Cook 1987

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ק / מחקר מודרני C

Cook, R. M. 1987. "Pots and Pisistratan Propaganda." The Journal of Hellenic Studies. Vol. 107. pp. 167-169.

סיכומים

עמ' 167

הפופולאריות של תזאוס גברה לקראת סוף המאה השישית. תזאוס (חסר הזקן) מול הרקלס (בעל הזקן). [ביקורת על המאמר של בורדמן]

עד סוף המאה החמישית לא מסופר במקורות על השוואת אדם לגיבור או אל. מה גם שמסורת שעוינת לטיראניה תזכור את פיסיסטראטוס כשווה להרקלס.

לנסות להפגין תמיכה במשטר הטיראני דרך בחירת ציור על חרס היא דרך מאוד מסורבלת, מה גם שחרסים היו סחורה זולה שלא דרשה הזמנה מראש.

הרקלס אמנם היה בן טיפוחיה של אתנה אבל הוא היה גם אלים ואגרסיבי, בעוד פיסיסטראטוס היה מתון שהעדיף שלום ושגשוג.

אם כבר נסטור, שפיסיסטראטוס טען שהוא אחד מאבותיו, או אודיסאוס מהווים מודל חיקוי סביר יותר.

חשוב לזכור שאם האלקמאיונידים טענו שמוצא מהרקלס היה קשה לראות כיצד דמות כל כך מפורסמת עוברת ממשפחה למשפחה.

אם הפופולאריות של הרקלס גברה בשל פעולותיו של פיסיסטראטוס, היא הייתה צריכה לדעוך כאשר גורשו בניו, דבר שלא קרה (לא מסכים עם הטיעון הזה).

התמונה שבה אתנה מובילה את הרקלס לאולימפוס במרכבה – פיסיסטראטוס ופיה.

עמ' 168

אצל אתנאיוס אנו למדים שפיסיסטראטוס השיא את פיה לבנו ובכך היא הפכה לביתו. חרס מאמצע המאה השישית מציג תמונה של הרקלס ואתנה על מרכבה עם הכתובת: "בת הרקלס".

פסלים באקרופוליס, שאפשרי שהם מזמן הטיראניה, שמציגים את הרקלס נלחם בטריטון פעמיים, פעם נגד הידרה ופעם מוצג לאולימפוס.

טיעון נגד: הפסלים נוצרו לפני הטיראניה השנייה של פיסיסטראטוס. (אותו מון – Moon)

טיעון נגד 2: התחזות לאתנה היא חילול הקודש, בטח בעיני אנשים שיהיו מוכנים לקבל טיראן שהפטרונית שלו היא אתנה.

בעיה נוספת היא הטענה לנישואי פיה להיפרכוס: אריסטו ואתנאיוס מציינים את מוצאה הנחות, כלומר היא לא מתאימה להינשא לבת הטיראן.

המשמר של פיסיסטראטוס אכן היה חמוש באלות אבל המשמר של בניו כבר היה חמוש. (הסימליות של האלות בסיפור עלייתו הוא החשוב!!)

מדוע נבחר דווקא טירטון להיות יריבו של הרקלס? סמליות לניצחון על מגרה שבו פיסיסטראטוס הצטיין? לא מסופר על קרב ימי. אחרי עלייתו השלישית ישנו חרס עם תמונה של איאקס ואכילס משחקים בקובייה ולא מודעים לקרב שמסביבם. אולי זו מחווה לאתונאים שנגפו מול כוחותיו של פיסיסטראטוס בפאלנה, שמצאו את עצמם תחת התקפת פתע בזמן שאכלו ושחקו בקוביות.

עמ' 169

זהו רמז עדין, ועדיף היה לקבור את הזיכרון הלא נעים הזה.

מסקנה: לקראת סוף המאה השישית תעשיית החרס באטיקה התפתחה אבל לרוב היצרנים לא הייתה אג'נדה פוליטית כשהם בחרו את נושאי הציור שעל הכדים. הטענה לשימוש פוליטי בכדים היא עדיין לא משכנעת.


הערות

מאמר שמעלה בעיות למאמר של בורדמן בנוגע לשימוש שעשה פיסיסטראטוס במיתוס של הרקלס.

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

קישורים נוספים

ב