Herodotus 5.92

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים ה / מקורות ראשוניים ועתיקים H

טקסט

אלה היו דבריהם, אבל רוב בעלי הברית לא הסכימו להם. הכול שתקו, עד שסוקלס הקורינתי אמר את הדברים הבאים:

[1] "אכן השמים יהיו מתחת לאדמה והאדמה מעל לשמיים, בני האדם ישכנו במימים והדגים ישכנו במקום שבו שכנו קודם בני האדם, כשאתם הלאקדאימונים מדכאים את שלטון השווים ומתכוננים לכפות טיראניות על הערים, שאין בין בני אדם דבר בלתי צודק וצמא דם יותר מהן. אם באמת טוב בעיניכם שבערים ישלטו טיראנים, הבה העמידו אתם ראשונים טיראן על עצמכם ואחרי כן תנסו זאת אצל אחרים. אבל עתה, מאחר שאינכם מנוסים בטיראנים ואתם נשמרים היטב שלא תהיה טיראניה בספרטה, אתם עושים עוול לבעלי בריתכם. אילו הייתם מנוסים בכך כמונו, הייתם מביעים עצות טובות יותר על כך מאלה.

[2] כי המסר המדיני בקורינתוס היה כזה: הייתה אוליגרכיה, ואלה הנקראים באקכיאדים ניהלו את ענייני העיר, כשהם מתחתנים רק בינם לבין עצמם. לאחד מהם, אמפיון, הייתה בת חיגרת ושמה לאבדה. מכיוון שאיש מהבקכיאדים לא רצה לשאת אותה לאישה, לקח את אאטיון בן אכקראטס מהכפר פטרה, שלפי ייחוסו היה ממשפחת הלאפיתים והקאינידים. אך לא נולדו לו ילדים, לא מאישה זו וגם לא מאחרת, ולכן יצא לדלפי לשאול בעניין צאצאים. מייד עם כניסתו פנתה אליו הפניתיה במילים אלה:

אאטיון הראוי לכבוד, איש לא מכבדך;
לאבדה הרה, ואבן מתגלגלת תלד, שתיפול על
השולטים לבדם, ותביא משפט לקורניתוס.

מאמר זה שניתן לאאטיון נודע איכשהו לבאקכיאדים, שאת האוראוקולום שניתן קודם לכן לקורניתוס לא הבינו, ושמובנו היה זהה לזה שניתן לאאטיון; וזו הייתה לשונו:

עיט אדיר הרבה בסלעים, וליש יילד הוא,
ליש מלא כוח, טורף, רבים יפיל מרגליהם.
זאת שיקלו היטב, ובקורינתים שסביב לפירנה
ההדורה שוכנים, ובקורינתוס הגבוהה.

[3] אוראקולום זה שניתן לבאקכיאדים בעבר, היה מעורפל בעיניהם, אבל עתה, כשנודע להם זה שניתן לאאטיון, הבינו מייד שגם הקודם התכוון לאיש זה. לאחר שהבינו גם את האוראקולום הזה, שמרו על שקט, כי התכוונו להרוג את הבן שיוולד לאאטיון. מייד אחרי שילדה האישה, שלחו עשרה מאנשיהם לכפר שבו חי אאטיון, כדי להרוג את התינוק. הם הגיעו לפטרה, נכנסו לחצר אאטיון וביקשו לראות את התינוק. לאבדה, שלא ידעה כלום על מטרת בואם, וחשבה שהם מבקשים זאת מתוך ידידות לאב, הביאה את התינוק ומסרה אותו לידי אחד מהם. בדרך לשם הסכימו האנשים ביניהם, שהראשון שיקח את התינוק לידיו, יטיח אותו ארצה. כשמסרה אפוא לאבדה את התינוק, בחסד אלוהים הוא חייך אל המחזיק בו, וזה נתמלא רחמים, לא יכול עוד לעשות את המוסכם ומסר אותו לשני, זה לשלישי, וכך עבר התינוק בידי כל העשרה ואיש לא היה מוכן לבצע את המשימה. הם החזירו אפוא את התינוק לאימו, יצאו החוצה וליד הדלתות החלו להתנגח, האשימו זה את זה ובעיקר את הראשון שהחזיק אותו, על שלא עשה מה שהוסכם, עד אחרי זמן מה החליטו לשוב את הבית ולרצוח את התינוק במשותף.

[4] אבל נגזר שבן אאטיון יביא אסון על קורינתוס. כי לאבדה עמדה ליד אותן הדלתות ושמעה הכול. היא חששה שהאנשים יתחרטו, יקחו את התינוק עוד פעם ממנה וירצחו אותו; לכן היא הסתירה אותו במקום שהיה בעיניה הבלתי מתקבל ביותר על הדעת, בתיבה, כי היה ברור לה , שאם האנשים ישובו ויחפשו אותו, יפשפשו בכל מקום, כפי שגם קרה. הם באו וחיפשו אותו, אך לא מצאו, ולכן החליטו ללכת ולהודיע לשולחיהם, שביצעו את כל מה שהוטל עליהם. הם הלכו אפוא ואמרו זאת.

[5] בנו של אאטיון גדל, ומכיוון שניצל מהסכנה הזאת בזכות תיבה, קיבל את השם קיפסלוס. כשבגר קיפסלוס ופנה לאוראקולום, קיבל בדלפי מאמר דו משמעי, ובהסתמכו עליו השתלט על קורינתוס והחזיק בה. המאמר היה זה:

מה מאושר הוא האיש היורד אלי מקדשי,
קיספלוס האאטידי, מלך קורינתוס ההדורה,
הוא מאושר ובניו, אך בני בניו לא יידעו אושר.

זה היה האוראקולום וקיפסלוס, לאחר שנעשה לטיראן, התפתח לאדם מסוג זה: הוא הגלה קורינתים רבים, מרבים לקח את רכושם ומרבים עוד יותר את חייהם.

[6] הוא שלט במשך 30 שנים ומת מות שלווים; יורשו בשלטון היה בנו פריאנדרוס. בתחילה היה פריאנדרוס רך יותר מאביו, אך לאחר שבא בקשרים באמצעות שליחים עם תראיסיבולוס, טיראן מילטוס, נעשה צמא דם הרבה יותר מקיפסלוס. הוא שלח שליחים אל תראסיבולוס ושאל, כיצד ינהל בדרך הבטוחה ביותר את ענייניו וגם ישלוט היטב בעיר. תראסיבולוס לקח עמו את שליחו של פריאנדרוס אל מוץ לעיר, ועבר עמו בשדה התבואה. במהלך הטיול הוא שאל את השליח מדי פעם בפעם למטרת בואו מקורינתוס, ובאותו הזמן תלש מדי פעם בפעם את השיבולים העולות על האחרון והשליך אותן, עד שבדרך זו השחית את החלק היפה והצפוף ביותר של השדה. אחרי שעבר בכל השטח, שילח את הכרוז בלי להוסיף מילה. כשחזר השליח לקורינתוס, השתוקק פריאנדרוס לשמוע את העצה. אבל השליח אמר, שתרסיבולוס לא הציע דבר, ושהוא מתפלא אל איזה אדם הוא נשלח, אל מטורף שמשחית את רכושו הוא, ותיאר את מה שראה אצל תראסיבולוס.

[7] אך פריאנדרוס פתר את החידה, והבין שתרסיבולוס יעץ לו להרוג את הבולטים שבין תושבי העיר, ומאז נהג באכזריות רבה כלפי האזרחים. כל מה שקיפסלוס החמיץ ברציחות ובגירושים, פריאנדרוס השלים, וביום אחד הפשיט את כול הנשים בקורינתוס מבגדיהן בגלל אשתו מליסה. כי הוא שלח משלחת אל האוראקולום המתים של התסרוטים ליד הנהר אכרון, כדי לשאול בעניין פיקדון שהניח ידיד אורח. אך הרוח של מליסה הופיעה ואמרה, שהיא לא תגלה במילים או בסימנים א המקום שבו מונח הפיקדון, כי היא עירומה וסובלת מקור; הבגדים שקבר יחד עמה הם חסרי תועלת, כי לא נשרפו. כעדות לאמת דבריה היא ציינה, שפריאנדרוס הכניס את כיכרות הלחם לתנור קר. כשנמסרו דברי אלה לפריאנדרוס, שידע שהאות הוא אמת, כי שכב עם גופת מליסה, הוא מייד הכריז, שעל כל נשי קורינתוס לבוא אל מקדש הרה. הן הופיעו כמו לחגיגה, לבושות ומקושתו בבגדיהן היפים ביותר; פריאנדרוס הציב את שומרי ראשו והפשיט את כולן, גם את בנות החורין וגם את השפחות, אסף את הבגדים בבור ושרף אותם, כשהוא מתפלל למליסה. אחרי כן שלח בשנית לאוראוקלום, ורוח מליסה אמרה לו באיזה מקום היא הניחה את הפיקדון של ידידו. הרי לכן, לאקידמונים, פירוש של טיראניה, ואלה מעשיה. אנחנו הקורינתים השתוממנו מייד, כשנודע לנו שהזמנתם את היפיאס, אבל עכשיו אנחנו מתפלאים עוד יותר, כשאנחנו שומעים את מה שאתם אומרים. אנחנו מפצירים בכם, יהיו אלי יוון עדינו, שלא להקים טיראניות בערים. האם לא תפסיקו, אלא תמשיכו לנסות ולהחזיר את היפיאס נגד על דין? דעו לכם, שהקורינתים אינם מסכימים לכך!"

הערות

  • לקוח מתוך: הרודוטוס. 1998. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ.‬ תל-אביב: פפירוס. עמ' 307-310.
  • הרודוטוס מפגין גישה שלילית ביותר כנגד הטיראניה. לכן כל תיאור חיובי של המשטר או של העומד בראשו יהנה מאמינות גבוהה.

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר הגיאופוליטיקה של יוון הקלאסית

אייל מאיר תשע ב מיתוס והיסטוריא עבודה מסכמת

קישורים נוספים

ב