Bosworth 1996

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ב / מחקר מודרני B

Bosworth, A. B. Alexander and the East, The Tragedy of Triumph. Oxford: Clarendon Press, 1996.

סיכומים

(עמ' 15) כשהתצפיתנים של פורוס דיווחו על התקדמות הצבא המקדוני הוא תהה האם זה הכוח העיקרי או הסחת דעת. הוא שלח כוח בדיקה לתקוף אם הצבא המקדוני קטן מספיק. מזג האוויר הסוער הפריע לכוח הבדיקה לבצע את תפקידו עד שהיה מאוחר מדי להתחמק מקרב. מרכבותיהם נשבו ופורוס ניסוג לקרקע חולית והכין את פיליו.

(עמ' 16) קשה לדעת כמה כוחות בדיוק היו לפורוס, מספר הפילים נע בטווח שבין 85 למאתיים וקיימת הסכמה מסוימת לפיה מדובר ב-30K חיילים ו-300 מרכבות מלחמה. סביר להניח שהמספרים מוגזמים. הנקודה החשובה היא הפילים, (50 מהם במרווחים של 20 מטרים היו מספיקים כדי להתמודד עם החזית המקדונית). הם יכלו לפצות על מומחיות הצבא המקדוני ולזרוע הרס בקרב החיילים הקלים.

אסטרטגיא הגנתית הייתה הדבר הטוב ביותר שיכל פורוס לעשות, (עמ' 17) אלכסנדר ניסה להקיף את הצבא ההודי (עמ' 18) חיילי פורוס נדחקו לעבר הפילים שהחלו להשתולל והצבא המקדוני ניצל את המהומה כדי לתקוף. בשלב זה, נהגי הפילים ניסו להשתמש בחיותיהם כטנקים כדי להפיל את תוקפיהם והצליחו בכך במידת מה. יחד עם זאת, למקדונים זו לא הייתה ההתקלות הראשונה בפילים והם השתמשו בחניתותיהם כדי לדקור את עיני הפילים. (עמ' 19) כשהמהומה החמירה, הפילים השתוללו יותר ופגעו גם בהודים. כשנהגי הפילים נהרגו, החיות איבדו את הכוונתן ולבסוף ההודים נכנעו. כוחות רעננים ממחנה אלכסנדר רדפו את ההודים שנמלטו עד רדת החשיכה. זה היה טבח שתוכנן באופן מבריק ובוצע באופן חסר רחמים.


(עמ' 120) טרם זמנו של אלכסנדר, למעט השורה המפורסמת והשנויה במחלוקת בבככות של אוריפידס, אין הפניות למסעות דיוניסוס במזרח הרחוק.

הערה 102:

Cf. A. Dihle, in G. Pollet (ed.) India and the Ancient World 52-3, contra Goukowsky ii. 11-13. The absence of attestation is not simply a quirk of transmission, for Erastothenes was apparently able only to qoute the prologue of the Bacchae as evidence for Dionysus in the east (Strabo 1.5.7 (687)).

המחשבה הייתה שהדיר סאריא הוא יובל של הטנאיס האירופאי (דון), הגבול המסורתי בין אירופא לאסיא. אם המרדף הוביל את אלכסנדר חזרה לאירופא, ייתכן שהיה ניתן לצפות לקיסוס. אך הייתה שורה מהבככות, מחזה שאלכסנדר הכיר היטב וציטט, בעלת השפעה הרסנית. בשורה זו, דיוניסוס מתייחס לביקורו 'מבצרי בקטריא והשטח החורפי של מדס'

הערה 106:

Eur. Bacch. 15-16: Βάκτριά τε τείχη τήν τε δύσχιμον χθόνα\Μήδων ἐπελθὼν. For Albercht Dihle and several others these lines are interpolated (Cf. Dihle, Der Prolog der 'Bacchen' 11-27. That theory had been hotly disputed (M.F. Ferrini, AFLM 18 (1985) 117-43), and, even, if we allow interpolation, the lines were in the texts of the play known to Erastothenes (n.102) and were in all probability familiar to Alexander.


(עמ' 121) בעיר ניסא, בנוריסטאן (ממזרח לנהר קונאר), לאחר שהתושבים נכנעו ללא קרב כבד, הם ביקשו רחמים (עמ' 122) צאצאי בככאים שהלכו בעקבות האל להודו וייסדו בה עיר. המקומיים טענו שהם מצאצאי דיוניסוס. ההוכחה הייתה צמיחת קיסוס בהר מרוס הסמוך לעיר.

נקודה חשובה היא הקשר הקרוב בין עמק הקופן (הסטראפיא הישנה של גנדהארא) והסטרפיות של פארמופאמיסאדאי ובקטריא. כשהמרד בסוגדיאנא היה בעיצומו, נסיך טקסילא פנה לאלכסנדר, נכנע והסכים להיות בן בריתו של המקדוני.

הערה 113:

..Arrian (4.22.6) confirms that Taxiles was among the dynasts summoned to meet Alexander at the borders of Parmopamisadae (summer 327), and he had already offered token submissions.

בקיץ 327, אלכסנדר יצר מגע עם (עמ' 123) מספר מכובד של שליטים מקומיים הודים שפגשו אותו בהוראתו בחזית כשצעד דרומה מפרמופאמיסאדאי. אלה הגיעו והללו את אלכסנדר כבן השלישי של זאוס שמבקר בארצם. על ביקורי דיוניסוס והראקלס היה ידוע משמועות.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

מיתוס דיוניסוס בעקבות אלכסנדר הגדול

קישורים נוספים

ב