Doran 1983

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ד / מחקר מודרני D

Doran, R. 1983. "Cleodemus Malchus," in The Old Testament Pseudepigrapha vol. 2, Ed. James H. Charlesworth. Garden City, N.Y.: Doubleday.

סיכומים

883: ההבדלים בין הטקסט של יוספוס (ענת. 1.239-241) לבין אוסביוס (הכנה לבשׂורה 9.20.2-4) היא בעיקר באיות שמות פרטיים, כמו שנפוץ למצוא בין כתבי היד השונים של תרגום ה-70.
אין שום סיבה להניח ששׂפת הטקסט המקורית אינה יוונית. גם ההתייחסות למתולוגיא יוונית תומכת בכך.
מאיזו יצירה של פּוֹלֻהיסטוֹר לקוחים הדברים? פרוידנטל 1875: 13-15 הניח שקלאודמוס נזכר בחיבור "על היהודים". אבל אם כך, מדוע לא ציטט משם אוסביוס ישירות (כפי שהוא נוהג בכל המקרים האחרים בציטוטים מספר זה), אלא דרך יוספוס? הטיעון של פר', כאילו אוסביוס רצה לצטט סופר יהודי ולא פגאני, לא משכנע. פון גוטשמיד 1890: 182 הציע שהציטוט מגיע מחיבור של פּוֹלֻהיסטוֹר על לוב, ולכך מצטרף יאקובי (FGH 273 fs 32-47). וולתר 1966: 314-20 כנ"ל, כמו גם אדלר 2011: 239.

884: זמנו של קלאודמוס – הגבול התחתון הוא לפני פּוֹלֻהיסטוֹר, כלומר לפני 50 לפ'. Added confirmation is given by the distinction which Cleodemus, but not Josephus, draws between Libya and Africa. Cleodemus has Libya as the name for the whole continent, while Africa refers to a much narrower area, the Punic area around Carthage. For Romans, proconsular Africa comprised old Africa (= the area around Carthage) and new Africa (= the Numidian kingdom of King Juba I, annexed by Rome in 46 B.C.). Josephus, familiar with the Roman terminology, confuses Libya and Africa.

  • אבל זה פשוט לא נכון. גם אצל יוספוס, גם אצל קלאודמוס (כלומר פּוֹלֻהיסטוֹר) המסע הוא נגד לוב, והארץ משנה שמה ל"אפריקא".

קלאודמוס יוצא מבראשית כה א-ו, אבל מביא מסורות חוץ-מקראיות, וכלל לא ברור אפילו אם הכיר את המסורת המקראית המוכרת לנו.
מסורות נוספות על הרקלס וישוב אפריקא:

  • סלוסטיוס, יוגורתא 16 ואילך (מדים, פרסים, ארמנים)
  • סטראבו 17.3.7 (הודים)
  • פלוטרכוס, סרטוריוס 9 (אוֹלבּים ומֻקנים)

מסורות שונות על מקום המפגש של הרקלס ואנטיאוס:

  • דיודורוס 1.17.21,24; 4.17.4 (בלוב סתם)
  • סטראבו 17.3.8 (בטינגיס = טנג'יר)
  • פומפוניוס מֵלא 3.106 (אנטיאוס יסד את טינגיס)
  • פלוטרכוס, סרטוריוס 9 (מפי יובּא השני – בנו של אנטיאוס, סוֹפאקס, הוא שיסד את טינגיס).
  • פרוקופיוס, מלחמות 4.10.24 (בקליפאה, היא אספיס, על החוף הקרתגני). מסורת זו מציבה אותנו פחות או יותר באותו איזור כמו המסורת של קלאודמוס.

885: השם סופאקס, המתקשר לסיפור הן אצל קלאודמוס הן אצל יובא, מופיע אצל ה-Masyli/Masaesyli, שבט נומידי אליו התייחשׂ המלך יובא (פולֻביוס 14.1-10; ליוויוס 28.17-18, 30.3).
משער שיובא, שקיבל לידיו את מאורטניא (שם טינגיס) מידי הרומאים ב-25 לפ', עיצב את האגדות שמצא על הרקלס ואנטיאוס כדי לבסס את שלטונו בארץ החדשה.

  • וראה גם Gsell, S. 1921-28. Histoire Ancienne de l’Afrique du Nord. Vol. 8: 236-38., שם הפניה לסיפור על הרקלס ואישה בשם Certhe (כלומר העיר Cirta), מהם נולד אחד Iobes, כלומר יובא.

מי הוא קלאודמוס?
פרוידנטל 1875: 131 ואילך הניח שהיה שומרוני, בגלל האופי הסנקרטיסטי של הסיפור. הרקלס האמור הוא מלקרת. גְסֵל (כרך 6 עמ' 154 ואילך) טוען שמדובר בהרקלס יווני לגמרי. עוד הניח פרוידנטל (131) ש"מלכוס" מגיע מ"מולך" ומעיד על כך שלא מדובר ביהודי. אלא שמאז נמצא השם בכתובים גם עבור יהודים (מסמכים מואדי מורבעאת – DJD 2, no.19, 11.27-28; no.91b, 11.3.5). היום כבר לא נהוג להניח שנטיה סנקרטיסטית מעידה על שומרוניות לעומת יהדות. עוד: פרוידנטל לא מסביר את העניין באפריקא, ואת העדר העניין בצור.
מבטל את הנחתו של בן-ציון ואכהולדר (Encyclopedia Judaica s.v.), שמסיק מ"המחוקק שלהם משה" ומהכינוי "נביא" שמדובר במי שאינו יהודי ואינו שומרוני. פּוֹלֻהיסטוֹר יכול להיות המקור לשתי האמירות גם יחד, ובכל מקרה אין לשלול נבואה באופן כה גורף.
העניין של קלאודמוס ביסוד אפריקא מניח לחשוב שמדובר ביהודי שגר בסביבה, אולי אפילו בקרתגו עצמה (אחרי וולתר 1976 = JSHRZ 1.2 116 ואילך). ההתייחסות למדרש השם "סוריא" הוא אגבי – העניין הוא באפריקא (נכון!).
מבטל את הערתו (המעניינת!) של פרוידנטל 1875: 135 על כך שיובא העתיק מקלאודמוס, אותו הכיר דרך אשתו היהודיה (!!!???).

886: מפנה לגאורגי 1964: 65 ביחס לאברהם כגיבור מפיץ תרבות במקביל להרקלס או לפניו.
האם קלאודמוס היה סנקרטיסט? למעשׂה עשׂה בדיוק מה שאנו מוצאים בבראשית: יחושׂ העמים השונים בעולם לאבות משותפים.

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה