Ginzberg 2003

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ג / מחקר מודרני G

Ginzberg, Louis. Legends of the Jews. Philadelphia: The Jewish Publication Society, 2003

סיכומים

(עמ' 41) אלף בית של בן סירא, 25 א'-34 ב', הוא סיפור שבו מסופר שהחמור היה המום מכך שהוא נאלץ לשרת את האדם מבלי לקבל שום פיצוי. מאפיין החיה הללו להריח את הצואה שלה ולהשתין, ברגע שאחד מהם מתחיל לרוקן את מעיו, מוסבר באופן הבא. החמורים איימו על אלוהים שהם יפסיקו להפיץ את מינם אם הם לא יקבלו תמורה לעבודתם. תשובת האל הייתה: תקבלו תמורה לעבודתכם כאשר השתן שלכם יזרום בזרם חזק מספיק כדי להפעיל תחנת קמח וכשצואתכם תריח כבושם. - לכן, החמורים רוצים לבדוק אם הם מילאו את התנאים שבעבורם יקבלו תמורה לעבודתם.

שת

(עמ' 115) שת = שתיל (אגדת בראשית 37) או יסוד, שית, משום שנהיה יסוד האנושות (לקח ומדרש אגדה על בראשית 4.2)

שת היה פרי אהבתם המחודשת של אדם וחוה ונועד להיות אביו הקדמון של המשיח.

(עמ' 116) מעט מאוד ידוע על האדרת שת בספרות הרבנית הקדומה. הייתה כת גנוסטית בשם השתינאים, שזיהו את שת עם המשיח. רמזים להאדרה הזו מופיעים אצל יוספוס, עתיקות היהודים 1,2,3 ובספרות המפוקפקת (Ecclu 49.16, יובלים 19.24, חנוך 85.8-9, חנוך 2, 33.10).

a gnostic sect, the Sethiani, who identified him with the Massiah (comp. Preuschen, Adamschriften, 48-51; Fabricius, codex Pseudepigraphicus, 141, 143, 145). .. Only in Kabbalistic writings has this view, supposedly favored by BR.23.5 and PRE 22, attained importance. .. Syncellus 1.16-17. .. apocryphal book of Seth (very likely of jewish origin).

The chronolist Suidas (s.v. Seth), Michael Glycas, Annales 228-233, and Johannes Malala 1.151, Joel, Chronographia, p.3, know not only to report about Seth's astronomical knowledge but also about his invention of the Hebrew characters, as well as the division of time into weeks, months and years.

בחיי אדם 50.1-3 יש גרסא שונה ללוחות שהכינו בני שת.

נשמתו של שת נכנסה למשה ותכנס למשיח. (גם החמור מחבר את שתי הדמויות הללו.)

(עמ' 138) בזמן מתושלח, אחרי מות אדם, משפחת שת התקרבה למשפחת קין ונהייתה מושחתת. תוצאת החיבור בין המשפחות היא הנפילים.

חנוך 85.8-9: ואחר זה ילדה פר לבן אחד ואחריו ילדה פרים רבים ופרות שחורות. 9 ואראה בשנתי את הפר הלבן כי גם הוא יגדל ויהי לשור פר גדול ולבן ויצאו ממנו פרים רבים לבנים בדמותו. 10 וגם המה ילדו פרים לבנים רבים בדמותם וילכו האחד אחרי השני.

חנוך 2, 33.10-11:  And let them distribute the books of thy handwriting--children to children, generation to generation, nations to nations. 11 And I will give thee, Enoch, my intercessor, the archistratege Michael, for the handwritings of thy fathers Adam, Seth, Enos, Cainan, Mahaleleel, and Jared thy father.

יובלים 19.24: ושמי יהא מבורך על ידי צאצאיו, ושם אבותיי, שם, נוח, חנוך, מחלאלאל, אנוש, שת ואדם. 25 והם ישרתו כדי להניח את יסודות גן העדן, לחזק את הארץ ולחדש את המאורות שבחוג השמיים.

(עמ' 139) ירחמיאל 24.10-12. על זיהוי בני האלוהים עם צאצאי שת, ובנות האדם עם דור קין (PRE 22), Gaster. זוהר חדש בראשית (סוף), הדר, בראשית ו' 2. האוונגליון של שת (Preuschen, Adamschriften, 37-38 and 82, seq.).

(עמ' 140) לפי דעה אחרת, בני האלוהים הם בני קין שהיה ממוצא אלוהי (עמ' 101), לאחר עירובם עם צאצאי שת, הם ילדו ילדים בעלי הכוח הפיזי והיופי של הקינים אך גם אופיים המושחת. אגדת בראשית (מבוא, 38-39). זוהר 1.37, Kanah 102.d, 107.a, חסידים 455, כוזארי 2.14.


עקידת יצחק

(עמ' 515) כשמשה סוף סוף נכנע והכריז שהוא מוכן לרדת למצרים כשליח האל, הוא עדיין התנה זאת בהבטחת אלוהים להעניק לו כל מה שיחפוץ, מלבד אל-תמותה וכניסה לארץ הקודש. לאחר קבלת האישור מיתרו, משה לקח את אשתו וילדיו. יתרו אמר: “אלה שבמצרים עומדים לעזוב אותה, ואתה לוקח עמך אנשים נוספים?!” משה ענה: “בקרוב מאוד, העבדים הכבולים במצרים יפדו, והם ילכו מהארץ ויאספו בהר סיני, וישמעו את המילים: 'אני ה' אלוהיכם', האם בניי לא צריכים להיות נוכחים שם?” יתרו הסכים עם משה ואמר לו: “לך בשלום, הכנס למצרים בשלום וצא ממנה בשלום.”

לבסוף יצא משה למסעו, מלווה באשתו וילדיו. הוא השתמש במסע באותו החמור שנשא את אברהם לעקדה בהר המוריה, החמור שעליו יופיע המשיח רוכב באחרית הימים (חמור זה הוא אל-תמותי).

(עמ' 516) לאחר שיחה עם אהרון, משה שלח את בניו ואשתו חזרה ליתרו (מכילתא יתרו, 1.57 ב'*.


אתונו של בלעם

(עמ' 765) בלעם קם מאושר בבוקר וחבש את אתונו בעצמו – כמו אברהם בעקידת יצחק (סנהדרין 105 א' ועוד), למרות שלא חסרו לו משרתים. (עמ' 766) האתון שלקח עמו בלעם נברא ביום השישי של הבריאה. הוא קיבלו כמתנה מיעקב, כדי שלא ייתן ייעוץ רע לפרעה בנוגע לבני יעקב. למרות כל זאת, בעצתו פרעה ציווה על היהודים להכין לבנים (מדרש אגדה 22.21, בלעם ולבן הם אחד באגדא זו.). האתון זיהתה את מלאך אלוהים שעמד מולה ולא אפשר לה ללכת ישר אלא רק ימינה או שמאלה. האתון יכלה לדבר מאז שנבראה אך לא השתמשה ביכולת זו לפני שבלעם היכה אותה (מדרש אגדא ותרגום ירושלמי 22.27-28). מילותיה הראשונות של האתון נועדו להמחיש לבלעם את רשעותו וחוסר התועלת של ניסיונותיו לחתור נגד ישראל. שלוש פעמים – על משקל שלוש הפעמים שבהן האומה ארגנה עליות לרגל לכבוד אלוהים. נאום האתון נועד הן להזהיר את בלעם ממוצא פיו ולא לקלל את ישראל. באמצעות דיבורה, היא סימלה את הרעיון לפיו הפה והלשון בשליטת האל. בלעם ענה לאתון בעברית למרות שלא דבר אותה באופן שוטף: “משום שלעגת לי, לו הייתה חרב בידי הייתי הורג אותך כעת". האתון השיבה, “אינך יכול להרגני בחרב בידך, אם כן – איך תהרוס אומה שלמה באמצעות פיך?” בלעם שתק ולא ידע מה להשיב. האתון לא רק גרמה לו להראות מגוחך בעיני זקני מואב שליוו אותו, אלא גם חשפה אותו כשקרן. כשהשגרירים שאלוהו מדוע לא בחר סוס במקום האתון למסעו, הוא ענה (עמ' 767) שאוכף הסוס שלו במרעה (?). האתון התערבה ואמרה: “האין אני האתון שעליך רכבת כל חייך?!” בלעם: “אני משתמש בך כבהמת משא ולא כחיית רכיבה.” האתון: “לא, עליי רכבת מימיך הראשונים ותמיד טיפלת בי כפי שאדם מתייחס לאשתו.” בלעם נאלץ להודות שהאתון דיברה אמת (סנהדרין 105 א'-105 ב', למשל). נסיכי בלק נדהמו מהנס, אך האתון מתה כשסיימה לומר את מה שהיה לה לומר. יש שתי סיבות למותה בטרם עת: אלוהים חשש שיעבדוה אם תישאר בחיים* וגם, הוא רצה לחסוך לבלעם את הבושה שתלווה אותו אם אנשים יצביעו על אתונו ויאמרו: “זו האתון שהשפילה את בלעם". מהחלטה זו ניכרת חשיבות כבוד האדם, גם כשהוא מנוול בן בליעל. אם האתון, הטיפשה בחיות, הממה את בלעם בדבריה, החיות החכמות יותר היו מונעות מהאדם להשתמש בו לשירותיו אם יכלו לדבר גם כן.

יש מקורות לפיהם פי האתון של בלעם נוצר ביום השישי לבריאה, באור הדמדומים שבין היום השישי והשבת הראשונה.

(עמ' 878) שמשון

הניצחון הראשון של שמשון על הפלישתים היה באמצעות לסת חמור, אותו החמור שעליו אברהם עשה דרכו להר מוריה. היא השתמרה באורח פלא (תוספתא תרגום יהודי, 15.15. פרשנויות אחרות הם שמדובר בחמור בן שלושה ימים, אתון הרה עם שני ולדים.). אחרי הניצחון הזה קרה נס: שמשון היה צמא מאוד ומים החלו לנבוע מפיו כמו ממעיין (לפי פרשנות אחרת: מלחי החמור!). שמשון היה אדם לא אנוכי, תמיד עזר לישראלים ומעולם לא ביקש תמורה. אך הוא אהב נשים זרות ולכן קיבל מים מלוכלכים. במהלך חייו, שמשון הוכיח שיש לו כוח על טבעי והפציר מאלוהים שיכלול אותו בברכת יעקב ויתן לו כוח אלוהי**.

השוואה בין מצרים לחמורים

(עמ' 528) פרעה העמיד פני אל, משה שאל אותו אודות הענין והוא השיב: "אני רק מעמיד פני אל למול המצרים, שהם כה טיפשים שאפשר להשוותם לחמורים במקום לבני אדם". מדרש אגדא בראשית 8.16, הוא היחיד בו מצוין שהמצרים מושווים לחמורים.

(עמ' 1044) הכלב והחמור היו אלוהי הAvvites (דברים ב', 23- עוים).

יששכר

(עמ' 688) הדגל של יששכר היה שחור *** ועליו היו מצוירים השמש והירח. משבט זה עלו האנשים המלומדים שהעסיקו עצמם באסטרונומיא ומדע לוח השנה. לפי מדרש אגדא 2.2, הסמל של יששכר היה חמור.

(עמ' 408) (ברכת יעקב) יששכר יקח על עצמו את נטל לימוד התורה, וכל השבטים האחרים יבואו אליו וישאלו אותו כשיהיו להם ספקות על עניינים חוקיים. צאצאיו יהיו חברי הסנהדרין והחכמים שקובעים את לוח השנה. פירות אדמתו יהיו גדולים במיוחד וכך גם הסוחרים היהודים ירוויחו, גם כשיסבירו שהפירות של יששכר גדולים בזכות מסירותו לתורה, מה שאולי יגרום לגרים לרצות להתגייר.

מים, אור וחושך

(עמ' 14) בספר חנוך ב', כ"ז, אור וחושך מזוהים עם המים שלמעלה והמים שלמטה. (עמ' 11) מים זהים לחשיכה, משום שהם המרכיב הכאוטי הראשוני.

(עמ' 78) גם המים נוצרו ביום השישי באור הדמדומים, לפני השבת

מחסור במים – גרסא אחרת

(עמ' 566) כשבני ישראל הלכו בעקבות משה במדבר ונגמרו להם המים, הם הגיעו לים סוף ובו היו באורח פלא מים מתוקים.

אלכסנדר ושלמה בירושלם

(עמ' 955), הערה 18. כשאלכסנדר הגדול כבש את ירושלם, הוא מצא שם את ספרי החכמה של שלמה ונתן אותם למורה שלו אריסטוטל, שלקח את כל הידע מהם. לכן, חכמת היוונים נגזרה לגמרי משלמה. דרך אמונה 46 ב', שלשלת הקבלה 102 ב' (שמעון הצדיק), איגרת בעל חיים 3.7, וגינצברג, אריסטוטל בספרות היהודית באנציקלופדיא היהודית.

הערות

(*) שוב נהר ברנהיים!

לא ברור על בסיס מה קובע גינצברג שהאתון היא החיה הטיפשה מכל. נמלים וכינים טיפשות הרבה יותר לדעתי.

(**) ברכת יעקב, יששכר חמור גרם.

יש מאמר שטוען שקין הרג את הבל באמצעות לסת חמור. האם זו גם הלסת של החמור האל תמותי? ואיך משתמשים בלסת שלו כשהוא חי?

(***) שחור- חושך – טיפון סת – נהר ברנהיים.

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

קישורים נוספים

ב