוני טוב. אם אעסוק במסיונריות הבהאית – ודאי אפנה לספר "הקדמה קצרה לאמונה הבהאית" שנכתב ע"י מוג'אן מומן ב 1997. הספר מספר על עקרונות הדת הבהאית בצורה אמינה וישירה. נראה שחלוקתו הפנימית, ודגשיו העיקריים יכולים לשמש דוגמא מאלפת למסיון מוסווה וחכם, הפונה היטב לקהל היעד שלו.