Jouanno 2002

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר מודרני J / מחקר מודרני ז

סיכומים

אלכסנדר באולמפיאדא

148: שמו של ניקולאוס הוא המצאה מקורית של מחבר הרומאנס, ומאפשר את משׂחק המילים בנבואה בסוף הסיפור על השורש NIK. ראה גם הערה 274 בעמ' 109.

218: לאלכסנדר יש נטיה להפוך פילוסופי לנוכח המוות, ומקרה ניקולאוס מובא כדוגמא.

247: בטא מגיעה מהמאה החמישית, וזאת במידה מרובה בהסתמכות על הטענה שזו המאה בה החליפו מרוצי הכרכרות הרומיים את האתלטיקא היוונית גם במזרח!
הערה 4 בעמ' 280 לכל העניין של השינויים במבנה המשׂחקים מיווני לרומי, מאתלטיקא לכרכרות.

252-253: עוסקת בשינוי מאלפא לבטא, העוסק בחילופי הדברים בין אלכסנדר וניקולאוס לגבי התחרויות בהן ניתן להתחרות. לפי הערה 47 עמ' 284 בארמני (Raabe ch.51) יש דיאלוג דומה; אצל יוליוס ולריוס (I 118 l. 555) אין הבדלה כזו.

361-362: המשׂחקים עוברים מפיסא לרומא - מודרניזציא של הסיפור. כאן אין עוד מגוון מקצועות, אלא רק מרכבות, כמו בבזנטיון.

אפסילון

346: תופעה ברצנזיית אפסילון - העלמות השמות של שׂחקנים משניים המוכרים מגרסאות קודמות של הרומאנס.

347: בסצינת הויכוח באתונא מופיעות דמויות מתקופות מוקדמות בהרבה: סופוקלס, פרמנידס ואנטיסתנס (12.2).
אבל חשוב מזה: רשימה ארוכה של דמויות היסטוריות לחלוטין נעלמו אף הן: אנטיגונוס, אנטיפטרוס, קסנדרוס, אומנס, הפאיסטיון, איאולס, מדיוס, הולקיאס, פרמניון, פרדיקס ותלמי. העלמות הדמויות הנ"ל מגלישה את הטקסט הלאה לכיוון הבדיוני.
את מקום כל אלה תופסת רביעיה חדשה: אנטיוכוס, סלווקוס, פילון ופיליפוס (הרופא). ובנוסף להם כַרְמידֶס. פיליפוס מופיע באלפא ובבטא, אבל סלווקוס מופיע מחוץ לאפסילון רק ברשימת הסטרפים. "הוא אינו משׂחק שום תפקיד בגרסאות המוקדמות יותר של הרומאנס".

348: פילון הוא אווטר של דמות בשם Pheidon מהגרסאות האחרות. כרמידס הוא דמות פיקטיבית וחדשה לגמרי. אנטיוכוס גם הוא לא מתייחס לדמות מוכרת (מהרומאנס או ההיסטוריא), אבל הוא נותן נופך סלווקי לסיפור.
שאר הדמויות מומצאות, ולעתים יש דגש בכוונה על שמות מפורסמים, שנועדו ליצור הקשרים ספרותיים (לאומדון, לדוגמא, וכך גם כרמידס). הסופר של אפסילון מעוניין בספרות הרבה יותר מבהיסטוריא.

349: פיליפוס ופילון מופיעים בחמישה ושישה פרקים (בהתאמה). סלווקוס מופיע בתשעה. אנטיוכוס, המשנה לאלכסנדר והדמות החשובה ביותר, מופיע ב-13.

350: על הערים שמייסדים אלכסנדר, אנטיוכוס וסלווקוס.

378: העדות המוקדמת ביותר לסיפור אלכסנדר בירושלם הוא יוספוס. הסיפור, כמובן, פיקטיבי.

379: טקסטים מוקדמים לאפסילון המכילים התייחסות לביקור בירושלם: אוסביוס, תאודורטוס, הכרוניקא האלכסנדרינית מאחרי האסקרפטא לטינא, קוסמאס אינדיקופלאוסטס והכרוניקון פסכלה.

קשה לקבוע אם אפסילון עשׂה שימוש ביוספוס.
מציינת שהכרונולוגיא של מסע אלכסנדר שונה מאשר אצל יוספוס (ומההיסטוריא בכלל)

380: לא מתלהבת מהרעיון שהכרוניקא האלכסנדרינית היא מקור ההשראה לסיפור אלכסנדר בירושלם באפסילון.

סימנים יהודיים נוספים באפסילון: אחד פנחס ב-16.2 ונהר הסטרנגא המזכיר את הסמבטיון ב-25.4.

387: על ארבעת החברים (לעיל) במעמד הירושה: מייצגים את ארבעת הדיאדוכים (והפניה למאמר של פּפיסטר "eine Gründungsgeschichte" בהע' 389 עמ' 432). מוטיב ארבעת הדיאדוכים מופיע גם בדניאל ח ח ובחזון יוחנן ט.

388: המספר של 4 חברים מסתדר עם הפרשנות המקראית. השמות לא. הרי רק סלווקוס היה דיאדוך במציאות. משערת שפיליפוס מחליף את תלמי בגלל המצאות שמו של פיליפוס-ארהידאיוס ברשימות הדיאדוכים (וגם ברשימות פרעוניות ד"ר א). משערת עוד ששמו של אנטיוכוס נכנס למשׂחק בעקבות אנטיוכוס ד אפיפנס, ששמו עלה רבות בקומנטרים על דניאל, שהשפעתם ניכרת כאן (אבל בהקשר המקראי הוא שלילי שבשליליים, וכאן חיובי שבחיוביים; ד"ר א.).

402-403: בדיקה לשונית של אפסילון מראה שמדובר ביוונית מאוחרת, ״וולגארית״, אך כזו שמושפעת מתרגום השבעים ומהבריתה החדשה, ובעלת נטיות להתייפייפות ספרותית משל עצמה.

407 הערה 68: מציעה את אנטיוכוס ג או ד כמודל לאנטיוכוס שבאפסילון.

408 הע' 78-79: הפרקים בהם מופיעים סלווקוס ואנטיוכוס, בהתאמה.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

ב


ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא