Case 1925

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר מודרני C / מחקר מודרני ק

Case, Shirley Jackson. 1925. "Josephus' Anticipation of a Domitianic Persecution." Journal of Biblical Literature 44(1): 10 – 20.

סיכומים

(עמ' 10) Merril 1919 מבטל את הדיווחים על התנכלויות דומיטיאנוס ליהודים, קל וחומר לנוצרים.

יש טעם רב לחפש רמזים למאורעות בתקופת דומיטיאנוס אצל יוספוס.

(עמ' 11) אם יש אצל יוספוס אפילו רמז לחרדתו כלפי העתיד היהודי, יש בכך חיזוק גם להיסטוריות של הרדיפות נגד הנוצרים (שהן הדאגה האמיתית של Case), שכן שתי הדתות הציבו אתגר משותף בפני פולחן הקיסר. • מראי מקום למחויבותו של יוספוס לפלאווים (הערה 3): Vita 422-430, מלחמה 7.448 ואילך.

  • הפלאווים שמרו על הזכויות היסודיות על אף החרבת בית המקדש הירושלמי וזה בלאונטופוליס.

(עמ' 12) בזמן כתיבת המלחמה, עדיין לא ניכרות אצל יוספוס חששות לגבי הרשות והיכולת להמשיך לחיות חיים יהודיים, כל עוד יתרחקו מ- revolutionary attempts of national rehabilitation.

  • האירוע עם הזקן שהופשט כדי לבחון את יהדותו must have occurred early in the reign. אין הסבר.

קסיוס דיו 67.8: דומיטיאנוס בשנת 91 יוזם תכנית להעמיד פסלי כסף וזהב שלו בכל האימפריא.

(עמ' 13) מדיו קסיוס 67.13: הדרך להרגיע עצבים של דומיטיאנוס הייתה להשתחוות לפניו (προσκυνησις) ולקרוא לו Dominus et Deus.

התנאים בימי יוספוס הפכו קשים יותר ליהודים, ואת הביקורת שלו הוא מעביר ב Didachik Historian. This he did, and with rather more boldness than might one have been expected, זאת הוא עשה באמצעות בחירת נושאים שתזכיר לרומאים שיהוה לא נוטש את עמו כשהאמונה עצמה בכף המאזניים.

(עמ' 14) יוספוס חושש בבירור משלילת חירות הדת היהודית, ובייחוד מכורך לסגוד לצלם הקיסר.

  • דוגמא ראשונה: הנוהג של יוספוס לצטט צווים קיסריים המאשרים את זכויות היהודים. יש בענתיקות (היכן?), אין במלחמה.

(עמ' 15) במלחמה, משבח יוספוס את ה- evergetism של הורדוס כלפי מקדשים זרים. בענתיקות הוא רואה בכך עבירה דתית.

(עמ' 16) בקדמוניות באופן כללי יש פחות אזכורים של בניית מקדשים לקיסר (סבסטה, פניאון- דניאס). התרחקות מפולחן הקיסר של הורדוס ניכרת.

(עמ' 17) יוספוס מבקר את הורדוס על שרצה לדרוש פולחן ופסלים בעצמו (קדמוניות 16.158). כיוון שאין שום עדות היסטורית לכך, מפורשת אמירה זו כאזהרה לדומיטיאנוס, שלא ינסה לעשות כך אף הוא.

מסר זה מחודד עוד יותר בטיפול בפרשת צלם בהיכל של גאיוס קליגולא. במלחמה אין לקח או ביקורת סמויה.

(עמ' 18) בענתיקות יש סיפור ארוך ונרחב יותר, ובו הזדמנויות רבות יותר ללקח מוסרי.

בתיאור רצח גאיוס, יוספוס כמעט מגלה את הסוד. הוא טוען ש:

א. מטרתו לספק לנמצאים בצרה נחמה.

ב. להציג את גאיוס כדוגמא למי שנסחף לקיצוניות מתוך ביטחון במצבו הרם.


(עמ' 19) המסר הזה תקף ביותר בחייו של יוספוס עצמו.

הערה 38: עוד הקבלה בין גאיוס לדומיטיאנוס – שניהם עיינו בקפידה בכתבי טיבריוס.

(עמ' 20) הדאגה של יוספוס מקבילה לגישתו של יוחנן (מחזון יוחנן), הצופה באותה תקופה ממש צרות גדולות בעתיד הקרוב.


הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

יוספוס פאולינה ופולוויה

קישורים נוספים

למאמר