Amitay 2010

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

נערך לראשונה על ידי משתמש:Maya Kolsky Yokev

מחקר מודרני א / מחקר מודרני A

Amitay, Ory. 2010. "The Use and Abuse of the Argumentum e silentio." in Samartians: Past and Present, edited by Menachem Mor and Friedrich V. Reiterer, 59-72. Berlin: Walter de Gruyter GmbH & Co. KG.

סיכומים

עמוד 2

אף אחת מהעדויות ששרדו בנוגע למערכותיו של אלכסנדר מכילים תיאור כלשהו של משא ומתן עם היהודים ביהודה ועל אחת כמה וכמה בירושלים. מאחר והסיפור של יוספוס (שקיבל את עיקר תשומת להב של חוקרים מודרנים) מכיל אלמנטים מיתיים מפורשים, כמו גם כמה פרטים שנראים אנכרוניסטים, ערכו כראיה היסטורית פחות מאלו של שתיקת היסטוריות אלכסנדר סטנדרטיות. הטיעון מטעם השתיקה: העובדה כי מתעדי אלכסנדר הגדול לא אמרו דבר על הזמן בו ביקר בפלסטינה, משקף אמת היסטורית. עוד הרחיקו ואמרו כי הסיפור על ביקורו בירושלים פשוט אין לו אחיזה במציאות MOMIGLIANO, Flavius, 443.

עמוד 3

מעבר לכך, אין סיבה שהעדויות ההיסטוריות. בנושא- הרי אלכסנדר נודע בכך שהגיב ביד קשה לאי ציות, ולכן זהו נושא בעל עניין, (GOLDSTEIN, Alexander, 71 ) ומעבר לכך תואר במקומות אחרים שביקר במקדשים ילידיים, וירושלים, על בית המקדש בה, היתה מתאימה יפה לתבנית הזו. (GRUEN, Heritage, 195) עבודתם של חוקרים אלו- Kallisthenes, Ptolemy, Aristoboulos, Polykleitos, Onesikritos, Nearchos, Chares בני התקופה שהשתתפו במסע נעלמה. העבוד ששרדה היא זו מאת Diodorus of Sicily, Curtius Rufus, Plutarch, Arrian and Justin, אך זו אינה יכולה להחשב כמקור ראשוני, למרות שעבודות מאוחרות אלו הן הבסיס למחקר ההיסטורי על אלכסנדר. אובדן כל המידע הזה צריך להוות סייג חמור לטיעון משתיקה.

עמוד 4

גם העדויות הקיימות מעוררות סימני שאלה: כדי שהטיעון משתיקה יעבוד, מקום בעדויות צריך להיות מוקדש לאירועים שקרו באותה תקופה, בין ענייניו בפיניקיה והגעתו למצרים, כדי להצדיק את הטיעון שמפגשים עם היהודים, אם קרו, היו מתועדים.

עמוד 5

המצור על עזה הינו מדד טוב מאחר וחודשיים של לחימה קשה שמתאימה היטב לנרטיב הסיפור האלכסנדרוני הוזכרו ב75 מילים או פחות. מכאן שאם בחרו כמעט ולהשמיט את סיפור עזה, למה שיכתב תיעוד של המפגש הפחות דרמטי עם היהודים בירושלים?

עמוד 5-6

גם באנקדוטה של פלוטארך על כיבוש עזה, אף שהיא מפורטת יותר, הטיעון משתיקה אינו תקף- ראשית מאחר ששהקטעים האנקדוטלים אינם מסודרים כרונולוגית (Plutarch, Alex. 25.4‐5,14 Plutarch, Alex. 25.4‐26,.), ומהמצור על עזה הוא קופץ ליסוד אלכסנדריה, ושנית מאחר שפלוטארך עצמו מתנצל בהקדמה לספרו ואומר כי לא יכל להכיל את כל המאורעות בספרו, ושזהו אינו ספר היסטוריה, אלא ספר חיים- ביוגרפיה.( plutarch, Alex. 1.2).

הכתבים האחרים ששרדו הינם מאת קורטיוס ואריאן. קורטיוס מספק תיאור מפורט של המצור, ואריאן גם הוא כותב על הנרטיבים המרכזיים בסיפור. (BOSWORTH, Commentary, I, 258‐9)

עמוד 7

שני הכותבים הללו נחשבים היסטוריונים רציניים, לפי מומיגיליאנו, ואף אחד מהם אינו מזכיר את היהודים בירושלים. מאידך, קורטיוס לבדו מזכיר את שריפת אנדרומכוס על ידי השומרונים- גילוי האלימות היחיד כנגד פקיד מקדוני ונרטיב חשוב בלימודי השומרונים, בעוד אריאן השמיט סיפור זה. לכן אין פלא שהסיפור הפחות אלים והיותר איזוטרי של אלכסנדר בירושלים הושמט גם הוא. אריאן השמיט גם את פגישתו הידידותית של אלכסנדר עם הצירים בקיירין, עליה סיפרו דיודרס(17.49.2) וקורטיוס ((4.7.9.

עמוד 8

אירוע אחר שלא הוזכר על ידי הכותבים הנ"ל הוא הנסיון הכושל של אלכסנדר לחפור מנהרה תחת איסתמוס הקורינתית והנסיון המוצלח בקלזומנאי שחיבר את האי ליבשת, אולם על אמיתותם ההיסטורית של אירועים אלו אין מערערים. הטיעון משתיקה אם כן ממוטט תחת בחינה דקדקנית של חמשת הסופרים הללו.

עמוד 9

בספרו Natural History כותב Pliny the Elder על הבלסם, צמח הצומח רק באיזור יהודה, לו שרף בעל ערך, ומזכיר גם את שמו של אלכסנדר בהקשר זה. במחקר הועלו השערות שונות על הסיבה לאזכור אלכסנדר- אחת היא שאלכסנדר עבר במקום כשביקר ביריחו (DROYSEN, Geschichte, III 2, 203), אחרת היא שהיתה זו רק הערה כרונולוגית שנועדה למקם טמפורלית את פרודקטיביות הצמח. אולם חוזק הסבר זה התבסס על הטיעון משתיקה. טענה אחרת היא כי אלכסנדר אכן התרחק מהחוף ונע מזרחה ליריחו (ABEL, Alexandra, 58.)ובמקרה זה יש לתהות האם הגיע גם לירושלים. טענה נוספת, דומה, היא כי אלכסנדר עצמו לא הגיע למטעי הבלסם אלא משלחת מטעמו לענייני מיסוי ופיקוח (GUTMAN, Alexander, 278‐279).

עמוד 10

אין הכרעה חד משמעית בין תיאוריות אלו, ולכן מעניין יותר להתמקד במקורותיו של פלייני. תיאורו של הבלסם דומה מאד לתיאור צמח אחר שנעשה על ידי תיאופרסטוס. מכיוון שנטען כי פליני פשוט העתיק מתיאופרסטוס, אין להתייחס לאזכור אלכסנדר כיותר מהערה כרונולוגית. ( BUCHLER, Relation, 7.) אולם ראיות מצביעות כי פלייני לא העתיק את הספר: ביטוי שמות המקומות שונה מספר לספר, וכן פלייני מרבה לתת קרדיט תיאופרסטוס היכן שהסתמך עליו. כמו כן, לא סביר כי תיאופרסטוס ישתמש בתקופת חייו של אלכסנדר כסמן כרונולוגי מאחר וסיפרו נכתב כעשור לאחר מות אלכסנדר.

עמוד 11

שני הספרים דומים מאד, אך שונים, ומכאן שסביר שהתבססו על מקור משותף. פלייני השתמש במקורות הבאים, כפי שפורט בפתיחה לכרך ה 12בספרו: Kallisthenes, Kleitarchos, Nearchos, Onesikritos, Chares and Ptolemy, אולם לא ניתן לדעת מניין שאב את הסיפור על הבלסם. העניין שאלכסנדר גילה בצמח אינו מפתיע מאחר והתעניין ברפואה.

עמוד 11-12

על אף כי במאמר הופרכה תקפותו של הטיעון משתיקה והובא סיפור הבלסם המעורר ספק בדבר אי ביקורו של אלכסנדר בירושלים, אין זו הוכחה לכך שאלכסנדר היה בירושלים, וודאי אין זו הוכחה לפעולות שיוספוס כתב שביצע שם.

עמוד 12

העדויות בדבר ביקורו בירושלים עמוסות במוטיבים מיתים ופולקלוריסטים ולכן אינן צריכות להקרא כפשוטן. מאידך, הטיעון משתיקה שמבטלן כליל גם הוא אינו תקף.

מקורות אקדמיים

ABEL, Père F.‐M., Alexandre le grand en Syrie et en Palestine, in: Revue Biblique 44 (1935) 44‐61.

BOSWORTH, A. Brian, Conquest and Empire: The Reign of Alexander the Great, Cambridge 1988.

BOSWORTH, A. Brian, Historical Commentary on Arrian’s History of Alexander, vols.2, Oxford 1980‐1995 .

BOSWORTH, A. Brian, The Government of Syria under Alexander the Great, in CQ 24 (1974) 46‐64.

BUCHLER, Adolf, La relation de Josèphe concernant Alexandre le grand, in: REJ 36 (1898) 1‐26.

DROYSEN, Gustav Johann, Geschichte des Hellenismus, Gotha 1877

GOLDSTEIN, Jonathan A., Alexander and the Jews, in: PAAJR 54 (1993) 59‐101.

GRUEN, Erich S., Heritage and Hellenism, Berkeley, CA / Los Angeles, CA / London 1998.

GUTMAN, Yehosu‛a, Alexander the Great in Eretz‐Israel, in: Tarbiz 11 (1940, 271-294).

MARCUS, Ralph, Appendix C, in Josephus (Jewish Antiquities VI), Cambridge, MA 1937, 512‐532.

MOMIGLIANO, Arnaldo, Flavius Josephus and Alexander’s Visit to Jerusalem, in Athenaeum 57 (1979) 442‐448.


מקורות עתיקים

• Arrian, Anabasis Alexandri (The Campaigns of Alexander).

• Curtius Rufus, Historiae Alexandri Magni (History of Alexander the Great). Online version: "Curtius Rufus, History of Alexander the Great".

• Diodorus Siculus, Bibliotheca historica, (Library of History). Online version: "Diodorus Siculus, Library". Translated by C.H. Oldfather (1989).

• Justin, Epitome of the Philippic History of Pompeius Trogus.Online version: "Justin: Epitome of the Philippic History of Pompeius Trogus".

• "Pliny the Elder: the Natural History"

• Plutarch, Alexander, Online version: "Plutarch, Alexander (English).: Alexander (ed. Bernadotte Perrin)".

• Theophrastus of Eresus , Historia Plantarum 9.6.1‐4.

הערות

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים