Brown 1977

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
חזרה למחקר מודרני ג חזרה למחקר מודרני B חזרה למפתח ראשי

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר - תזה - שלד פרק א

קישורים נוספים

Brown, T. S. 1977. "Alexander and Greek Athletics, in Fact and Fiction." In Greece and the Eastern Mediterranean in Ancient History and Prehistory: Studies Presented to Fritz Schachemeyr on the Occasion of his Eightieth Birthday. Ed. K. H. Kinzl. Berlin & New York: Walter de Gruyter. 76-88.







סיכומים

76

השתתפות במשחקים האולימפיים – אחת הדרכים לקבוע האם אתה יווני או ברברי.

הצורך של אלכסנדר הראשון להוכיח שהוא ארגיבי על מנת להשתתף במשחקים האולימפיים.

לפיליפוס היו סיבות פוליטיות להשתתף במשחקים האולימפיים בשנת 356. באותה השנה פרצה המלחמה הקדושה השלישית (The Sacred/Phocian War), שהוכרעה על ידי התערבותו של פיליפוס, לכאורה בניסיונו להגן על דלפי מפני בוזזים.

כתוצאה פיליפ זכה למושב במועצה האמפיקטיונית, מהלך שהוביל לקרב כיארוניאה ולהגמוניה מוקדונית על יוון כולה.

פיליפוס, למרות שהוא היה זר, הצליח לקשור את עצמו לשני סמלים מובהקים של פאן הלניזם: המשחקים האולימפיים והאוראקל בדלפי.

77

המטבעות שהנציחו את נצחונו של פיליפוס באולימפיה.

הערה 4: אי בהירות בנוגע לסוגיית המטבעות – לא ברור באיזה מקצה הקשור לסוסים פיליפוס ניצח – מרכבה הרתומה לארבעה סוסים, שני סוסים או רכיבה על סוס בודד.

אלכסנדר, הרס תבאי וביתו של פינדורס. אריאנוס מציין שאלכסנדר פעל כך בשל הערצתו לפינדרוס.

דיו כריסוסטום מציע מניע אישי יותר, הכרת תודה על שיר הלל שפינדרוס כתב על אלכסנדר הראשון, מאבותיו של אלכסנדר.

הערה 6: Instinsky (1961) ציין זאת בעמוד 248 ואילך.

לכן אולי אלכסנדר רצה להראות את נאמנותו לאבותיו מאשר לציין את הערצתו לאתלטיקה, בייחוד מכיוון שהשיר לא היה יכול להיכתב על ניצחונו של אלכסנדר הראשון במשחקים האולימפיים. (בנוגע לאלכסנדר הראשון – המאמר של פאבו רוס)

חשוב לציין שהיו תושבים תבאנים שניצלו הודות לנאמנותם למקדונים.[1]

אצל פלוטרכוס עולה שאלכסנדר לא אהב אתלטיקה כמו אביו.

78

השאלה האם אלכסנדר ישתתף במשחקים האולימפיים וסוגיית המתחרים/מלכים.

לפי פלוטרכוס, אלכסנדר העדיף תחרויות טרגדיה ומוזיקה על אתלטיקה. הניסוח הפילוסופי של פלוטרכוס בנוגע לאופיו של אלכסנדר, מציג את אלכסנדר כפילוסוף.[2]

כדי להשלים את דמות הפילוסוף, אלכסנדר צריך להפגין את סלידתו מאתלטיקה כמו הפילוסופים לפניו. [3]

אלכסנדר פוגש פסלים של מנצחים פיתיים ואולימפיים במילטוס ושואל היכן היו אנשים מן הסוג הזה כאשר צרו על העיר מילטוס.[4]

אלכסנדר ויחסו ל-Phayllus מקרוטון.[5]

79

אנקדוטה זו מופיעה אצל פלוטרכוס בלבד. נדמה שגאוגמלה מהווה הקשר פחות מתאים בהשוואה לניצחון על הגרניקוס. בתקופה זו אלכסנדר נאלץ לעבוד קשה כדי להבליט את האופי הפאן הלני של מסעו הצבאי נגד האויב המשותף של היוונים.

מתנות של אלכסנדר לאתונאים, שהיו אדישים למסעו של אלכסנדר, בניסיון לעורר אצלהם את זיכרון מרתון. אחרי גאוגמלה אלכסנדר מקטין את דימויו כמנהיג פאן הלני ועובר להבליט את היותו ממשיך דרכו של כורש הגדול, המלך האידיאלי ביוון ופרס גם יחד. אלכסנדר חיפש פיוס ולא נקמה, בעוד שפילוס היה גיבור המלחמות הפרסיות.

אנקדוטה זו לא מופיעה אצל אריאנוס: או כי לא הייתה חשובה בעיניו, או כי היא לא צוינה על ידי תלמי ואריסטובולוס. האפשרות השנייה יותר סבירה, כי אלכסנדר לא היה יכול להרוויח שום דבר מהמחווה לקרוטון הרחוקה.

80

האנקדוטה נעדרת מיוסטינוס, קורטיוס ודיודורס. הססבר אחד הוא שאי הקפדתו של פלוטרכוס על כרונולוגיה הובילה אותו להעתיק את המחווה מגרניקוס לגאוגמלה.

אלכסנדר העריץ את פאילוס על מאמציו לסייע ליוונים בקרב סלאמיס ולא בשל הישגיו באתלטיקה.

הערה 18: הכתובות על הישגיו של פאילוס, ובאילו מקצים ותחרויות הוא השתתף

הערה 19: מעניין להשוות בין התנהגותו של אלכסנדר לזו של כורש, שכאשר נוצח על ידי אחד מעמיתיו לאימונים הגיב בצחוק.[6]

האנקדוטה במשחקים האולימפיים:

פיליפוס לא שש לתת לאלכסנדר להתחרות במשחקים האולימפיים מכיוון שהוא לא מיומן בהיאבקות, או בתחום אחר. (בראון מביא זאת מתוך הגרסה הארמנית – לברר עם איוור מה בנוגע לגרסת האלפא)

81

כאשר אלכסנדר מגיע לפיס הוא מגלה ששלושה מתשעת המתחרים הינם מלכים, והשאר הינם בנים של סטרפים וגנרלים.

הפיכתו של אלכסנדר מאצן זריז לנהג מרכבה הינו משמעותי, זאת מכיוון שבשני התחומים אין עדויות התומכות ביכולות אלה.

שתי האנקדוטות האלה מתאימות לניסיונות של אבל בתקופתו של אלכסנדר כבר לא היה צורך באמצעי שכזה.</ref>

תחרויות שכללו סוסים היו פתוחות רק בפני העשירים. אחרי שאלכסנדר הראשון השתלט על המכרות ב-Bisaltae, הוא הוציא סדרה חדשה של מטבעות, שהציגו לוחם ולידו סוס. [7]

המטבעות של פיליפוס עם הסוסים.

אלכסנדר פוגש את בוקפלוס אצל פלוטרכוס.

82

למרות שאלכסנדר מתואר כפרש מעולה, זה לא היה מספיק ובמשחקים האולימפיים הוא משתתף במרוץ מרכבות.

הקשר בין בוקפלוס לאנקטודה זה ברור: לא רק שהפרקים עוקבים, אלכסנדר מסרב להצעתו של פיליפוס לספק סוסים ומתעקש להסתמך על סוסים שהוא גידל עוד מהיותו ילד.

קשר בין הרומאנס פלוטרכוס: הערתו של פיליפוס אחרי שאלכסנדר מאלף את בוקפלוס.

אלכסנדר הבין את חשיבותם של המשחקים האולימפיים, ולכן לא היה זה מפתיע שהוא בחר במשחקים האולימפיים כבמה להכריז על מדיניותו החדשה שתוביל להחזרת גולים יווניים.[8]

האם מנצחים במשחקים האולימפיים הופכים לחיילים וקצינים טובים?

83

אתלטים לא מהווים כוח משמעותי בצבאו של אלכסנדר. הסבר אחד – האליטה של צבאו הייתה מקדונית, שחסרה את המסורת האריסטוקרטית היוונית להתחרות בפסטיבלי אתלטיקה. למעשה, כמקדונים, הם לא היו רשאים להשתתף מלכתחילה.

אולם המקדונים השאילו את תרבות האימונים היוונים למטרת שמירה על כושר.

קסנופון מתאר כיצד החיילים, גם בתנאים הקשים ביותר, ניצלו כל הזדמנות כדי לעסוק באימוני אתלטיקה. דוגמא טובה מגיעה לאחר שהצבא חצה את הרמה הארמנית בשיא החורף. כאשר הם הגיעו לחופו של הים השחור הם קיימו תחרויות אתלטיקה שכללו ריצת סטאדיון, מרוץ ארוך (dolichus), היאבקות, אגרוף ופאנקרטיון. ולמרות השטח הבעייתי, קיימו מרוץ סוסים.[9]

התחרויות תרמו לכושרם של החיילים ולמורל (של המשתתפים ושל הצופים).

סביר להניח שאלכסנדר הכיר את כתביו של קסנופון, וגם הוא הקפיד לקיים משחקי אתלטיקה במהלך מסעו. לפני שחצה את ההלספונטוס הוא חגג משחקים איסו-אולימפיים באיגאי, שנוסדו על ידי המלך ארכלאוס. המשחקים שנחגגו על גדות האינדוס שבמהלכם התרחשה פרשיית דיוקסיפוס.[10]


דיוקסיפוס היה בדרן בחצרו של אלכסנדר ולא חלק מהמערך הלוחם במהלך המסע. (84) זאת מכיוון שאימוני קצינים לא אפשרו לאדם להקדיש את עצמו גם לאימונים שיאפשרו לו להפוך לאתלט בין לאומי.

84

יש דימיון בבדינמיקה באפיזודה עם דיוקסיפוס לזו באפיזודת רצח את קליטוס. הצבא היה על קצות העצבים, כאשר במקום לחזור הביתה הם מצאו את עצמם צועדים לעבר יעד לא ידוע, ונאלצו להתמודד עם קשיים פיזיים, אויבים עקשים, מוות, מדבריות וגשם. החיילים המתוסכלים החלו לרדות בדיוקסיפוס בהיותם טוענים שחיי חייל הינם מאתגרים וקשים באופן ניכר בהשוואה לחייו המתוקים של האתלט. דיוקסיפוס לא עמד בפני הלחץ החברתי והסכים לתמודד עם האתגר שהציב בפניו הקצין המקדוני.

85-7

המשך ניתוח האנקדוטה – לא רלוונטי לעבודה.

88

אתלטים לא נחשבו לחומר מוצלח ליצירת חיילים ומפקדים טובים בתקופתו של אלכסנדר אלא לבדרנים. לכן החיילים חשו בוז וקנאה באתלטים: קנאה באורח חייהם הקל, ובוז בגלל חוסר התועלת שבעיסוקם. מתאבק, מוכשר ומעוטר ככל שיהיה, יתקשה לעמוד בצעידות הארוכות ומנות האוכל המקוצצות שהן שגרתו של כל חייל בצבאו של אלכסנדר.

המוניטין המרשים של אתלטים יוונים נשאר בספרות הרבה אחרי שמעמדם דעך.

באלכסנדר רומאנס אנו שומעים שלאחר שאלכסנדר כבש את קורניתוס הוא קיבל הזמנה לכהן כנשיא המשחקים האיסתמניים. לאחר שאחד המשתתפים, מוצאו מתבאי, ניצח בשלושה מקצים (אגרוף, היאבקות ופנקרטיון) אלכסנדר העניק לו את הרשות לבנות את תבאי מחדש.

מאוחר יותר הסיפור השתנה, כשאת האתלט החליף לולין ותבאי הוחלפה בערי Trage (טארסוס?).[11]

משחקי ההלוויה של אלכסנדר: קורטיוס 10.5.5; אריאנוס 7.26.3; דיודורוס 17.117.4.

אין יאה יותר מנסיך שבואו לעולם ומותו יקשרו למשחקים האולימפיים, וכמו כל נאום שנעשה על ערש דווי, כנראה זה היה טוב יותר מהמציאות.

הערות

  1. פלוטרכוס, אלכסנדר 11.12; המילטון 1969, 31 = מציין שפיליפוס היה בן ערובה בתבאי (אצל Aelin 13.7; דיודורוס 16.2.2
  2. ישנו סיפור מקביל במוראליה (331e-332c) שבו אלכסנדר מציג את עצמו כפילוסוף לדיוגנס
  3. אפלטון כדוגמא: עמ' 78 עם הערות 10-11
  4. פלוטרכוס, מוראליה 180a
  5. פלוטרכוס, אלכסנדר 34.3; הרודוטוס 8.47.
  6. קסנופון, חינוכו של כורש 1.4.4
  7. הערה 27: HN2 219f.
  8. Diodorus 17.109.1; טיטוס פלמיניניוס הלך בעקבותיו של אלכסנדר והכריז על חירות היוונים במשחקים האיסתמניים – פלוטרכוס פלמיניוס 10.4.
  9. קסנופון, אנבאסיס 4.8.27 ואילך
  10. פלוטרכוס מציין את דיוקסיפוס אך לא את הסיפור שמופיע אצל דיודורוס וקורטיוס: מוראליה 521b ראו גם: Aelien VH 12.58.
  11. ראה: קארי 1956, 364