Goldwasser 2006

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ג / מחקר מודרני G

Goldwasser, O. “King Apophis of Avaris and the Emergence of Monotheism.” in Timelines: Studies in Honor of M. Bietak, Vol.2, edited by E.Czerny, I. Hein, H. Hunger, D. Melman and A. Schwab, 129 – 133. Leuven: Peeters, 2006.

סיכומים

(עמ' 129) חפירות ארכיאולוגיות באבאריס הובילו לחשיפת היבטים חדשים בתרבות ההיקסוס, שליטי מצרים האסיאתים. המלך אפופיס היה אחד מתושבי העיר האחרונים.

רעיון האמונה באל אחד שינה את פני היסטוריית הרעיונות וההיסטוריא המצרית. קפיצה אינטלקטואלית זו יוחסה למלך אחנתן, המלך המצרי שייסד את האמונה באתון. אך טקסט ספרותי מהשושלת ה-19 חשף כי המלך אפופיס, שליט היקסוס זר, הוא מייסד האמונה באל אחד.

"פעם בעבר ארץ מצרים סבלה, משום שלא היה אל כמלך יחיד. .. המלך אפופיס אימץ לעצמו את שת כאל, וסרב לעבוד אל אחר מלבדו. והוא בנה מקדש נצח. ..”

אפופיס ייחד את בעל שת ולא אלים אחרים, “טובים" יותר (כמו רא או אמון).

סגידה לשת לא נחשבה כנראה לחטא דתי במאה ה-19 לפנה"ס, התקופה ממנה מגיע הטקסט (פפירוס סליאר 1, ימי המלך מרנפתח).

הסיפור מופיע באסופת טקסטים לימודיים, דבר המעיד על השתייכותו לרפרטואר המוסדי ולכן הוא כנראה שיקף אידאולוגיא מקובלת בשושלת ה-19.

בתקופה זו, שת הגיע לשיא מעמדו בדת המצרית הרשמית. שני מלכים מהשושלת ה-19 שקראו לעצמם (עמ' 130) “השתים" ורעמסס השני העריצו את שת באופן גלוי.

יש קריאה אחרת לחטא של אפופיס: לא סגידה לשת אלא סגידה לשת בלבד. בטקסט יש מילים הקרובות במשמעותן ל"לא אחר מלבדו" בהן נעשה שימוש לתיאור עבודת אתון. אפופיס ואחנתן סגדו לאל אחד ואסרו על פולחן לאלים האחרים.

(עמ' 131) אסמן טוען שהטראומא הפוליטית מתקופת האמארנא (שכללה מצורעים, יהודים, היקסוס, מגיפה ופלישה מצפון – ראי שניידר 1998, 76 והלאה, Schneider) הוקרנה אל הטראומא הדתית במהלך השושלת ה-19.

אך עבודת שת בתקופה זו לא נחשבה לחריגה מבחינה דתית והאמונות השתיות לא קיבלו יחס כדת הנגדית. נראה שאסמן הושפע מהמסורת ההלניסטית.

תקופת ההיקסוס הייתה בהחלט טראומטית, אך היא לא הייתה חלל היסטורי במהלך השושלת ה-19. ממצאים ארכאולוגיים מאשרים את קיום שליטי ההיקסוס המוזכרים ברשימות המלכים.

גולדווסר מציעה ששורש הזיכרונות מסוף התקופה הוא זיקה אידאולוגית אמיתית בין מלך ההיקסוס אפופיס (עמ' 132) למלך אמארנא – יתכן ששניהם היו חריגים מבחינה דתית.

כשזיקה זו שולבה עם השינוי הדרמטי במעמדו של שת – מאל חוקי לאחר המרושע, יתכן שנבע המשולש המרושע של שלהי התקופה: תקופת אמארנה, שת וקבוצות אתניות שונות: ההיקסוס, האסיאתים והיהודים. אך הקשר כזה בזיכרון המצרי יכל להיעשות רק בזמן בו שלושת הגורמים נחשבו למרושעים. יתכן שזה קרה רק לאחר קץ הממלכה החדשה, כששת ירד מגדולתו.

יתכן שאחנתון אימץ את הרעיון העוברי של ההיקסוס ובחר אל אחר לסגוד לו, אתון, מה ששינה את ההיסטוריא הדתית.

יתכן שבניגוד למה שטען אסמן, משה קשור לאפופיס ההיקסוס ולא לאחנתון.


אפופיס שלט בשנים (1565-1540) לערך וייחד את שת בעל בעיר הבירה שלו, אבאריס. הוא היה הראשון להכניס למאגר הממים (ניסוח שלי, גולדווסר רשמה -להיסטוריא של הרעיונות רוני רשף 12:31, 26 באוגוסט 2010 (UTC)) את הרעיון של אל אחד, הצעד הראשון לעבר המונותאיזם.

הערות

בעל שת?

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע שלד חמורי

קישורים נוספים

ב