Drews 1972

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ד / מחקר מודרני D

Drews, Robert. 1972. "The First Tyrants in Greece." Historia: Zeitschrift fur Alte Geschichte. Vol. 21, No. 2 (2nd Qtr, 1972). pp. 129-144.

סיכומים

עמ' 129

מאמרים היסטוריים על הטיראנים הראשונים ביוון מסבירים את עלייתם כתוצאה מלחצים פנימיים וחיצוניים. הסבר זה מתעלם משאפתנותם האישית ורצונם של אותם אנשים שהפכו לטיראנים. אריסטו מספר שטיראן עלה לשלטון בעזרת תמיכת ההמונים, שבחרו בו כאלופם להפלת האריסטוקרטיה שהמאיסה את עצמה.

עמ' 130

אין עדויות בנות הזמן לשחצנות גוברת של האצולה במאה השביעית. לכן ישנה סיבה אחרת להתקוממותו של ה-demos. האם זה היה המעבר מלחימת האצילים ללחימת ההופליטים, מעבר שיצר מעין מעמד ביניים? בתחילת המאה השביעית ההמונים נתנו לאצולה לשלוט מכיוון שמי ששלט היה צריך גם להילחם. לכן, מכיוון שההמונים החלו להשתתף אף הם בלחימה, טבעי שהם יעלו דרישות לזכויות פוליטיות בהתאם. בגלל שהעם עצמו לא היה מוכן למהלך שכזה הוא טיפח וקידם אדם שאפתן למעמד של טיראן, שהבטיח לתת לעם את מה שדרש. היפותזה אפשרית נוספת לעליית הטיראניה היא שינויים כלכליים שהובילו לאותם שינויים פוליטיים. הגעת המטבע מן המזרח ליוון יצרה שכבה חדשה של קפיטליסטים. אותם קפיטליסטים הפילו את האצולה והפכו את הקהילות שלהם למרכזי מסחר ותעשייה. אך במחקר כיום רווחת הסברה שהמטבע הגיע ליוון רק אחרי עליית הטיראניה.

עמ' 131

אך עדיין, המערכת הכלכלית היוונית הפכה למורכבת ומשוכללת יותר בתקופה זו, דבר שעדיין יכול היה להוליד מעמד קפיטליסטי חדש, כזה שעוצמתו לא תלויה באדמה, כמו האצולה. מעמד כזה יכול היה לטפח שליט יחיד שיקדם את המסחר והתעשייה. הסבר נוסף הוא הסבר חברתי. הטענה שנוצר מאבק בתוך הפולייס ביוון שבליבו עומד אלמנט גזעני, אלמנט אנטי דורי שבא לידי ביטוי בקורינתוס ובסיקיון. יש בהסברים הללו מידה מסוימת של צדק, אולם חשוב לזכור שאף אחד מהסברים אלה לא מופיע בפירוש במקורות העתיקים. הסיבה לעליית הטיראניה היא הרבה יותר ברורה: השאיפה לכוח ויוקרה. או ליתר דיוק שאיפתם של אינדיבידואליים ולא קהילות או מעמדות.

עמ' 132

אין צורך להתעקש שהטיראנים עלו כדי לקדם רפורמות חברתיות, ואולי עדיף לשאול איך עלו הטיראנים לשלטון ולא מדוע. ההפיכה של קיפסלוס לוותה בהרג גדול במתנגדיו בכלל ובבקכיאדים בפרט. קיפסלוס נהנה מתמיכתו של כוח חמוש, כאשר מתייחסים למקור עוצמה זה כמשני בדרך עלייתו. (133) בדיוק ההפך. מסופר בפירוש שקיפסלוס היה פולמרכון. אצל פאוסניאס מופיע ציור על התיבה של סצנת קרב, תמונה שאולי מהווה סמל לקריירה הצבאית שלו. בדלפי נתנו שלוש נבואות. הראשונה (כרונולוגית) נתנה לבקכיאדים על גורלו של קיפסלוס והביאה לניסיון להרגו. הנבואה השנייה עודדה את קיפסלוס לממש את גורלו ולהפוך לטיראן. אך בסיפור המופיע אצל הרודוטוס חסר חלקו הארי של ילדותו של קיפסלוס, מאירוע שבו שרד הודות לתושיית אימו ועד חזרתו וקורינתוס מגלות. ניקולאוס מדמשק מפרט יותר מהרודוטוס ומספר שקיפסלוס נשלח על ידי אביו לאולימפיה ומשם לקלאוניי (Cleonae). הנבואה שניתנה לבקכיאדים היא תוספת מאוחרת, ולכן גם גלותו של קיפסלוס. הסיפור בא להסתיר את העובדה שקיפסלוס לא ממוצא קורינתי. [הנבואה עם הסלעים מרמזת שקיפסלוס נולד באזור שלא נחשב קורינתי לפני עלייתו. פאוסניאס אומר בפירוש שקיפסלוס הגיע מגונוסה (Gonussa) נמצאת מערבית לסיקיון.]

עמ' 134

אפשרי לבדה הייתה בקכיאדית. גם כן אפשרי שמוצאה הומצא ביחד עם סיפור התיבה. הסיפור הופך למעשה את קיפסלוס לא רק לקורינתי אלא גם לבקכיאדי. אם כן הסיפור מהווה הוכחה הפוכה – קיפסלוס לא היה קורינתי או שהוא דאג שסיפורים וטענות על כך שאיננו קורינתי או ממוצא אצילי יתפשטו. אז כיצד עלה קיפסלוס לשלטון? קיפסלוס היה פולמרכון ולכן יכול היה להפוך לטיראן דרך גיוס החיילים למטרותיו האישיות. קיפסלוס צבר את המוניטין הצבאי שלו או וקורינתוס או לפני שהגיע וקורינתוס. הסיפור אודות מוצאו ריכך את הטענות שהסתובבו בקרב הקורינתים לאור השלטון החדש. מסופר שקיפסלוס התייחס באדיבות לקורינתים תוך שהוא חלק לעם את אדמות הבקכיאדים. קיפסלוס היה כל כך בטוח בשלטונו עד שהוא פיזר את שומרי ראשו.

עמ' 135

מסופר שאורתגורס היה בנו של טבח. אפשרי שהייתה זו גרסה שהומצאה על ידי יריביו הפוליטיים. אך גם אורתגורס היה פולמרכון לפני שהפלך לטיראן. דיוניסיוס, טיראן סיראקוזאי דרש שומרי ראש וכך גם פייסיסטראטוס וגם תאגנס ממגרה. כולם עשו זאת כדי להפוך לטיראן. ניסיון של קילון (Cylon) להפוך לטיראן באתונה נכשל למרות שקיבל נבואה מעודדת בדלפי. קילון ואנשיו החמושים נהדפו על ידי האתונאים ומנעו בגופם עליית טיראניה בפוליס שלהם.

עמ' 136

כך עולה התמונה שכל מי שהעלה להיות טיראן השתמש בכוח הצבאי שעמד לשירותו. החיילים לא היו בהכרח מהעיר שבה עלתה הטיראניה, ולכן לא בטוח שהייתה זו מהפכת ההופליטים שהביאה לעליית הטיראניה. אם כך עולה השאלה מדוע קיפסלוס עשה זאת ולא קודמיו?התשובה נעוצה באופן תפיסת השלטון. יש פה גורם שמגיע מחוץ לפוליס, מדיח את השליטים הלגיטימיים ומציב עצמו כטיראן. (137) כך גיגס, שהפך לטיראן בלידיה, לא היה שליטה הלגיטימי. בעיני הלידים עצמם, המלך הלגיטימי האחרון היה קודמו של גיגס. (138) אפורוס קובע שגיגס היה הטיראן הראשון, וכך גם המסורת היוונית. אין עדות לקשרים בין קיפסלוס לגיגס אך אפשר למצוא סוג של קשר בעניין המנחות בדלפי. מתנותיו של גיגס הוצגו בתוך חדר האוצר הקורינתי בדלפי שנבנה על ידי קיפסלוס.

עמ' 139

פסמטיכוס השתלט על כס המלך במצרים. גם עלייתו של גיגס ושל פסמטיכוס השפיעו על יוון הארכאית. יוונים שאפתנים ראו וחיקו. חשוב לציין שגם נכדו של קיפסלוס והטיראן השלישי והאחרון של קורינתוס נקרא פסמטיכוס. קיפסלוס ורק הטיראנים המוקדמים הוגדרו כמו גיגס ופסמטיכוס. כולם גם השתמשו באותו כלי כדי לעלות לשלטון: ההופליטים. פסמטיכוס השתמש בחיילים יוונים כאשר עלה לשלטון במצרים, חיילים אשר נשלחו לעזרתו על ידי גיגס.

עמ' 140

כל הטיראנים המוקדמים השתמשו בהופליטים בעליית לעוצמה. היו אלה חיילים מבחוץ שנלחמו עבור מפקדם וחיילים מבפנים שנלחמו כדי לזכות בחופש. לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו לרכוש את ציוד המגן של ההופליט, ולכן פלוגות ההופליטים היו מצומצמות בהתחלה. השריון ההופליטי הראשון המוקדם ביותר נמצא בקבר בארגוס. (141) הופליטים רבים נלחמו באזורים ששירותיהם היו מבוקשים בתמורה לשכר. מכיוון שדבר זה התרחש לפני המצאת המטבע ולכן קשה יהיה להגדירה כשכירי חרב. במאה השביעית אנשים אלו הוגדרו כאלה שמסייעים לבן ברית בקרב, כפי שהופיע אצל הומרוס באיליאדה. הסיפורים ההומריים וודאי עודדו יוונים במאה השביעית לרדוף אחר קריירה של הופליט מקצועי.

עמ' 142

לסיכום במאה השביעית ביוון הארכאית היו הופליטים מקצועיים שלא פסחו על הזדמנות להפגין את אומץ ליבם. בכך הוא לא רק שלא נודו אלא זכו להערצה. הטיראנים המוקדמים היו הראשונים להבין את היתרונות המיידים שבזמינות אותו כוח לוחם. לאחר שהטיראן השיג את העוצמה ששאף לה היא שיחרר את חייליו עם תמורה.

עמ' 143

אם גיגס היה זה שהמציא את המטבע, הטענה שהוא השתמש במטבע כדי לשלם לאותם הופליטים הופכת לסבירה יותר. אך גם לפיידון מארגוס משייכים את המצאת המטבע, דבר שיכול היה לסייע לעלייתה הצבאית של ארגוס. בתחילת המאה השביעית היו אלה יוונים וקאריאנים שרכשו לראשונה ציוד הופליטי. גיגס השתמש בהם כדי לעלות לשלטון שנת 685 לפנה"ס. 20 שנה אחר כך הוא סייע לפסמטיכוס להפוך לאדון מצרים בכך ששלח לו הופליטים. מושפעים ממהלכים פוליטיים אגרסיביים אלה, יוונים שאפתניים ניסו לחקות את אותם שליטים זרים כדי להפוך עצמם לטיראנים. קיפסלוס עשה זאת בשנת 655 לפנה"ס בקורינתוס, תאגנס עשה זאת בשנת 640 במגרה, קילון ניסה ונכשל בשנת 632 או 628 לפנה"ס ואורת גורס הצליח בשנת 650 בסיקיון.

עמ' 144

יש לשים דגש לא על המודעות הפוליטית של מעמד ההופליטים, שהיו חקלאים מקומיים, לעליית מעמד מסחרי חדש, עוינות אנטי דורית אלא על אותם אנשים שאפתניים שמצאו דרך להגיש את רצונם ותשוקם לעוצמה. תשוקה אשר יכולה הייתה לבוא לידי הגשה בעזרת אותו כוח לוחם של שכירים ששמעו למרותם של הטיראנים, שלא היו זקוקים לתמיכת החקלאים, סוחרים או לא דוריים. זאת מכיוון שלמעט האוכלוסייה, שאר המעמדות שנמנו שגשגו תחת הטיראניה.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר תשע ב מיתוס והיסטוריא עבודה מסכמת

קישורים נוספים

ב