Cross 1963

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הדף נערך לראשונה על ידי משתמש:Guy Fayel

מחקר מודרני ק / מחקר מודרני C

Cross, F.M. 1963. “The Discovery of the Samaria Papyri.” The Biblical Archaeologist. Vol. 26. pp. 110-121.

סיכומים

Frank M. Cross

מבוא

במאמר זה מספר לנו פרנק קרוס על גילויה של מערה חדשה המכילה מסמכים עתיקים על ידי שבטים בדואים מקומיים. במאמרו מגולל קרוס את סיפור התגלותם ותחילת חקירתן של ממצאי המערה. המאמר עצמו מסודר בצורה כרונולוגית מהתגלית, דרך המשא ומתן לרכישת הממצאים ועד החקר הראשוני שלהם. המאמר פורסם בדצמבר 1963, כשנה בלבד לאחר רכישתם ותחילת חקירתם של המגילות. עקב כך הממצאים המוצגים במאמר הם ראשוניים למדי ומבוססים בעיקר על המחקר הראשוני שנעשה בתקופה זו.


תוכן המאמר

באביב 1962, הגיעה לירושלים שמועה שבדואים גילו מערה חדשה צפונית ליריחו ובתוכה שלדים. בין השלדים נמצאו פפירוסים. דגימות מקטעי הפפירוס שנמצאו מנותחות ניתוח ראשוני על ידי ד"ר פול לאפ (Lapp), אחת המקטעים מכוסה משני צדדיו בכתב ארמי ומתוארך ל-375 לפני הספירה.מהמעט שניתן היה לפענח משער לאפ שמדובר במסמך מנהלתי. בבחינה מדוקדקת יותר של שאר ממצאי הבדואים נמצא: מספר ארגזים של מקטעי פפירוס שנפתחו על ידי הבדואים, חותמים (חלקם משוחררים ואחרים דבוקים עדיין לחתיכות פפירוס), בנוסף נמצאו מספר פפירוסים מגולגלים שמורים היטב, אחד מהם הכיל שבעה חותמים ושניים עם ארבעה חותמים. כאשר רוב הפפירוסים היו במצב רע, אכולי תולעים וסיביהן פרומים. על אחד החותמים היה חקוק בכתב עברי עתיק- "חנניה, בנו של (סן)בלט, מושל שומרון". על חלק אחר היה רשום בחלקו התחתון "מסמך זה נרשם בשומרון" ומעל את שמות האחראים שלפניהם נחתם המסמך- "(לפני) ישוע בנו של סנבלט (ו-) חנן המושל." אחד הפפירוסים שנמצאו תיאר את מכירתו של עבד בשם נחמיה עבור 30 מטבעות כסף לאציל מקומי.


לבסוף ב-19 לנובמבר 1962הושג תקציב ונקנו הממצאים.

הפפירוס עם שבעת החותמים נפתח והתגלה כמכיל 12 שורות של כתב שהכילו בין השאר תיעוד של תאריך כתיבתו- "ביום העשרים לחודש אדר, שנת 2 (אותה שנה ש-) הגיע לשלטון דאריוס המלך בשומרון..." כיתוב זה אפשר לתאר את המסמך למרץ 18, 335 לפני הספירה. המסמך מתעד את מכירתו של עבד בשם יהוחנן, בנה של שאולה ליהונור על ידי אדם ששמו היה חנניה. שלושת השמות הם שמות יהודיים.


במהלך ינואר 1963הגיעה משלחת לחפור באתר המערה שנמצאה 14 קילומטר צפונית ליריחו הישנה בואדי דליה.

2 מערות נחפרו, אחת (מערה II) שהכילה ממצאים מאמצע תקופת הברונזה (שנות העשרים לפני הספירה) ומערה I שהכילה את הפפירוסים. בחפירות נמצאו כדים מהמאה הרביעית לספירה יחד עם שאריות שלדים. כמות השלדים של גברים, נשים, ילדים וזקנים היתה מדהימה- בין מאתיים לשלוש מאות לפי הערכה. בחפירה נמצאו גם מקטעי פפירוס נוספים, חותמי חימר, בדים, תכשיטים ושאריות כדים. כמו כן נרכשו מספר מקטעים וחותמים נוספים.


סך הכל 128 חותמים הושגו (על ידי חפירה ורכישה), כשבעים מהם במצב טוב. בנוסף, נמצאו 2 טבעות חותם מזהב. החותמים היו מחוקקים בסגנון פרסי או עם מוטיבים יווניים.

הפפירוסים כולם שייכים לסוג המסמך המנהלתי או חוקי. באלו שהפתיח (או במקרים מסויימים-הסוגר) נשמר, מצויין שנכתבו בשומרון. מעבר לשמות עבריים שמהווים את הרוב, ניתן למצוא שמות ממוצאים שונים כדוגמת- קוס (אדומי), סהר (ערבי), בעל (כנעני) ונאבו (בבלי). רישום התאריך העתיק ביותר שנמצא היה מרץ 18, 335 לפני הספירה. החדש ביותר בין 375 ל-365 לפני ספירה. בסך הכל, טווח המסמכים נע בין 375 ל-335 לפני הספירה. רבים מהמסמכים מתארים סחר בעבדים, אחרים מתארים עסקאות קניית אדמות, יישוב של הסכמים מופרים (כולל גירושים) והלוואות.


נמצאו גם מספר מטבעות, שניים מהם מתאימים לתארוך הפרה-אלכסנדר של הממצאים. תארוכו של סוג מטבע שלישי לעומת זאת בעייתי יותר, גישה אחת מסתמכת על כך שהמטבע מתאים לעיר טייר (Tyre) ומתארכת את המטבע ל- 318 עד 309 לפני הספירה לתקופה שלאחר כיבושו של אלכסנדר את העיר.אך תאריכים אלו אינם מתאימים לתארוך שאר הממצאים כפרה-אלכנסדריים ולהסטוריה הידועה של שומרון. בהנחה והמטבע אכן שייך עם שאר הממצאים יש צורך לתארך אותו מחדש. טייר (Tyre) התנגדה לאלכסנדר ונענשה על כך בחומרה עם כיבושה על ידו ולכן לא סביר שניתנה לה רשות להנפקת מטבע עצמאי לאחר מכן. מצד שני, הסגנון היווני הגיע לאיזור הלבנט עוד לפני בואו של אלכסנדר ואין סיבה שטייר לא יכלה להוציא את המטבע עוד קודם לבואו.

לפי קרוס, גם אם בואו של אלכסנדר אינו קשור ישירות למטבע השלישי, הוא קשור בצורה הדוקה לטבח השומרונים ונטישת המסמכים והחפצים הפרה-אלכסנדריים. בהסתמך על כתבי יוספוס, מציע קרוס את התיאוריה הבאה- השומרונים שבתחילה התחנפו לאלכסנדר, ניצלו את שהותו במצרים כדי לשרוף בחיים את אנדרומכוס, המושל מטעמו בסוריה. הפשע שנתפס על ידי אלכסנדר כתחילתו של מרד, הביא את אלכסנדר למהר חזרה לשומרון ולהעניש בחומרה את הפושעים. אלכסנדר המשיך בהריסת העיר ויישובה במקדונים. קרוס ממשיך בהציעו כי מנהיגי השומרונים שהיו מעורבים בנסיון המרד, נסו בשומעם על שובו של אלכסנדר והסתתרו במערות ואדי דליה. הם התגלו מאוחר יותר, אם במקרה ואם בזכות בגידה של שומרונים אחרים, והומתו כולם ללא רחם.

למרות הבנאליות של תוכנם, ממצאי ואדי דליה הם בעלי חשיבות רבה ועשויים לשפוך מעט אור על תולדות תקופת המאה הרביעית לפני הספירה. גם מידע היסטורי ניתן ללמוד מהממצאים, למשל ניתן לנסות לשחזר את שמות וסדר מושלי שומרון- סנבלט I; דלאיה בנו של סנבלט; סנבלט II; חנניה בנו של סנבלט II; סנבלט III.

בהתאם למידע זה טוען קרוס שסנבלט אליו מתייחס יוספוס אינו יכול להיות סנבלט הראשון, אלא הוא סנבלט ה-III (טעות שנגרמה בוודאי בגלל השם הזהה). קרוס מסיים את מאמרו בכך שבמחקר של ממצאי ואדי דליה טמונים הבטחות רבות, בעיקר בתחום המוסדות החברתיים הפרסים בשומרון והיסטוריה של החוק.


לקריאה נוספת.

Cross, F.M. 1963. “The Discovery of the Samaria Papyri.” The Biblical Archaeologist 26: 110-121

available at- www.jstor.org/stable/3211040

יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות 11.302-347 (=11.7.2-11.8.8).

q. curtius rufus, hist. Alex. (ed. Hedicke), IV, 8, 9-10

הערות

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בירושלם

תשע ב - מיתוס והיסטוריא (אופקים)


קישורים נוספים