Hengel 1974

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ה / מחקר מודרני H

Hengel, Martin. 1974. Judaism and Hellenism: Studies in their Encounter in Palestine in the Early Hellenistic Period. 2 Vols. Philadelphia: Fortress Press.

סיכומים

Vol. 1

עמ' 26

הקישור בין יהודה ושׂפרטא נוצר ע"י יהודים הלניסטים משום ששׂפרטא מצאה חן בעיניהם.

עמ' 72

האגדה (Legend) על הקשר בין יהודה ושפרטא "surely goes back well into pre-Maccabean times" כדי לתמוך בטענות יהודיות ל- equal rights באמצעות קשר קדמון ליוון.

עוד קווי דימיון:

א. חוקה מיוחדת שניתנת בידי מחוקק אגדי ביוזמה אלוהית.

ב. רגש התבדלות מזרים.

סיפור יאסון בשפרטא אינו מקרי.

ל- reform party היה עניין מיוחד בשפרטא, ואצלם צריך לחפש את מקורות האגדה.

יתכן שמקור הסיפור הוא בהקשר של קלאודמוס מלכוס ובני קטורה.

הערה 124 = כרך ב עמ' 50:

ההמצאה אודות הקשר היהודי-שׂפרטני מגיעה מהחוגים המתיוונים בירושלם בתקופה שלפני הגזרות והחשמונאים. לא במקרה סיים יאסון את חייו בשׂפרטא דוקא. (כנ"ל בכרך ב עמ 150 ה' 748).

עמ' 92

אברהם היה שימושי במיוחד ליהודים חובבי יוונית בשל ה- 'international' breadth of his personality.

אומר בדרך אגב שמקום הקשר עם שפרטא הוא קֻרנה.

עמ' 129

(וגם II 65 ה' 288): מנלאוס ביקר בצור אחרי המלחמה, בדיוק כשחירם השיא את בתו לשלמה: Laitus and Menander

FGrHist 784 FIb = CLem. Alex. Storm. I 114.2

עמ' 174:

הפזורה היהודית בגולה, שהייתה חשׂופה לאוכלוסייה זרה וכתוצאה מכך הייתה לה נטייה למיסיון, לא התעייפה מלהדגיש את נכונותה של חוקי משה דרך פרשנות אתית.

עמ' 307:

השׂגשׂוג של ממלכת החשמונאים, כיבוש השומרון, חלקים מירדן (Transjordan) וכל ערי החוף למעט אשקלון, גיור בכפייה של היטורים והאדומים – כל אלו נדמו ליהודים כמעשׂה נס. כל אלו חיזקו את תודעתם הלאומית של היהודים.

עמ' 313:

בתקופה ההלניסטית, נגיד מהחצי השני של המאה השנייה לפני הספירה, היהדות הייתה בדרכה להפוך לדת עולמית, כתוצאה מההתפשטות המהירה של הפזורה היהודית בגולה וחלק ממיסיון אקטיבי (השווה: פאג'ט, 1996 עמ' 66 הערה 16).

Vol. 2

עמ' 50

המכתב הוא מארווס I לחוניו II.

  • ההצעה של גוטמן 1969: 110-111, שהשׂפרטנים למדו מהקטיאוס לא סבירה. כנ"ל גינזבורג 1934 117-22; Abel מקבים 231-3.
    • מאידך Hadas HCu 87 גורס המצאות כאלה תמיד הגיעו מהצד הלא יווני.
  • מצד שני, התכתובת של יונתן יכולה להיות היסטורית, ומראה שחלק מרעיונות הלניסטים המשיכו להשפיע על המקבים.
  • המקור הוא ככל הנראה מיתוגרפים יהודים הלניסטיים, כדוגמת קלאודמוס מלכוס - המדבר על הגירה אברהמית-הרקלידית ללוב=קֻרנה.
    • The origin of the affinity is probably to be sought in the Jewish Hellenistic mythographers like Cleodemus Malchus, who had the sons of Abraham by Keturah migrating to Libya (i.e. Cyrene), where they met up with the children of Heracles (FGrH 727).

מזכיר גם את הקטיאוס וקלאודיוס איאולאוס כגורמי השפעה אפשריים.

הקשר בין יהודה ושׂפרטא מיוחס להלניסטים בירושלים.

הסיפור על אברהם ופרגמון מגיע probably ממתיישבים יהודים בפרֻגיא, שעברו לשלטון פרמני אחרי שלום אפמאיה (קדמוניות 12.147-53 וגם 14.255).

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר

אברהם והרקלס

קישורים נוספים

ב