Freudenthal 1875

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני

Ahl 1972

Aune 1982

Denis 2000

Doran 1983

Feldman & Reinhold 1996

Freudenthal 1875

Georgi 1964

Gruen 2011

Herzfeld 1857 II, 575

Holladay 1983

Lancel 1998

Malkin 1994

Malkin 2011

Miles 2010

Rawlins 2005

Saylor 1982

Scullard 1930

Scullard 1970

Walter 1976

גוטמן 1963

ליפינסקי 2004, 372-73

מקורות עתיקים

Justin 22.5

Livius 29.27

Livius 29.29

Diodorus Siculus 19.6

Plutarch, Sertorius 9

Polybius 1.29.2-3

Livy, Per. 18

Livius 26.19

Silius Italicus 6.140-160

Lactantius, Divine Institutes 1.18.11-13

Silius Italicus, Punica 13.634-649

Silius Italicus, Punica 15.18-129

Julius Caesar, Civil Wars 2.23

Xenophon, Memorabilia 2.1

סיליוס איטליקוס 3.259-264


יוספוס, ענת. 1.240-41

אוסביוס, הכנה לבשׂורה 9.20.2-4

אולוס גליוס, לילות אטיקא, 4.18

אפיפניוס, נגד ההרסיות 55.2

פרוקופיוס, מלחמות 4.10.24 (עמ' 289-91)

לוקאנוס, פרסליא 4.592

דיודורוס 20.6.3

מחקר מודרני פ / מחקר מודרני F

Freudenthal, Jacob. 1875. Alexander Polyhistor und die von ihm erhaltenen Reste judaeischer und samaritanischer Geschichtswerke. Breslau: Verlag von H. Skutsch.

סיכומים

130: קלאודמוס – יווני על-פי שמו, כותב ביוונית על עניינים יהודיים.
הכינוי "נביא" משייך אותו לאומה העברית – ה-Prophetenvolke. 131: האם קלאודמוס השמי הוא יהודי או שומרוני, אין הרבה על מה לחשוב, כי ברור ששומרוני (!). הכיצד נדע? קודם כל, כיון שהשם "מלכוס" רומז ל"מולך", ולא יעלה על הדעת שיהודי יתן לבנו שם כזה (אח"כ מתברר שיש גם יהודים כאלה...).

131-32: Ewald, Geschichte VII2 80 Anm. סבור שמדובר במחבר פניקי, ואילו Herzfeld, Geschichte III 575 סבור שמדובר בסופר סורי.

132: אבל לא סביר שבזמן לפני פּוֹלֻהיסטוֹר יהיה סופר פניקי או סורי שישתמש בתנ"ך.
השומרונים היו פחות scrupulous מהיהודים, מה שמסביר גם את השם מלכוס, גם את נטייתו לערב מֻתולוגיא עברית ביוונית.
גם הכינוי "נביא" מרחיק עדות מהיהדות, כיון שאין נבואה אחרי מלאכי (ויעידו גם תהילים עד ט, מק"א ד מו, ט כז, יד מא)

133: יוספוס אפיון 1.8 מעיד שאין יותר נבואה. אצל השומרונים, מאידך, יש סימון מגוס ודוסיתאוס, שניתן לראות בהם יהודים. לפיכך חיזוק למוצאו השומרוני של קל"מ. קו"ח שיהודי שערבב ענייני גוים בעניינים מקראיים לא היה יכול להחשב נביא. תערובת כזו הוא לבטח תוצר של סֻנקרטיסטים הלניסטים שומרוניים.
לא מדובר בהרקלס היווני, אלא בבעל-מולך הפניקי (מלקרת)

134: זהו הזיהוי האמיתי של זאוס כסניוס ממק"ב ו ב (ולא זאוס הלניוס כפי שסבור יוספוס בטעות – ענת. 12.5.5, וויסטון). כל זאת בעקבות Movers Phöniz. I 42.305.
מציין פולחן לבת-יפתח בסבסטיא (אפיפניוס, הרסיות, 55???) ואת הרקלס כאבי-מלכיצדק (מעשתרת), אפיפניוס שם שם. לטענתו גוים לא היו כותבים על מלכיצדק בכלל, נוצרים האמינו שמלכיצדק נולד ללא אב ואם (האגרת לעברים ז ג ואילך) והיהודים זיהו אותו עם שם, או עם בן-פרוצה כלשהו (???!!! – Beer, Leben Abrahams S. 144f.).

135: אפיפניוס מתכוון לבטח לכך שהסיפור שומרוני במקורו. הזיהוי עם שם לא מסתדר עם הכרונולוגיא של התנ"ך. לעומת זאת, מסתדר איכשהו עם אברהם והרלקס אצל קלאודמוס.
יוחנן מאנטיוכיא 4:541, 3 Müll אומר שאבי-האפריקאים היה אפרוס, בנו של נמרוד-קרונוס האשורי.
יובא unmistakably הכיר את אגדות קלאודמוס – הישר או בעקיפין – באמצעות אשתו היהודיה וקשריו עם בית הורדוס (בעצם, גלפֻרה לא היתה יהודיה, אלא נסיכה קפדוקית שנשׂאה בשלב מסויים לנסיך הרודיאני).

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה