Henshke 2001

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ה / מחקר מודרני H

Henshke, David. "A Non-Rabbinic Law Rejected by the Tannaim." The Jewish Quarterly Review, New Series 92, No 1/2 (2001): 79-103.

סיכומים

(עמ' 79) פטר בכור ופטר חמור – בשמות נאמר בפירוש חמורים ואילו בספר במדבר מדובר על חיות טמאות באופן כללי. שני פתרונות הוצעו על ידי הרבנים: החמור ניתן כדוגמא לחיה טמאה וההוראה תקפה לכל החיות הטמאות, או שההוראה מתייחסת רק לחמור. במאמר זה בין השאר דן הנשקה בהסברים אפשריים לייחוד החמור במצוות פטר בכור.

(עמ' 87) במכילתא דרבי ישמעאל (תחילת המאה השניה לספירה, לפי אתר דעת), מכסתא דעמלק 1 כתוב: אמר ר' חנינא: שאלתי את ר' אליעזר: מדוע פודים ישראל את בכור החמור בזמן שהם לא פודים את בכור הסוס או הגמל? (עמ' 88) אמר לי: זו גזירת (המלך)* , מלך המלכים, יבורך, שישראל בזמנו – היו להם רק חמורים.

אכן, לא היה אחד מישראל שלא היו לו תשעים חמורים טעונים בכסף וזהב.

הפסקא המקבילה בתלמוד הבבלי (בכורות 5 ב') היא מדוע דווקא החמור מיוחד ולא מדוע ישראל פודים את החמור.

(עמ' 89) נראה שיש סתירה בין תחילת התשובה לסופה – אם זו גזירת המלך, מדוע יש צורך גם בהמשך ההסבר?

במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יש פתרון אפשרי:

אמר לנו: זו גזירת המלך, מלך המלכים, יבורך.

סיבה נוספת: שאין לך אחד מישראל שלא היו לו חמורים טעונים בכסף וזהב, אבנים יקרות ותכשיטים.

בתלמוד הבבלי:

הוא השיב לי: זה צו כתבי הקודש. זאת ועוד, הם (החמורים) סייעו לישראל ביציאת מצרים, (עמ' 90) שלא היה לך אחד מבני ישראל שלא היו לו תשעים חמורים לובים טעונים בכספה וזהבה של מצרים.

כנראה שמכוח צו המלך, באותו זמן היו לישראלים רק חמורים.

גם רש"י מסביר שבכורי מצרים הושוו לחמורים ושהחמורים סייעו ביציאת מצרים.

(עמ' 91) מדוע הוגבל הפדיון לבכורי חמורים בלבד? (עמ' 92) מדוע היה זה צו המלך להחזיק חמורים בלבד? התשובה היא בחלק השני, שלא היה לך אחד שלא היו לו 90 חמורים (לובים!!) טעונים בכספה וזהבה של מצרים – השימוש בחמורים היה כבהמות משא. לא היו להם סוסים או גמלים. מדוע תשובת ר' אליעזר לשאלה הייתה לתאר את המצב כצו אלוהי? אבן עזרא ציין גם הוא שבאותה התקופה היו לבני ישראל רק חמורים.

יתכן שהתשובה היא במשמעות הביטוי "גזירת המלך", לרוב צו שאין לחפש סיבה הגיונית להיותו.

(עמ' 94) פרשנות אחרת למילה גזירה היא חלק מתכנית אלוהית או המניע היחיד (למשל, אהרון שלבש את בגדי הכהונה- משום שכך צווה) (עמ' 96) או תשובה סופית, למשל – רק פרות ולא פרות וכבשים. לכן, כשר' אליעזר ענה לר' חנינא שזו גזירת המלך, יתכן שכוונתו הייתה שזו לא דוגמא, כפי שחשב ר' חנינא, אלא התשובה הסופית, המדויקת. רק פטר חמור נפדה. הפירוט בהמשך מסביר מדוע זו תשובה סופית – זה מה שהיה לישראלים בזמנו. משום שהחמורים בתקופת יציאת מצרים היו החיות הטמאות היחידות של הישראלים, הם היו גם החיה הטמאה היחידה שבכוריה שרדו ולכן מצוות פטר חמור תקפה רק לגביהם.

(עמ' 99) מדוע בכורי חמורים היו שונים מבכורי גמלים וסוסים? גישת פשרה הייתה שאת החיות האחרות פודים בבדים וכלים ואת החמור בכבש.

הערות

אולי קשור לגישה של נהר ברנהיים. לטשטש עדויות שמחזקות את עלילת פולחן החמור.

  • בשאלה 12 בבבלי מצוינת גם כן גזירת מלכים, אמר להן: "הריני הורג אתכם בגזרת מלכים"

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

קישורים נוספים

ב