Ferguson 1974

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני פ / מחקר מודרני F

Ferguson, Walter W. Living Animals of the Bible. New York: Charls Scribner's Son: 1974.

סיכומים

(עמ' 23) חמור: החמור הייתה חיה חשובה בה השתמשו לצרכי חקלאות (דברים כ"ב, 10), כבהמת משא (שמואל א', ט"ז, 20), ולרכיבה (בראשית כ"ב, 3). כשהעבריים שבו מגלות בבל, הם הביאו עמם 6,720 חמורים (עזרא ב', 67). חמור הבית הוא כנראה צאצא של חמור הפרא מצפון אפריקא. הוא כנראה בוית על חופי המזרח התיכון או באזור הנילוס ונמצא במצרים לפני הסוס. למרות שהגזע המבוית השתנה רבות בצבעו, לחלקם נותרו סימנים המעידים על אבותיהם הקדמוניים, כפס הכתף של הגזע הנובי או הרגליים המסורגות של הגזע הסומאלי. החמור ידוע בישראל רק מימי התנ"ך, וגזע לבן גדול, הידוע כיום כחמור דמשק, היה מוערך יותר כחיית רכיבה: "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל-מִדִּין, וְהֹלְכֵי עַל-דֶּרֶךְ--שִׂיחוּ." (שופטים ה', 10).

חמור הבית זכה להגנה במסגרת החוק, בדומה לשור (למשל, שמות י"ג, 13) - וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ, תִּפְדֶּה.

(עמ' 24) החמור הסורי פראי יותר וקשה לאילוף, מתנגד לשאת משא. לכן, הוא סמל הפראות (איוב ל"ט, 5-8).

בספר תהילים, חמור הפרא מוזכר בהקשר של מים (תהילים ק"ד, 11): "ישקו כל חיתו שדי, ישברו פראים צמאם".

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

אלכסנדר בבבלי תמיד

קישורים נוספים

ב