Josephus, Antiquities 14.256-267

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים י / מקורות ראשוניים ועתיקים J

טקסט

[256] החלטת אנשי האליקארנאסוס. 'בימי הכוהן ממנון בן אריסטידסף ובן אבאונומוס בדרך אימוץ,... של אנתסטיריון. העם החליט (על פי) מרקוס בן אלכסנדרוס שהביא (את העניים) לפניו. [257] מאחר שאנו כרוכים אחרי היראה והישר לפני האלוהות בכל שעה ואנו הולכים בדרך עם הרומאים המיטיב עם כל הבריות, וכפי שכתב לעירנו על ידידותו והברית עם היהודים, שיקיימו את מנהיג עבודת אלוהים ואת החגים והכנסיות הנהוגים אצלם, החלטנו גם אנחנו, שהאנשים והנשים מן היהודים [258] הרוצים בכך ישמרו את השבתות ויקיימו את מנהגי הדת לפי חוקי היהודים ויערכו את תפילותיהם על שפת הים לפי מנהג אפותיהם. ואפ יפריע אותם אדם, שליט או הדיוט, יהא צפוי לקנס זה ויהא חב אותו לעיר'.

[259] החלטת אנשי סארדס. 'המועצה והעם החליטו על פי האיסטראטגים שהביאו (את העניין) לפניהם. מאחר שהאזרחים היהודים, היושבים בעירנו משכבר הימים, זכו תמיד לזכויות גדולות ורבות מאת העם, והם באו עכשיו למועצה ולעם וביקשו, שכיוון שהוחזרו להם החוקים והחירות על ידי הסנאט ועם הרומאים, [260] (שיורשו) להתכנס ולהתקין חיי הציבור שלהם לפי המנהגים הנהוגים (אצלם) ולהישפט ביניהם לבין עצמם, ושיינתן להם גם מקום, שבו יתכנסו עם נשיהם וטפם ויערכו את התפילות המקובלות עליהם מאבותיהם וקריבו קרבנות לאלוהים, החליטו המועצה והעם [261] לייתן להם רשות להתכנס בימים המיועדים לכך ולנהוג לפי חוקיהם, ושייקבע להם על ידי האיסטראטגים מקום לבניין ולמשכן, שיהא בעיניהם ראוי לכך, ועל האגוראנומים של העיר תהא מוטלת החובה והמשימה, שיובא המזון הכשר בשבילם'.

[262] החלטת אנשי אפסוס. 'בימי הפריטאניס של מינופילוס, באחד לחודש ארטמיסיוס, החליט העם, על פי ניקאנור בן אביפמוס שנאם והאיסטראטגים שהביאו (את העניין). [263] מאחר שהיהודים שבעיר הביאו בקשתם לפני מארקוס יוליוס ברוטוס בן פונטיוס הפרוקונסול, שיורשו לשמור את השבתות ולעשות הכול לפי חוקי אבותיהם בלא שיהיה להם איש למכשול, והפריטור נתן להם בקשה זו, החליט העם והמועצה, [264] כיוון שהדבר קרוב לליבם של הרומאים, שאיש לא יופרע בשמירת ימי השבת ולא יושם עונש עליו (בשל כך), ושניתנת הרשות ליהודים לעשות כל המעשים שהם לפי חוקיהם המיוחדים'.

[265] ישנן עוד החלטות אחרות רבות כאלה של הסנאט והאימפראטורים של הרומאים, שהוחלטו לטובת הורקנוס ועמנו, והחלטות ערי ומכתבי מושלים בתשובה לאגרות בעניין זכויותינו, ואלה שיקראו את ספרנו בלי משוא פנים יכולים להאמין לנו בכל אלה מתוך מה שהבאנו. [266] כי מאחר שהבאנו ראיות גלויות ונראות לעין לידידותם של הרומאים אלינו והראינו, שהן קיימות עד היום ויוסיפו להתקיים על עמודי נחושת ולוחות בקאפיטוליון, נמנעתי מלהביא את כולן כדבר (שהוא) למותר ואין בו נחת רוח, וחשבתי שאין אדם גס רוח עד כדי כך, שלא יאמין לנו אפילו בעניין חיבת הבריות, [267] (שנהגו) בנו הרומאים, אותה גילו כלפינו גם במספר רב של החלטות, ולא יניח, מתוך הראיות שהראינו, שמה שאנו אומרים אמת לאמתו הוא. וכן סיפרנו (כאן) על הידידות והברית, שהייתה קיימת באותם הימים (בינינו) לבין הרומאים.

הערות

מתוך: יוסף בן מתתיהו. 1973. קדמוניות היהודים. תרגם מיוונית: אברהם שליט. ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק. ע"מ 140-141.

נמצא בשימוש ב...

תשע מונותאיזם עבודה מסכמת אייל מאיר

קישורים נוספים