Ferrill 1978

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני פ / מחקר מודרני F

Ferrill, Arther. 1978. "Herodotus on Tyranny." Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte. Vol. 27, No. 3. pp. 385-398.

סיכומים

עמ' 386

אנדרוז טוען שמשמעות המילה טיראנוס (tyrannos) היא ניטראלית, כלומר מציינת מישהו שהוא שליט. (השווה: Andrewes, Greek Tyrants, Pp. 20-30, במיוחד עמ' 27, הדוגמא של טליס).

המילה טיראנוס מתייחסת גם kמלוכה אבסולוטית וגם לשלטון לא חוקי בתהליך מיסודו ובאופיו. שליטים כונו על ידי הרודוטוס גם בסילאוס (basileus) וגם טיראנוס , ואין ביניהם הרבה הבדל. (השווה: How and Wells, Commentary on Herodotus, II, 359, n. 1; , MacLaren, Greek Political Experience, p. 78: "Herodotus also applies both tyrannos and basileus to the same man indiscriminately")

עמ' 387

משמעות המילה טיראן המשיכה לשמור על שתי המשמעויות שלה בהשוואה להתדרדרות של המילה טיראן באתיקה, וזה בא לידי ביטוי אצל הרודוטוס ותוקידידס. הרדוטוס משתמש במילה זו כדי לציין את כל סוגי השלטון היחיד, ללא קשר לאופן שלטונם. (השווה: White, Phoenix, 9 (1955), 3)

התזה של המאמר: למילים טיראנוס, בסילאוס ומונרכוס (monarchos), לכולן הייתה משמעות ייחודית והרודוטוס לא השתמש בהן באופן שרירותי. הוא משתמש במילה טיראנוס כדי להביע את סלידתו והתנגדותו למשטר וראה בו כרעה חולה.

המילה בסילאוס, על סוגיה, מופיעה 860 פעמים אצל הרודוטוס.

המילה מונרכוס מופיעה 19 פעמים אצל הרודוטוס.

המילה טיראנוס מופיעה 128 פעמים אצל הרודוטוס.

עמ' 388

Basileus

במילה זו כינה הרודוטוס את מלכי אסיה והמזרח ואת שושלות המלכים ביוון גופה. בדרך כלל המילה ציינה מלך לגיטימי כמו קסרקסס (פרס) או קרויסוס (לידיה), אבל ישנם מקרים שבהם הוא מכנה טיראן בסילאוס.

מקרים אלו הם מעטים. מתוך 860 הפעמים שמופיעה המילה בסילאוס, רק בשמונה פעמים הוא מתייחס לטיראן (5.92 – קיפסלוס (קורינתוס); 3.42 – פוליקראטס (סאמוס); 3.52 – פריאנדרוס (קורינתוס); 7.161 – גלון (סיראקוסאי). אבל כאשר הרודוטוס מתאר ופונה לאותם טיראנים בדבריו שלו, ולא כחלק משיחה, הוא לא מכנה אותם בסילאוס.

עמ' 389

ב-5.44, הרודוטוס מתאר את טליס (Telys), שליט סיבריס, גם tyrannos וגם basileus. אולם הרודוטוס מדגיש שהסיפור מגיע משני מקורות שונים. כשהוא מתייחס לגרסת אנשי סיבריס הוא משתמש במילה בסילאוס, וכשהוא מתייחס לגרסת אנשי קרוטון, העוינים לטליס, הוא משתמש במילה טיראנוס. כך הרודוטוס יוצר אפקט דרמטי יותר להבדל שבין שתי המילים ומדגיש את השוני ביניהן.

עוד מראה מקום בעייתי הוא 6.23-24. את סקיתאס (Scythas) שליט זאנקלה (Zancle) הוא מכנה גם מונרך וגם בסילאוס. טיראנוס נשמר ליריביו של סקיתאס, אנקסילאוס (Anaxilaus) שליט רגיום (Rhegium) והיפוקראטס (Hippocrates) שליט גלה (Gela). הטענה שסקיתאס לא היה שליט לגיטימי יותר משני יריביו מסתמכת על כך שהרודוטוס השתמש במילים האלו לסירוגין ושסקיתאס לא היה יליד זאנקלה, ולכן היה זקוק לתמיכתו של היפוקראטס כדי להשתלט על העיר.

עמ' 390

אבל ישנו הסבר אחר, שגורס שסקיתאס היה שליטתה הלגיטימי של זאנקלה. אין עדויות פוזיטיביות שמאששות או סותרות טענה זו. הסבר נוסף הוא שהמקור של הרודוטוס לסיפור אהד את סקיתאס ולכן כינה אותו כבסילאוס, כשחנפנים דאגו לפנות לטיראנים לא כטיראנוס אלא כבסילאוס. הרודוטוס מציין את המוניטין המכובד של סקיתאס (6.24). לכן הרודוטוס הבין שסקיתאס היה בסילאוס, ללא קשר ללגיטימיות של שלטונו בפועל.

מקרה בעייתי נוסף מופיע ב-3.136, כשהרודוטוס מכנה את אריסטופילידס (Aristophilides), טיארן טראנטום, (Terantum) בסילאוס. הטענה שהרודוטוס משתמש כאן בבסילאוס ובטיראנוס כמילים נרדפות יותר שתי בעיות. הראשונה היא שלא מובן במפורש מהטקסט שבעיני הרודוטוס המילים נרדפות. הבעיה השניה היא שסביר להניח שבטראנטום, מושבה שהוקמה על ידי ספרטה, תתקיים שושלת מונרכית לגיטימית, ולכן הוא לא היה טיראן אלא מלך לגיטימי. (להוסיף גם את הדוגמא של באטוס והשושלת הבטיאדית ששלטה בקירנה – 4.158)

עמ' 391

מראה המקום נוסף שמעלה בעיה נמצא ב-5.35 ומספר על אריסטאגוראס (Iaristagoras) טיראן מילטוס. הרודוטוס מציין שאריסטאגוראס היה טיראן לא פופולארי אך מאפיין את משטרו כמלכות: "הוא גם חשש מפני תוצאות כישלונו של הצבא וריבו עם מגאבאטס, ומפני האפשרות שהשלטון (Kingship) על מילטוס יילקח ממנו."

הפתרון לבעיה – הרדוטוס מתאר לנו את מחשבותיו של אריסטאגוראס, שמחמיא לעצמו בכך שהוא מחשיב עצמו למלך, ולכן חושש שהמלוכה תילקח ממנו ולא הטיראניה. טיעון זה היה חלש אבל לאור העובדה שמתוך 859 מתוך 860, זהו המקרה הבעייתי היחידי, הטיעון מקבל חשיבות מסוימת. ולחלופין אפשר לטעון שזה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

tyrannos

מרי וייט (ע"מ 11) טוענת שבעוד הרודוטוס משתמש במילה טיראן לכל סוגי השלטון היחיד, תוקידידס משתמש במילה זו כדי לתאר משטר יחיד שנוצר מאוזורפציה ושאיbנו לגיטימי. וייט מטעה. הרודוטוס אכן התכוון להצביע על משטר שרירותי שנתפס בכוח. ולאור העובדה שהוא השתמש במילה זו לתיאור שליטים מן המזרח (20 פעמים), אך זה היה כדי לתאר שליטים שתפסו את השלטון בכוח.

אריסטו (פוליטיקה 1295א ו1985א) מציין שהמלוכה במזרח היא לגיטימית, אך בגלל שנעשה שימוש לרעה בכוח האבסולוטי על ידי השליטים, היא הפכה למעשה לטיראניה.

עמ' 392

המלך הפרסי היה לגיטימי, אך הגאווה (היבריס) הפכה אותו לטיראן,מוטיב מרכזי בסיפור על מלחמות פרס. נקודה חשובה נוספת - למעט מקרה אחד יוצא דופן (9.116) הוא לא מכנה סטראפים ומושלים כטיראנים. הרודוטוס משתמש בתיאור הבודד של שלטונו כטיראני בשל אכזריותו יוצאת הדופן. בנוסף האזור שסבל מנחת זרועו היה ביוון, ולא חלק רשמי מהמחוז שתחת סמכותו. מלבד מקרה זה הרודוטוס השתמש במילה טיראנוס רק לטיראנים ביוון ולמלכי המזרח.

עוד אירוע מיוחד הוא הדיון בפרס על המשטר שיוקם לאחר הדחת המאגים המתחזים, כששלושה נואמים מדברים בעד שלושה סוגי משטר שונים: דמוקרטיה, אוליגרכיה ומונרכיה.

עמ' 393

שני הדוברים הראשונים רצו להשמיץ את שלטון היחיד והשתמשו במילה טיראנוס. דריווש השתמש במילה מלוכה בלבד. שני הדוברים הראשונים מתארים כיצד המונרך יכול להפוך בקלות לטיראן. מכיוון שסביר מאוד שנאומים אלו היו פרי דמיונו של הרודוטוס, ההקשרים השליליים למילה טיראנוס היו חלק מתפיסתו הפילוסופית.

עמ' 394

במקרים רבים שבהם הוא מכנה מלך מזרחי טיראן הוא פונה להציג מעשה אכזרי או שרירותי שהוא ביצע. למשל הניסיון לרצוח את התינוק כורש (1.109). דוגמאות נוספות 1.6, 12-14, 86-89; 8.142.

הביקורת של הרודוטוס על הטיראניה, במקרה האתונאי – 5.78. מייצג את הגישה הדומיננטית של הרודוטוס לטיראניה, ואת הניגוד בין טיראניה ובין חופש.

דוגמאות נוספות: 1.62; 3.143; 4.137; 5.55, 65; 6.5, 22, 123; 8.142.

עמ' 395

שני מקרים נוספים שמדגישים את הניגוד בין טיראניה ובין חופש:

5.91 – הספרטנים מבינים שטיראן באתונה ישמור על האתונאים מובסים וכנועים.

5.92 – ההתנגדות של סוסיקלס הקורינתי לטיראניה.

הדיון בפרס על אופי המלוכה מעיד בבירור שבעיני הרודוטוס היו הבדלים בין מונרכיה לטיראניה. מחזק טענה זו הנאום של סוקלס שמציע לספרטנים, שמלך עמד בראשם, לשים על עצמם טיראן.

הרודוטוס לא השתמש במילה טיראן כדי לפנות למלכים יווניים, אלא אם כן הוא האמין שהם טיראנים. פיידון מלך ארגוס הוא דוגמא מעולה. אריסטו (פוליטיקה 1310ב) מציין שהוא הפך ממלך לטיראן. הרודוטוס (6.127) לא מכנה אותו אפילו בסילאוס.

עמ' 396

עלייתו של קיפסלוס הייתה המקור להגדרות לטיראניה של אריסטו ואפלטון. קיפסלוס ופריאנדרוס היו ארכיטיפוס לטיראן והטיראנים של איוניה נחשבו לבוגדים ביוון (הטיראנים האיוניים – 4.136-142).

במקרים שהטיראן נערץ על ידי העם הרודוטוס טוען שאותו עם העדיף עבדות על חופש.

חוסר הפופולאריות של טיראנים: 4.137; 5.371; 6.104;

העדפת עבדות על חופש: 1.62; 3.143.

ישנם שני מקומות שבהם שליט מכנה את משטרו טיראניה – קסרקסס (7.52) ופריאנדרוס (3.52). פריאנדרוס פונה לבנו בתואר בסילאוס אך כאשר אחותו מנסה לשכנע את בנו לחזור (3.53) שוב המילה טיראניה מופיעה.

עמ' 397

בשני המקרים הנפשות הפועלות משוחחות באינטימיות עם הקרובים ביותר. בנסיבות אלה הם מוכנים להודות שמדובר בטיראניה. לכן אין בכך שום שימוש ניטראלי במילה טיראנוס.

אפילו היסטוריונים מודרניים כותבים על מנהיגים שהיו טיראנים ורודנים, אבל עדיין מספרים על מפעליהם הרבים.

monarchos

דווקא המילה מונרכוס היא המילה הניטראלית שמהווה מילה נרדפת גם לבסילאוס וגם לטיראנוס, גם אם היא מופיעה רק 19 פעמים: מלכים מזרחיים: 1.55; 3.80,82

מלכים יווניים: 5.51,92

טיראנים יוניים: 5.46; 4.23-24; 7.154,165

עמ' 398

בעיני היוונים המשטר הטיראני היה ידוע לשמצה. דוגמאות לכך גם הרמודיוס ואריסטוגיטון, רוצחי הטיראנים, והאוסטרקיזם שהונהג באתונה בשל החשש מטיראניה.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר תשע ב מיתוס והיסטוריא עבודה מסכמת

קישורים נוספים

ב