Delling 1981

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני D

Delling, Gerhard. 1981. “Alexander der grosse als Bekenner des jüdischen Gottesglaubens”, ‘’Journal for the Study of Judaism in the Persian, Hellenistic and Roman Period’’ 12.1: 1-51

סיכומים

4: כותבים יהודים-הלניסטיים אוהבים להדגיש את ההתלהבות של גוים מלבושם של הכהנים הגדולים בירושלם.

6: נושׂא ספרותי ידוע: יהודים מגיעים לכלל הצהרת אמונה בתשובה לשאלה של גוים במסגרת מפגש או עימות.

7: דוגמאות לנ״ל: יונה א, דניאל ה

התשובה השניה של הכהן לאלכסנדר מחדדת את התשובה הראשונה (בניה הדרגתית של הסיפור)

8: מפרש את דבריו של אלכסנדר ὡς ἀληθῶς μεγάλου θεού כמציינות יחודיות של האל. מביא כתמיכה בדבריו, ש״גדול״ פירושו בעצם ״יחיד״, את מראי המקום הבאים:

  • תהלים עו י: כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך
  • שמות יח יא: עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם
  • תהלים קלה ה כי אני ידעתי כי גדול יהוה ואדנינו מכל אלהים
  • דבי״ב ב ד: והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים
  • דברים י יז: כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגִבֹּר והנורא אשר לא ישׂא פנים ולא יקח שחד
  • בל והדרקון 41: Μέγας ἐστὶ κύριος ὁ θεός, καὶ οὐκ ἔστι πλὴν αὐτοῦ ἄλλος - השווה אפסילון 39.5
  • מקבים ג: μέγιστος θεὸς: ב-1.9 י 1.16 י 3.11 י 4.16 י 5.25 י 7.22; ואילו ב-7.2 יש τοῦ μεγάλου θεοῦ.
  • אריסטאס 95: הדממה בפולחן יהוה בירושלם מרשימה מאד והולמת את העבודה μεγάλης θειότητος.
  • פילון מאלכסנדריא (De Specialibus legibus 1.307) י θεὸς δὲ οὐκ ἀνθρώπων μόνον ἀλλὰ καὶ θεῶν ἐστι θεός, καὶ ἄρχων οὐκ ἰδιωτῶν μόνον ἀλλὰ καὶ ἀρχόντων, μέγας τέ ἐστιν ὢν ὄντως καὶ ἰσχυρὸς καὶ κραταιός.
  • יוספוס קדמוניות 8.343 י Οἱ δ᾽ Ἰσραηλῖται τοῦτ᾽ ἰδόντες ἔπεσον ἐπὶ τῆς γῆς καὶ προσεκύνουν ἕνα θεὸν καὶ μέγιστον καὶ ἀληθῆ μόνον ἀποκαλοῦντες, τοὺς δ᾽ ἄλλους ὀνόματι ὑπὸ φαύλης καὶ ἀνοήτου δόξης πεποιημένους.

8-9: ἄπιτε ἐν εἰρήνῃ = ״לכו לשלום״ המקראי. מופיע בתוספות לירמיהו (Paraleipomena Jeremiou) פרק 7 פס 7,35: ἄπελθε ἐν εἰρήνῃ.

9: מצביע על הרמיזה באפסילון 20.4 לרות א טז, כמרמזת על המרת דת של אלכסנדר, לפחות לאזניים יהודיות.

מתחיל דיון ב״אל החי״.

הערות

  • פוצח במאמר בטענה שטיעוניו המוקדמים של Pfister 1914 אינם רלוונטיים עוד, כיון שאפסילון לא היה ידוע לו והוא עבד מתוך גמא.
  • ממחיש באותות ובמופתים השפעות יהודיות על הסיפור באפסילון, ביחוד מתוך תרגום בשבעים.
  • רואה זהות במגמה המונותאיסטית בסיפור יהודה ובסיפור במצרים.
  • ע 8 על תהלים פו י: השווה פרשנות אפשרית בבראשית רבה א ג, המציינת היררכיא ולאו-דוקא יחודיות: ג בראשית ברא אלהים, רבי תנחומא פתח (תהלים פו) כי גדול אתה ועושה נפלאות, א"ר תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצא ממנו, והאדם עשוי מחילים מחילים, נקבים נקבים, ואין רוחו יוצא ממנו, מי יעשה כן (תהלים פ"ו) אתה אלהים לבדך, אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים, הה"ד (תהלים קד) המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות, ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב ועוף יעופף על הארץ וגו', וכתיב (ישעיה ו) ובשתים יעופף, רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעו אלא (ישעיהו מד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי וגו' מאתי מי אתי כתיב, מי היה שותף עמי בברייתו של עולם, ד"א כי גדול אתה ועושה נפלאות, בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה, וגדולי המדינה מתקלסין עמו, שנושאין עמו במשאו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא הוא לבדו ברא את העולם, הוא לבדו מתקלס בעולם, הוא לבדו מתהדר בעולמו, א"ר תנחומא כי גדול אתה ועושה נפלאות, למה כי אתה אלהים לבדך, אתה לבדך בראת את העולם.

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא