Feldman and Hata 1989

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני פ / מחקר מודרני F

A Selective Critical Bibliography of Josephus, in Louis H. Feldman and Gohei Hata, eds., Josephus, the Bible, and History (Detroit: Wayne State University, 1988), pp. 429-435.

סיכומים

(עמ' 429) יוספוס על יוחנן המטביל, ישוע והנצרות:

באשר לפסקא אודות יוחנן המטביל, הרי שקיים ספק מזערי בנוגע לאמינותה (ענתיקות 18.116-119). זאת מאחר שהיא מכילה כמה ביטויים אופייניים לחלק זה של הענתיקות. נוסף על כך, אילו הייתה פסקא זו מזויפת על ידי נוצרי, סביר להניח שהוא היה מדגיש את הקשר של יוחנן לישוע. זאת ועוד, זייפן נוצרי היה כנראה מבטל את הסתירה בין גרסת הגוספלים לגינוי יוחנן, כלומר הוקעתו את האל-תמותה של הרוד אנטיפס, לבין גרסתו של יוספוס, היא הצלחת יוחנן למשוך קהל, מה שגרר את החשש שהוא מארגן מהפכה.

(עמ' 430) בנוסף, מדברי Origen ניתן להסיק שפסקא זו היא אותנטית, שכן הוא מצטט אותה בכתביו (נגד קלסוס 1.47). כמו כן, העובדה שליוספוס היו שתי מילים לתיאור בפטיזם: βαπτισμῷ, βάπτισιν במשפטים עוקבים מחליש את טענת הזייפן, שכן זייפן היה כנראה פועל בעקביות בבחירת מילותיו. זאת ועוד, קשה להאמין שזייפן נוצרי היה כותב על יוחנן יותר מילים (163) מאשר על ישוע (89). לסיכום, הפסקא אודות יוחנן היא ככל הנראה אותנטית.

הספרות על ה-TF היא עצומה ושאלת המפתח היא האותנטיות שלה.

הטיעונים העיקריים שתומכים באותנטיות הם:

  1. ה-TF נמצאת בכל כתבי היד ביוונית ובכל התרגומים הלטיניים של יוספוס.
  2. השפה נראית לרוב מתאימה לזו של יוספוס בחלק זה של עבודתו.
  3. יוספוס מתייחס במקום אחר (ענתיקות 20.200), בפסקא שנחשבת לפי הדעה הרווחת במחקר אותנטית, ל"so called", או "aforementioned" ישוע.

עלתה הצעה לפיה הניסוח בענתיקות 20.200 מרמז על כך שהיו כמה אנשים שנקראו ישוע ולא על קיום טקסט אחר שנוגע לישוע אצל יוספוס, אך קשה להאמין שיוספוס יכנה אדם בשם משיח מבלי להבהיר את השלכות קביעתו או להוסיף אנקדוטה שתבהיר את כוונתו. בנוסף, חובת ההוכחה בטענת הזייפן היא על הטוען.

(עמ' 431) נשאלת השאלה, כיצד יכל זייפן להגיע לכל גרסאות ה-TF שהסתובבו בתקופה ההיא? כתב היד הקדום ביותר בו נמצאת ה-TF שהגיע לידינו מתוארך למאה ה-11 ולכן יכול להיות שהוא נובע מכתב יד קדום יותר שאינו בנמצא כיום ועבר אינטרפולציה.

הטיעונים העיקריים בעד אינטרפולציה הם:

  1. אוריגן, בן המאה ה-3, שהכיר את ספר 18 של הענתיקות כיוון שציטט ממנה את הפסקא אודות יוחנן (נגד קלסוס 1.47), הצהיר שיוספוס לא האמין בישוע ומשיחיותו.
  2. העובדה שהפסקא לא מופיעה באף פולמוס של נוצרים עם יהודים טרם אוסביוס בן המאה ה-4. אילו הייתה קיימת בטקסט המקורי של יוספוס, סביר להניח שהיה נעשה בה שימוש על ידי Justin Martyr בתגובתו להאשמת היהודי Trypho שהנצרות מבוססת על שמועה ושאם ישוע נולד וחי במקום כלשהו, הוא אינו ידוע.

קיימים 11 אבות כנסייה מתקופתו של אוסביוס, שמצטטים פסקאות שונות של יוספוס (גם מהענתיקות) ולא את ה-TF. יתר על כן, עד למאה החמישית - אין התייחסות ל-TF אצל חמישה אבות כנסייה נוספים, הבולט מהם הוא אוגוסטינוס, שיכל למצוא את ה-TF שימושית לביסוס טענותיו, עד שמשתמש בה שוב Jerome (De viris Illusrtibus 13.14). נוסף על כך, מפליא שדווקא הירונימוס, שציטט את יוספוס לא פחות מ-90 (!) פעמים, ציטט את ה-TF רק פעם אחת.

טענה נוספת שתומכת באינטרפולציה היא שבפסקא המקבילה במלחמות היהודים על פילאטוס, אין איזכור של ישוע, מה שמעלה את החשד שלא הייתה פסקא על ישוע בענתיקות המקורי או שהייתה פסקא שונה מזו שמוכרת לנו כיום.

כמו כן, יריבו ובן זמנו של יוספוס, Justus of Tiberias לא התייחס לישוע ככל הנראה (Photius, Bibliotheca 33) .

בנוגע לטיעון הרווח, שיוספוס כיהודי מאמין לא יכול היה להכיר במשיחיותו של ישוע, העובדה שרבי עקיבא במאה השנייה הכיר בבר כוכבא כמשיח – למרות שרוב הרבנים האחרים בני זמנו ביטלו את הרעיון – מרמזת על כך שהכרה במשיחיות אדם היא דבר אפשרי עבור יהודי טוב.

(עמ' 432) בנוסף, בגרסתו של הירונימוס ובגרסא הערבית, הניסוח הוא "הוא היה אולי המשיח", או "נאמר שהוא היה המשיח".

אוסביוס מצטט את ה-TF בשלושה מקומות שונים בניסוחים שביניהם הבדלים. לא סביר שאוסביוס עצמו שינה את הטקסט, משום שאם היה עושה זאת – מדוע בניסוחים שונים? תשובה אפשרית היא שבתקופה ההיא נהגו להסתמך על זיכרון בעל פה ולא על בדיקה חוזרת בטקסטים, שלא תמיד היו נגישים, ולכן ההבדלים.

הנסיון הגאוני והלא משכנע לשחזר את ה-TF נעשה על ידי Eisler, 1929-1930.

Bell, 1976 הציע שכפי שהפסקא שאחרי ה-TF דנה בפיתוי אשה נאצלה, יתכן שהגרסא המקורית של ה-TF תארה את פיתוי מרים, אם ישוע.

אם יוספוס כתב את ה-TF, מה היו מניעיו ? עלתה האפשרות ש- Justus of Tiberias האשים את יוספוס בכך שפירש את התנ"ך לא נכון משום שהסתמך על הגרסא היוונית ולא העברית שלו, בתקופה שבה היהדות הרבנית התנגדה לגרסא היוונית. בשלב זה, פנה יוספוס לנוצרים – במטרה להשיג את תמיכתם המצומצמת אך הנאמנה, משום שהם התייחסו לגרסא היוונית כאל השראה אלוהית. אך אין בנמצא האשמה כלפי יוספוס שהוא פירש את התנ"ך לא נכון. בנוסף, אין סיבה שיוספוס יחפש שוק בקרב הנוצרים, שכן בתקופה ההיא הוא חי ברווחה כלכלית תחת הגנה מלכותית ועם פנסיה. בנוסף, מדוע שיפנה יוספוס לקהל נוצרי קטן שיגרום לו לאבד את הקהל היהודי הלניסטי הפוטנציאלי הגדול? (עמ' 433) לסיום, יוספוס סוטה (בכתבי היד שלו שהגיעו לידינו) במקומות רבים מהגרסא היוונית של התנ"ך.

ההתפתחות המפתיעה ביותר בנושא הייתה פרסום הגרסא הערבית של ה-TF, שפרסם שלמה פינס. בגרסא זו, שמתוארכת למאה ה-10, מצטט כותב ערבי נוצרי בשם אגפיוס את ה-TF ללא המשפטים: "אם אפשר לקרוא לו אדם" וללא ההתייחסות לנסים שמבצע ישוע ולתפקיד המנהיגים היהודיים בהאשמתו. בנוסף, במקום להצהיר שישוע קם לתחייה כעבור שלושה ימים, בגרסא זו נכתב כי תלמידיו דיווחו שהוא הופיע לפניהם כעבור שלושה ימים. השינוי המשמעותי ביותר נוגע למשפט "הוא היה המשיח", שמופיע בגרסא מעודנת יותר: "יתכן שהוא היה המשיח".

פינס הצביע על כך שגרסתו של אגפיוס מבוססת על זו של אוסביוס והציע שזהו ניסיון "לנצר" את הגרסא המקורית, שלא הייתה אוהדת לנצרות. אך בנוגע למשיחיותו של ישוע, הגרסא של אגפיוס דומה לזו של הירונימוס "credebatur esse christus". גם גרסתו של מיכאל הסורי בן המאה ה-12 מקבילה לזו של הירונימוס ומצהירה כי "הוא נחשב למשיח"\"נאמר עליו שהוא היה המשיח". נשאלת השאלה, איך יצטט נוצרי מאמין משפט שמטיל ספק במשיחיותו של ישוע מבלי להביע התנגדות עזה?

העובדה שסדר ההצהרות אצל אגפיוס שונה מזה של יוספוס מרמזת על כך שזוהי פרפרזה של ה-TF. כמו כן, לנוכח העובדה שאגפיוס הצהיר שהרודוטוס שרף את הגניאולוגיות של השבטים, פרט שהופיע אצל אוסביוס (Historia Ecclesiastica 1.7.13) ולא אצל יוספוס, יתכן שאגפיוס הסתמך על יוספוס רק בעקיפין.

קיימת אפשרות שלאור אוצר המילים ב-TF, זו עבודת זייפן שידע את הביטויים השכיחים אצל יוספוס אך לא את אופן השימוש בהם. אולם סביר שאם זייפן היה כה בקיא בעבודת יוספוס, הוא היה יודע גם כיצד להשתמש בביטויים השכיחים בכתביו. בנוסף, לאור תכונתו של יוספוס להשתמש בביטויים מסויימים בחלקים ייחודיים בעבודתו (אולי גם בהשפעת קריאתו בתקופה מסוימת או כתוצאה מעזרת עוזרי המחקר שלו), קשה להסיק מסקנות מפסקא כה קצרה.

הביטויים שמתארים את ישוע כאדם חכם (σοφὸς ἀνήρ) וכעושה מעשים נפלאים (παραδόξων) מתאימים לסגנון של יוספוס וככל הנראה הם אינם זיוף נוצרי. הביטוי השני מהדהד (עמ' 434) ייצוג עממי של ישוע שמתאים לתיאורו בברית החדשה ובספרות הרבנית. בנוסף, יוספוס משתמש באותו ביטוי עבור אליהו (ענתיקות 9.182), מה שמעלה את הסבירות שיוספוס השתמש בביטוי זה גם ב-TF.

בנוסף, שימושו של אוריגן במילה παραδόξα (נגד קלסוס 1.6.17-18) הוא ראיה נוספת לכך שביטוי זה הופיע בעותק שלו של כתבי יוספוס, שכן מילה זו מופיעה רק פעם אחת בברית החדשה (לוקאס 5:26).

בנוסף, הרבנים (תוספתא, מסכת חולין, 2.22-23) מכירים באפשרות של ביצוע ריפוי נסי בשם ישוע, מבלי לאשר את השקפותיו הדתיות. כמו כן, לומר שאדם הוא חכם זו המחמאה האולטימטיבית עבור יהודי בתקופה ההיא.

אם ישוע היה כותב הצהרה אנטי נוצרית, בסבירות גבוהה מאוד הנוצרים שאחראים על שימור עבודתו לא היו מאפשרים לכתביו לשרוד.

הפסקא על ג'יימס (ענתיקות 20.197-203) היא אותנטית לפי הדעה הרווחת במחקר. אך נעשה נסיון לטעון כי מדובר בזיוף על בסיס הצהרה אחרת של יוספוס על חנן הכהן הגדול, במלחמות היהודים 4.319-321 וכן משום שיוספוס מעביר ביקורת על הצדוקים בפסקא זו על ג'יימס. אך למעשה, יוספוס אינו נמנע מלהעביר ביקורת על הצדוקים ואפילו על הסנהדרין במידה מסוימת. יחד עם זאת, זייפן שהכיר את כתבי יוספוס כראוי לא היה מזייף פסקא שאינה עולה בקנה אחד עם פסקא אחרת של יוספוס, מה שמחליש את טענת הזייפן. בנוסף, אוריגן (Commentary on Matthew 10.17) אומר בפירוש שיוספוס הציג את ג'יימס באור כה חיובי שהוא מתפלא שיוספוס לא הכיר בישוע כמשיח.

הסתירה בין יוספוס (ענתיקות 18.1-2) ולוקאס (2:1-5) ביחס לתאריך הקנסוס של קויריניוס (Quirinius) – לוקאס כשקויריניוס היה מושל סוריה (4 BC), יוספוס – כשארכלאוס (Archelaus) הוסר ממלכותו (בשנת 6 או 7 לספירה). יתכן שקוירניוס היה מושל סוריה לפני שנת4 BC וגם בשנת 6 לספירה, אך (עמ' 135) בתקופת הHomanadensian war קוירניוס היה ככל הנראה מושל גלטיה. בכל מקרה, רשימת מושלי סוריה טרם לידת ישוע לא כוללת את השם קוירניוס ונראית די שלמה. יתר על כן, אם היה קוירניוס מושל סוריה לפני שנת 6 לספירה, סביר להניח שיוספוס היה מציין זאת, בהתאם לסגנונו ובשל חשיבות המחוז לאירועי אזור פלסטין. זאת ועוד, יוספוס ציין שהקנסוס הפתיע את היהודים מאוד (ענתיקות 18.3), לכן כנראה שלא היה מאורע דומה לו בשנים שלפניו.


הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

רוני רשף תשעא ב העדות הפלביאנית

קישורים נוספים

הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה