Josephus, The Jewish War 1.513-531

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים י / מקורות ראשוניים ועתיקים J

טקסט

פרק 26

א

513 כעבור זמן לא רב הופיע בארץ יהודה אדם אשר בתחבולותיו עלה בהרבה על ארכלאוס, ולא זו בלבד שהפר את השלום שזה השיג לטובת חתנו, אלא אף המיט על אלכסנדר את כליונו. מוצאו היה מספרטה, שמו היה אוריקלס[1] ובואו לממלכה זרע בה הרס בשל תאוות הבצע שלו, לאחר שיוון לא יכלה עוד לעמוד ב[יצר ה]בזבזנות שלו. 514 הוא הביא להורדוס מתנות מפוארות, פיתיון לצוד בו את לב המלך, ומיד קיבל תמורתן תשורות כפולות ומכופלות; אך תשורה תמימה הייתה חסרת ערך בעיניו אם עסקיו בממלכה לא היו מלווים גם בשפיכות דמים. 515 הוא גנב אפוא את לב המלך במתק שפתיים, במליצות יפות ודברי שבח כוזבים למעלותיו. עד מהרה עמד על טיבו של הורדוס ושקד לשאת חן בעיניו במילים ובמעשים. הוא היה לידיד נפש של המלך; המלך וכל באי חצרו כיבדו את הספרטני על שום הכבוד שרחשו למולדתו.[2]

ב

516 כאשר עמד אוריקלס על הריקבון שבבית הורדוס - הסכסוכים בין האחים ונטיית לבו של האב אל כל אחד מבניו - ואף על פי שכבר נהנה מהכנסת האורחים של אנטיפטרוס, הציג עצמו כמבקש את ידידותו של אלכסנדר, בטענת שווא שהוא ידיד ותיק של ארכלאוס; לפיכך קיבל אותו אלכסנדר ללא שהיה כידיד נאמן והציגו מיד גם לפני אחיו אריסטובולוס. 517 אוריקלס - שהיה רגיל להחליף פרצופים רבים[3] - השכיל להחנף לזה וגם לזה, אך בעיקר השכיר את שירותיו לאנטיפטרוס ובגד באלכסנדר. את אנטיפטרוס הוכיח על שהוא, בכור הבנים, מתעלם מן האורבים לשעת הכושר לסכל את סיכוייו; ואת אלכסנדר הוכיח על שהוא מוכן להפקיר את השלטון בידי בן לאשה שפלת ייחוס, בעוד הוא בנה של מלכה ובעלה של אשה בת מלכים, ואצל אביו ארכלאוס תמיד ימצא משען. 518 מאחר שהצעיר ראה באוריקלס יועץ נאמן בשל ידידותו הבדויה עם ארכלאוס, לא הסתיר ממנו דבר, ואף קבל באוזניו בלי חשש על אנטיפטרוס; הוא גם אמר שלא יתפלא אם הורדוס, אחרי שרצח את אימם, יגזול ממנו ומאחיו גם את הממלכה. אוריקלס העמיד פנים שהוא כואב את כאבו ושותף לצערו. 519 אחר כך פיתה את אריסטובולוס להשמיע אותן תלונות שהשמיע אחיו, ולאחר שלכד ברשתו את שני האחים בטרוניות [שבאו בהן] על אביהם, הלך והשמיע [באוזני] אנטיפטרוס את הדברים שנמסרו לו בסוד, והוסיף כזבים משלו, כאילו האחים אורבים לו לרצחו ואינם חסרים אלא חרב. אחרי ששילם לו אנטיפטרוס ביד רחבה על גילויים אלה, מיהר אוריקלס לשבחו באוזני אביו. 520 וסוף מעשה היה שאוריקלס קיבל על עצמו להביא - תמורת שכר - למותם של אריסטובולוס ואלכסנדר. הוא הגיע אל הורדוס, האשים את שני הצעירים ואמר שבא להציל את המלך ממוות כתגמול על הטובות שהרעיף עליו, ולהעניק לו חיים חדשים לאות תודה על שהתקבל כאורח בביתו. זה כבר, אמר, הושחזה חרב נגד המלך וימינו של אלכסנדר שלוחה לאחוז בה; רק במסווה, כמשתף-פעולה עם הקושרים, מנע [הוא, אוריקלס,] את המעשה. 521 [לטענת אוריקלס] נוהג אלכסנדר לומר: "הורדוס הרי שולט בממלכה לא לו, ולאחר שרצח את אמנו וגם ביזבז את [אוצרות] ממלכתה עדיין לא די לו [בכל אלה] - עתה הוא מבקש לאכוף עלינו ממזר כיורש ומציע להעניק לאיש מושחת זה, אנטיפטרוס, את נחלת אבותינו. אבל אני אנקום את נקמת רוחותיהם של הורקנוס ומרים, כי אין זה יאה שאירש את השלטון מאב כה אכזר ללא שפיכות דמים. 522 יום אחר יום ממרים את חיי עד כי אין יוצאת מלה מפי שאין מסלפים אותה ברשעות. אם בשעת שיחה נזכר מוצאם האצילי של אחרים, עוקץ אותי אבי ללא סיבה ואמור: 'האציל היחיד כאן הוא אלכסנדר, הבז לאביו על מוצאו הנחות'. אם אני מתלווה לאבי [בצאתו] לציד ואינני פוצה את פי, רואה זאת אבי כעלבון; אך אם אני משבחו, הוא טוען שאני לועג לו". 523 דרך קבע מזעיף אליו אביו פנים - [ממשיך ו]אומר אלכסנדר, לדברי אוריקלס - ואהבת המלך שמורה לאנטיפטרוס לבדו; על כן יפה לו המוות אם תיכשל מזימתו. אך אם יעלה בידו להרוג את אביו, יש מי שיגן עליו: ראשית ימצא [אלכסנדר] מקלט אצל חמיו ארכלאוס, שאליו יוכל להימלט על נקלה, ואחר כך ימצא מקלט גם אצל קיסר, אשר עד כה לא עמד עדיין על פרצופו האמיתי של הורדוס; 524 שכן הפעם לא יתייצב לפני קיסר כמו בפעם הקודמת, כאשר היה עליו מוראו של אביו, ולא יסתפק עוד בתגובה על ההאשמות שהטיחו בו, אלא ראשית ייתן פומבי למצוקת העם, אשר את דמו הקיז הורדוס בנטל מסים כבד; אחר יתאר את מעשי ההוללות וההפקרות שעליהם ביזבז המלך את הכסף שהשיג במוצצו את דם העם, [ויגלה] מי הם האנשים שהתעשרו מסבלות העם ומדוע השפיע [המלך] טובה על ערים מסוימות ולא על אחרות; 525 הוא ידרוש לחקור מה עלה בגורלם של אביו זקנו[4] ואמו, ויוקיע את תועבות השלטון. בנסיבות אלה לא יחרצו את דינו [למוות] כרוצח אב.

ג

526 אחרי שהפליג בגוזמאות אלה נגד אלכסנדר הרעיף אוריקלס שבחים על אנטיפטרוס, וטען שהוא מכולם אוהב באמת את אביו, ובגלל אהבתו זו הצליח לסכל עד כה את המזימה להתנכל לחיי המלך. הורדוס, שלא נרגע עדיין מן המקרים הקודמים, נתקף זעם קשה מנשוא. 527 גם הפעם ניצל אנטיפטרוס את שעת הכושר ושלח בחשאי אנשים אל המלך שיאשימו את שני האחים כי באו בסדר בדברים עם יוקונדוס וטירנוס[5], מפקדים בחיל הפרשים של המלך, שבגלל עברות כלשהן גורשו מיחידתם. לשמע האשמות אלה [ציווה] הורדוס בחמת זעם לחקור את שני האחים מיד בעינויים, 528 הם כפרו[6] בכל דברי הלעז. אבל אז הוצג לפני הורדוס מכתב שבו מבקש אלכסנדר ממפקדו של מבצר אלכסנדריון כי אחרי רצח אביהם יתיר לו ולאחיו אריסטובולוס לבוא אל המבצר ולהשתמש בנשק ובכלי המלחמה שבו. 529 אלכסנדר טען שהמכתב הוא מעשה ידיו של דיופנטוס, מסופרי המלך ואיש עז-מצח, זריז כפיים וממולח לחקות כתב ידם של אחרים; אחרי שזייף זיופים רבים סופו שהומת בעוון זה. הורדוס ציווה לחקור בעינויים את מפקד המשמר, אך גם ממנו לא הציל דבר וחצי דבר על האשמות-הדיבה.

ד

530 אף על פי שהראיות נגד שני הבנים היו קלושות, פקד הורדוס לעקוב אחר כל צעדיהם, אם כי לא לאסור לפי שעה; ואילו את אוריקלס, קללת ביתו ומשפחתו והמביים[7] של מסכת התועבה הזאת, כינה 'מושיע' ו'מיטיב' והעניק לו חמישים כיכר כסף. אוריקלס לא המתין עד שיתגלו מעלליו ברבים ונחפז לצאת לקפדוקיה, שם תבע וקיבל כספים בעורמה גם מארכלאוס, בתואנה שהשכין שלום בין אלכסנדר להורדוס. 531 מקפדוקיה יצא ליוון, שם השתמש למטרות מגוונות בכסף שהשיג בדרכים מגונות. לאחר שהוא פעמיים בפני הקיסר באשמה שלבה מהומות באכאיה ושבזז את קופות הערים, נגזר עליו לצאת לגלות. זה היה העונש ששילם על מעשיו השפלים נגד אלכסנדר ואריסטובולוס.

הערות

  • לפי שיטת המיספור השנייה: 1.26.
  • הטקסט והערות השוליים נלקחו מתוך: יוסף בן מתתיהו. 2009. תולדות מלחמת היהודים ברומאים. תרגמה מיוונית ליזה אולמן. עורך: ישראל שצמן. ירושלים: כרמל. ע"מ 181-184.
  1. אוריקלס (Eurykles). ידוע מכתובות וממקורות ספרותיים אחרים (פלוטרכוס, אנטוניוס 67; סטרבון 8.5.1; פאוסניאס 2.3.5). לחצרו של הורדוס הגיע כנראה בשנת 8 לפנה"ס.
  2. לפי מסורת שרווחה באותה עת היה ליהודים ולספרטנים מוצא משותף (השווה קדמוניות 12.226; מקבים א יב ז ו-כא; מקבים ב ה ט).
  3. ביטוי זה מרמז לשחקן, שבאמצעות החלפת מסיכות מהירה, כלומר החלפת פרצופים, מגלם דמויות שונות. המילה העברית 'פרצוף' מוצאה מן המלה היוונית prosopon.
  4. טעות: הכוונה להורקנוס, אבי סבו של אלכסנדר, שהיה אבי אלכסנדרה, אמה של מרים.
  5. לאחד שם לטיני (Iucundus) ולאחר שם יווני (Tyrannos). על פי קדמוניות 16.313 ואילך היו שניים אלה שומרי ראשו של המלך.
  6. על פי קדמוניות 16.316-16 הפלילו שני האנשים את אלכסנדר.
  7. dramatourgos - זה השימוש היחידי במלה זו עד כמה שיודע לנו. לא מדובר במחבר מחזה (dramatopoios) אלא ב'מביים'. ובמלה זו כרוכה המשמעות של 'מעמיד פנים' או 'מתחבל תחבולה'.

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים