Hall 2007

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ה / מחקר מודרני H

Hall, Jonathan M. 2007. A History of the Archaic Greek World: ca. 1200-479 BCE. Malden, MA.: Blackwell Pub.

סיכומים

עמ' 218

The Unification of Attica

עד המאה החמישית אתונה שלטה על שטח בסדר גודל של 2,500 קמ"ר, כשהתושבים באזורי הכפר נהנו מאותם הזכויות כמו תושבי העיר, וגם חלקו את אותם חובות.

עמ' 219

הצורך של האתונאים להסביר איך אתונה הגיעה לשליטה כל כך נרחבת באמצעות מיתוס מעידה על כך שמצב זה היה יוצא מן הכלל מבחינת הסטנדרטים היוונים של התקופה הארכאית. לפי המיתוס היה זה הגיבור המיתי ומלך אתונה תזאוס שאיחד את אטיקה תחת שלטונה המרכזי של אתונה. חג הסינויקיאה (Synoikia) נחגג לזכר הסינאוקיסמוס של תזאוס, עד לימיו של תוקידידס (2.15.1-2).

קשה להאמין שאיחוד כל כך מוקדם של אטיקה התרחש, מכיוון שגם אם היה איחוד הוא לא היה שורד את תקופת האופל, שבה האוכלוסייה הכפרית באטיקה התדלדלה משמעותית.

עמ' 220

מכאן מניחים שהמסורת לאיחוד אטיקה הומצאה כדי להקרין על האיחוד הפוליטי שהתרחש בעידן הפוסט-מיקני. התקופה הפופולארית ביותר היא תקופת האופל. כפריים עזבו את הכפרים בשביל הביטחון שאתונה הבטיחה להם בסוף התקופה המיקנית. בסוף המאה העשירית החל תהליך של אכלוס מחדש של שטחי הכפר, מעין קולוניזציה פנימית של אטיקה. כשאותם תושבים חזרו לכפרי אבותיהם, הם הביאו עימם נאמנות מסוימת לעיר אתונה. מאפיין של איחוד זה הוא הומוגניות בסגנון כדי החרס הפרוטו-גיאומטריים. טענה שהתהליך הושלם במאה השמינית היא שבקטלוג הספינות אצל הומרוס (איליאדה 2.546-68) היישוב היחידי שמצוין מאטיקה הוא אתונה בעוד במחוזות אחירם מופיעים יישובים מקומיים שונים.

עמ' 221

טיעוני נגד: קשה לקבוע רק על פי קולוניזציה פנימית שהיה איחוד פוליטי. התפתחות המנגנון המדיני והתחושה לש קהילה פוליטית הייתה תהליך שנמשך גם אחרי תקופה זו. הומוגניות תרבותית לא תמיד מעידה על הומוגניות פוליטית.

גם העדויות מהומרוס לא משכנעות. ישנם סימנים ברורים לשינויים שנעשו בכתביו של הומרוס. הראשון בנוגע ליחסים עם תושבי סלמיס (שורות 557-8) – איאקס ממקם בכוונה את אנשי ליד האתונאים. שורה זו הוספה בהקשר של המלחמה בין אתונה למגרה על סלמיס. סטרבון עצמו (9.1.10) הבין שזו תוספת של האתונאים ולא ידע לקבוע האם זה היה סולון או פיסיסטראטוס שהוסיפו את המשפט.

בשורות 547-548 ישנו מיתוס בעוד בשורה 549-550 ישנו תיאור של פולחן מהתקופה שבה נכתבה היצירה, דבר שמעורר חשד לתוספת מאוחרת של חמשת הבתים הם תוספת מאוחרת. ישנה נוסחה שמופיעה בשואות 559-62, מהעיר החשובה ביותר לפחות חשובות, ולכן ישנה אפשרות שחמשת הבתים בנוגע לערים החליפו מספר שווה של בתים שהכיל רשימה של ערים שהוקמו על ידי קקרופס. באודיסאיה (7.80-81) מציינים שאתונה ומרתון הם שני יישובים נפרדים.

עמ' 222

ישנה טענה שעוד יותר מסבכת את הסוגיה, שגורסת שקטלוג האוניות היה יצירה נפרדת מהאיליאדה, אך זה מחליש עוד יותר את הטיעון שהאפוסים ההומריים יכולים לספק לנו תאריך שרק לאחריו אוחדה אטיקה.

טענה נוספת היא שהאיחוד האמיתי של איקה נעשה רק ברפורמות של קליסתנס, ושהאחיוד היה אחד מהמניעים לרפורמות מלכתחילה. לפי תיאוריה זו לאתונה היה מעט מאוד שליטה על היישובים הכפריים של אטיקה מעפר ל-pedion בעשור האחרון של המאה השישית לפנה"ס. אם אטיקה אוחדה לפני, היינו מצפים שהיא תהיה כוח משמעותי יותר ביוון הארכאית. במקום אתונה נאבקת שנים רבות לשליטה על סלמיס, בעוד שהקלות שבה קילון, פיסיסטראטוס וקלאמונס ואיסאגרוס משתלטים על האקרופוליס מובילים להנחה שלא היה צבא סדיר באתונה עד סוף המאה השישית. כך רק הרפורמה של קליסתנס יצרה עירבוב וקשרים אמיתיים בין החלקים השונים של אטיקה.

עמ' 223

ההתנגדות לטענה לאיחוד כה מאוחרת של אתונה נשענת על שתיקת המקורות לאירוע שכזה. מצד שני יש עדויות לאיחוד מאוחר של אטיקה. השבטים לפני הרפורמה התחלקו לנאוקרַריה, תריסר לכל אחד מארבע השבטים, וישנה טענה שהם היוו את הבסיס לדמוי של קליסתנס. אם כך היה, היה צורך לחלק את אותן 48 תת יחידות מכיוון שהן מהוות רק כשליש מ-140 הדמוי של קליסתנס. לכן ישנה טענה שיחידות אלה כללו רק את העיר אתנה והאזורים שמסביבה.

מעבר לכך, אם אכן הנאוקרריה רלוונטית רק לעיר אתונה ולסביבה הקרובה, יוצא מכך ששאר האזורים לא חולקו לארבעת השבטים האיונים. החלוקה החדשה הייה תוצאה של חלוקה מחדש של גוף האזרחים, שלא סביר שקדם למאה השמינית או התשיעית לפנה"ס, מאתיים שנה אחרי שאזורי הכפר של אטיקה אוכלסו מחדש. לכן סביר להניח שעד סוף המאה השישית מרבית מאוכלוסיית אטיקה נותרה רשמית מחוץ לחלוקה המסורתית לארבעה שבטים איונים.

שנית, רפורמה שבטית כוללת כמעט תמיד סיפוח של שטח חדש לפוליס. כך היה באיחוד ארבעת השבטים בספרטה; כך גם בארגוס, שכבשה את שכנותיה, וככל הנראה גם בסיקיון, שרכשה את השליטה על פלנה (Pellene) האכאית.

עמ' 224

מקרה מעניין נוסף הוא קירנה. אצל הרודוטוס (4.161) מסופר שלאחר שאיבדה 7,000 חיילים בקרב נגד הלובים, חיכוכים פנימיים בין סיעות ומתח בין העם למונרכיה, בעצת האוראקל מדלפי הוחלט על חלוקה מחדש של השבטים. השבט השלישי כלל את המהגרים המקוריים מתרה ותושבים מקומיים של ערים וכפרים ליד קירנה. כך ישנה דוגמא להכנסה של הטרטוריה שלהם לפוליס. אריסטו (פוליטיקה 3.1275ב, 34-37) מציין שקליסתנס כלל תושבים זרים, בשילוב עם ההצהרה במדינת האתונאים (21.2) שהא רצה להעניק יותר אזרחויות, מצביע ככל הנראה על הכנסה של אזרחים מן האזורים הכפריים של אטיקה למעגל האזרחים האתונאים, שאיבדו את אזרחותם תחת שלטון הפיסיסטראטידים.

שלישית, שני סיפורים מעידים על מרכזיותה של אתונה בזירה הפוליטית. הראשון הוא האזהרתו של סולון מחמדנותם של תושבי העיר, ובכך מצביע לא על הכללה של כל תושבי אטיקה. השני הוא ניסיון ההפיכה של קילון שנכשל מכיוון שפירש נבואה לא נכון, כשתוקידידס (1.126.6) מסביר שאם היה בוחר בפסטיבל אחר – פסטיבל Diasia, כל אנשי העיר היו עסוקים בפולחן על גדות נהר Ilossos ובכך משאירים את העיר ללא הגנה.

לבסוף, לפי הרודוטוס (1.59) ומדינת האתונאים (13.4) בהקשר הטיראניה הראשונה של פיסיסטראטוס.

עמ' 225


הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

קישורים נוספים

ב