Kazis 1962

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ק / מחקר מודרני K

Kazis, Israel J. 1962. The Book of the Gests of Alexander of Macedon or Sefer Toledot Alexandros ha-Makdoni: A Mediaeval Hebrew Version of the Alexander Romance by Immanuel Ben Jacob Bonfils. Cambridge, Mass.: The Mediaeval Academy of America.

סיכומים

עמ' 28-37 – החלוקה של קייזיס

  1. יוסיפון
  2. כ"י פריז
  3. כ"י לונדון
  4. כ"י אוקספורד, מודנה ודמשק
  5. כ"י פרמה

עמ' 33

Modena, Bodleian, Damascus Manuscripts

הגרסה שמופיע בכתבי יד אלו שונה באופן קיצוני משאר הגרסאות העבריות.

כ"י מודנה פורסם על ידי ישראל לוי בשנת 1896.

כ"י אוקספורד על ידי גסטר ותורגם לאנגלית בשנת 1897.

כ"י דמשק נמצא על ידי א. י. הרכבי והיה נושא למחקר שפורסם בשנת 1892.

נוסח זה לא מבוסס על ה-Historia de Preliis ולא תואם לגרסת הדלתא של הפסבדו-קליסתנס.

עמ' 34

Steinschneider היסס כאשר הוא הביע דעה בנוגע למקור של סיפור זה על אלכסנדר, והסתפק בטענה שהמקור לסיפור עדיין לא נמצא (עמ' 904-905)

לוי הסכים עם קביעתו של הרכבי שהמקור לחלק גדול מהסיפורים נשאר לא ידוע. (1896 עמ' 236)

Ausfeld (1904 עמ' 26) טוען שאחד מהמקורות לטקסט זה הוא גרסת הגמא של הפסבדו-קליסתנס.

שניהם (לוי 235; אוספלד 26) טוענים שאין לגרסה זו ערך לחקר ההיסטוריה.

לוי (עמ' 235) טוען שלגרסה זו לא הייתה שום השפעה מכיוון מספרי סיפורים נוצרים, ערבים או אפילו יהודים מכיוון שהיא כל כך יוצאת דופן במסורות האלכסנדר-רומאנס. [לי נדמה שבדיוק ההיפך]

גסטר מסכים עם דעותיו של אאוספלד ובמיוחד עם של לוי. לדעתו יש לסיפורים האלה ערך רב בחקר ההיסטוריה של האגדות על אלכסנדר. הוא טוען שנוסח זה מכיל אגדות מוקדמות יותר מאלו המופיעות בפסבדו-קליסתנס. מגרסה קדומה זו צמחה נולדו רומאנסות מזרחיים מוקדמים,נוצריים ועבריים, שחלקם נספגו אל תוך הפסבדו-קליסתנס בשלב מאוחר יותר, בזמן שאחרים הגיעו לרומאנסות ימיביניימיות אחרות.

לדידו של גסטר ההקבלות בין הרומאנסות המערביים והמזרחיים הוא לא עניין של מקרה אלא סימן לכך שהרומאנס המערבי שאב מהמזרחי, במישרין או בעקיפין. הוא קובע שגרסה זו היא המקור הקדום ביותר מבין הרומאנסות המזרחיים העתיקים. (עמ' 490-498)

גסטר מצביע על מקבילות בין הנוסח הזה למקורות תלמודיים, לגרסת הגמא והבטא של פסבדו-קליסתנס ולגרסאות הסורית, האתיופית הסלובנית, הצרפתית והגרמנית.

בזמן שלוי קובע שגרסה זו היא תוצר של מחבר לא ממושמע שנתן דרור מוחלט לדמיונו, גסטר קובע שהשוני הוא לא תוצר של מחבר יצירתי אלא תוצאה להקרנה של הקשרים מקומיים שונים לתוך דמותו הפופולארית של אלכסנדר. ניסיון שונה, היסטוריה שונה, ואירועים שונים, כל אלה גרמו לגרסאות שונות של הרומאנס. גסטר מחפש כיצד הדיווחים משקפים את (35) ההתאמות שנעשו לדמותו של אלכסנדר כדי שיתאים לאינטרסים המקומיים ולדעות הקדומות שהיו שכיחות באותה סביבה.

עמ' 35

כך בגרסאות הסורית והאתיופית הוא מופיע כנוצרי אדוק; בגרסה הפרסית כמאמין נאמן למוחמד; בגרסאות היהודיות הוא מקבל את עליונותו של אל היהודים ואף נימול; ברומאנסות מערביות אלכסנדר הופך לאביר נוצרי.

בנוגע לתאריך היצירה – לוי קובע שהיצירה חוברה בין המאה ה-11 ל-13 בדרום איטליה או סיציליה.

Steinschneider חש שהיצירה היא מאוחרת. (אותם עמודים)

גסטר טוען לתאריך מוקדם יותר בהרבה, וטוען שהוא מוקדם יותר מגרסת יוסיפון, שהיא תרגום של הרומאנס מן השפה הערבית מהמאה ה-7 או ה-8.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

האלכסנדר-רומאנס העברי - הענף השלישי

קישורים נוספים

ב