Gaster 1899

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ג / מחקר מודרני G

Gaster, M. 1971 (first published 1899). The Chronicles of Jerahmeel or The Hebrew Bible Historiale. New York: Ktav Publishing House.

סיכומים

הקדמה של חיים שוורצבאום (Haim Schwarzbaum)

עמ' 3

משבח את פרסום האוסף של ירחמאל, מכיוון שזה יתרום רבות למחקר.

שאלת מקום הולדתו ותקופת חיים של יחרמאל.

נויבאואר קבעה שהוא נולד בדרו ם איטליה, מכיוון שהתרגום של ספר דניאל מעיד על כך שהם לא יודעים ארמית. הוא קובע שירחמאל חי במאה ה-11.

עמ' 4

M.D. Cassuto [Enc.Jud. Vol. VIII 1083] מסכים בנוגע לדרום איטליה אך קובע שירמאל חי במאה ה-12.

S. W. Baron [A Social and Religius History of the Jews, VOl. 6, pp. 196] קובע שהוא חי תחת שליטתה של האימפריה הרומית הקדושה, בצפון איטליה.

גסטר מצביע דווקא על ספרד, מכיוון שזו המדינה היחידה שבה סוג כזה של כרונוגרפיה לטינית מוקדמת יכולה הייתה להיכתב. עדות נוספת היא הדמיון בין ספרו של ירחמאיל לספר הישר וספר הקבלה של איבן דאוד, ששניהם חוברו בספרד.

למוזר למדי סיבה אחרת מובילה את גסטר לטעון שהוא מגיע מדרום איטליה. התרגום לעברית של ספר דניאל, וזאת מכיוון שגם יהודי ספרד לא ידעו ארמית.

עדות נוספת היא החישובים לחורבן בית שני, שנעשו בספרד.

עמ' 5

גסטר מחבר בין רש"י ונכבדו לירחמאל.

נויבאואר קבע שיחמיאל חי בין השנים 1100-1150 לספירה.

ריינר קובע שירחמאל חי בחצי השני של המאה ה-11. זאת על סמך פנייתו של ירחמאל לרש"י ונכבדו בלי להוסיף ז"ל. וכך עולה הטענה שירחמאל היה בן זמנו של רש"י – 1040-1105. טיעון חלש, שאם נקבלו אפשר לטעון שהוא היה בן זמנו של רבים אברהם אבן עזרא (1092-1167). פרק שמונה מציין את המשורר והחוקר של המאה ה-12.

עמ' 6

ליאופולד כהן חושב שלא ניתן לקבוע את ארץ מוצאו של ירחמאל. הוא קובע שהוא חי במאה ה-12.

Meyer Waxman הקדיש פרק שלם לירחמאל.

עמ' 7

ריינר הראה שמרבית החומר מיוסי פיון שיש בספר הזכרונות הוא מעשה ידיו של ירחמאל ולא של אלעזר.

Ben Zion Dinur סבור שירחמאל מגיע מדרום איטליה וחי בחצי השני של המאה ה-11.

הוא מדגיש שירחמאל השתמש במקורות עבריים וזרים.

מלבד ליוסיפון, ירחמאל השתמש בחומרים רבים שהיו ממוצא מערבי.

לסיכום, ירחמאל לא היה היסטוריון או כרוניקאי אלא מעתיק ששם דגש על דיוק כאשר העתיק יצירות. אפשר ללמוד ממנו על

הקדמה

עמ' xli

מה הייתה תרומתו לחיבור? מתי ואיפה הוא יצר חיבור זה?

גם שמו וגם שמו של פילון פירושו – נאהב על ידי האל.

אלעזר מעיד שהוא שילב חלקים מספרים אחרים, בעיקר מיוסיפון.

עמ' xlii

טענה: מכיוון שמילים גרמניות מופיעות באחד הפרקים ירחמיאל חי בגרמניה במאה ה-13. סביר יותר שהמילה הגרמנית לא מגיעה מירחמיאל אלא דווקא מאלעזר, שנתן רשימות שמות השבוע בדיאלקט גרמני מוקדם שהיה שייך למחוזות הריין במאה ה-12.

נויבאואר טוען שירחמיאל היה בן המאה ה-11 וחי ביוון הגדולה (Magna Graeca - דרום איטליה). ההוכחה לכך היא שהוא ידע יוונית ושהוא השתמש ביוסיפון, שהסתמך על מקורות יווניים. נויבאואר מצביע שידע היוונית של ירחמיאל על דיי השמות בטבלה הגנאלוגית.

גסטר טוען שהמחבר ידע רק יוונית.

הטענה שהוא מדרום איטליה לא משכנעת כי היא מתבססת רק על היכרותו של ירחמיאל עם ספר יוסיפון.

עמ' xliii

אין עוד הוכחה מספקת למקור הגיאוגרפי של ספר זה.

בכל מה שקשור להיסטוריה לא יהודית, המקור המרכזי היה יוספוס.

עמ' 254-257

LXXXV.3

במהלך מלחמתו נגד דריווש במצרים הוא כבש את מצרים וטבח מספר כפול של יהודים מאשר אלה שהשתתפו ביציאת מצרים. הוא כבש את אדופ, את עכו, את אשקלון ואת עזה (לפי הסדר). לאחר מכן פנה לכבוש את ירושלים, מכיוון שליהודים הייתה ברית עם דריווש.

LXXXV.4

שוב – האיש עם החרב.

LXXXV.5

המפגש עם הכוהן הגדול.

LXXXV.6

אלכסנדר מקבר במקדש.

LXXXV.7

ספר דניאל; מנצח את דריווש והופך את אלכסנדריה לעיר הבירה של ממלכתו.

LXXXV.8

הודו (הפנייה לתלמוד); חלוקת הממלכה לארבעה חלקים – תלמי (מצרים), פיליפוס אחיו (מוקדון), סלאוקוס וניקנור (סוריה ובבל), אנטיוכוס (אסיה הקטננה).

[בלבול מוחלט בשמותיהם של יורשי אלכסנדר]

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

האלכסנדר-רומאנס העברי - הענף השלישי

קישורים נוספים

ב