תשע מונותאיזם עבודה מסכמת סשה פבזין

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מוחמד, מונותאיזם ופאגאנים ערביים

מבוא

מוחמד כמייסד של דת חדשה, איסלם, בדרך כלל נתפס כאוייב גדול של פולחנים פוליתאיסטיים בחצי אי ערב. יחד עם זאת, קיימות גם עדויות רבות, שמעלות ספק בכך. את העדויות האלה ניתן לראות בקוראן וגם אצל כמה מחברים מוסלמיים מוקדמים, כמו איבן יסחק, אט-טברי, אל-וואקידי. לפי חלק העדויות מוחמד הקריא את פיסקה מסויימת של קוראן, שחוקר וויליאם מויר קרה "שירי שטן", בה הוא קיבל את פולחני האלות הפאגאניות של תושבי מכה כדבר מקובל בהחלט ומתחבר עם דתו. בהקשר זה מעניין במיוחד לבדוק, כיצד התרחשויות שונות מן העדויות אלה קשורות לשינויים חשובים ביחסים של מוחמד עם מונותאיסטים ותנועות מונותאיסטיות בחצי האי ערב. חוץ מזה, השאלה לדעתי קשורה לשאלה נוספת, לא פחות משמעותית: "מהו הקשר או הקשרים בין מאבקים ופרשות של מוחמד עם כוחות פוליטיים ודתיים שונים באזור מצד אחד ופאגאניות ומונותאיזם מצד שני?" תשובות לשאלות אלה עשויות להבהיר את אופני ההתפתחות של איסלם ואולי אפילו של מונותאיזם ככלל.

--אלכסנדר פבזין 09:34, 17 בינואר 2010 (UTC)

מקורות וספרות מחקר

ברשימת המקורות הראשוניים הייתי מבודד את כמה מקורות מרכזיים. קודם כל זה קוראן, בו ניתן לראות התייחסות לפולחני אלים פגאניים ערביים שונים(כולל דמויות קשורות לשמש וירח). בנוסף לכך, יש קטעים ממחברים, שהזכרתי למעלה, איבן-איסחק, אל-וואקידי וכוי, בהם מופיעים "שירי שטן" וסיפורים קשורים להן. בהקשר זה חשובה מיוחד סורה אנ-נאג'ם. "שירי שטן" למעשה מייצגים את גירסה שונה של הסורה. זה מתקשר לאופן של כתיבת קוראן, בעיות שונות של ייחוס אייטים שונים והקשר כרונולוגי לחיג'רה. מקורות נוספים הם שירה עתיקה, ספרים כמו "ימי ערבים", "ספר של שירים", בהם ניתן למצוא עדויות על פולחנים פאגאניים ודמויות חשובות של תקופה פרה-איסלמית ואיסלמית קדומה. במקורות ניתן לראות גם התיחסות לפולחנים מקומיים וגם כלל-ערביים. זה חשוב במיוחד בקשר לשלושת האלות הנזכרות בקוראן וב"שירי שטן".

שאלת מחקר

מהו האופי של שינויים ביחסיו של מוחמד לעובדי אלים בחצי אי ערב בהקשר של יחסי כוחות בערביה?

לדעתי, למרות שהשאלה ממבט ראשון נראת די טריוויאלית, אם לא שיטחית, התשובה לה לא יכולה להיות פשוטה וחד משמעית. לדעתי, מורכבות של שיקולים פוליטיים, אידאולוגיים ומעשיים של מוחמד (ותומכיו!) מחייבת ליצור הסבר מאוד מורכב. כדי לענות על השאלה, צריך לקחת בחשבון המון גורמים, מחניפים שהתנגדו למוחמד ועד מערכת כלכלית של חצי האי.

ההקשר ההיסטורי וחברתי

סקירת מצב פוליטי באזור לקראת יציאת מוחמד לבמה. "מפה" פליטית ודתית. השפעת תנועות מונותאיסטיות והיסטוריה פוליטית הקשורה להן (שבטים יהודיים, נוצרים וכו'). כרונולוגיה.


מוחמד ונבואתו במכה

יחסים עם פאגאנים ומונותאיסטים בתקופה זו. שליחת תומכים לאביסיניה: נוצרים נגד פאגאניים? "שירי שטן" וחזרתם של תומכים למכה. משמעות פוליטית ודתית. השאלה המרכזית כרגע: כיצד ניתן לפרש את הסיפור, אם לקבל את ההתרחשויות כניסיון של מוחמד לקבל תמיכה בו זמנית של כמה כוחות מנוגדים זה לזה, כגון חניפים ונוצרים מצד אחד וחלק בני קוראיש מצד שני. מהן האופציות לפירוש הסיפור מבחינה טקטית?

מוחמד עובר ליאתריב

עדים ואוייבים חדשים. יחסים עם תושבי מכה. שינוים אידאולוגיים פנימיים. תפקיד של שבטים יהודיים מעניין ביותר בקשר לתחילת נבואתו של מוחמד. כיצד מאזן הכוחות השפיע על החלטות של צדדים? האם יש קשר בין טקטיקה "יתריבית" ו"מכנית" (אם בכלל ניתן לפרש את פעילויות מוחמד בצורה כזו). מאבק עם מונותאיסטים אחרים ביאתריב. "חוקת מדינה". חניפים, יהודים וקהל מאמינים של מוחמד. כיצד מבנה חדש של "אומה" מתחבר עם פוליטיקה של מוחמד במכה?

מוחמד ומלחמה שלו נגד מכה

מונותאיסטים ופוליתאיסטים נגד מוחמד. בעית קיבלה. מלחמת דת וחניפים. "שירי שטן" בהקשר התאחדות של תושבי מכה עם חניפים, שבטים יהודיים וכו'.

סינטזה ומסקנות. תשובה לשאלת מחקר

כרגע יש רק היפוטזה לגבי אופי מאוד מוגבל של מונותאיזם המוחמדאני.

--אלכסנדר פבזין 02:45, 17 בינואר 2010 (UTC)