Matthews S 2001

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר מודרני M / מחקר מודרני מ

Matthews, Shelly. 2001. First Converts: Rich Pagan Women and the Rhetoric of Mission in Early Judaism and Christianity. Stanford: Stanford University Press.

סיכומים

הקדמה

(עמ' 3)

מסיון נוצרי מוקדם הוא למעשה הרחבה של משהו שהיה קיים ביהדות ההלניסטית.

(עמ' 4)

ליהדות נמשכו יותר נשים גויות אצילות ממעמד גבוה מאשר גברים.

מחקר זה מתמקד בספר עתיקות היהודים ומעשי השליחים של הברית החדשה.

(עמ' 6)

ניסיון לזהות את תפקיד הנשים בסיפור. השימוש שלהן (מבחינה ספרותית).

דת, סקס וחתרנות פוליטית בענתיקות 18:65-84

(עמ' 10)

שני אסונות מסיונריים. חיבור בין פעילות דתית ומינית.
יוספוס, דומיטיאנוס, איסיס.
דת+סקס = סכנה למדינה.

(עמ' 11)

מייסון 1998 (Mason, Steve. 1998. "Should Any Wish to Enquire Further (Ant. 1.25): The Aim and Audience of Josephus's Judean Antiquities/Life", in Understanding Josephus: seven perspectives. Sheffield, England: Sheffield Academic Press, 64-103 ) הציע שהענתיקות הן גם דעוה = הזמנה ליהדות, לרומאים שהתעניינו בתחום. יותר קידום מכירות מאשר התגוננות ואפולוגטיקא. ביחוד כותב כאן יוספוס "היסטוריא למתגיירות", סוכן מסיון לעליתות.

(עמ' 12)

כל הלילה - שליש מהראקלס.

(עמ' 13)

משימה: דיו קסיוס כבר לא מספר על איסיס. מה היה מעמד איסיס בימיו?

(עמ' 14)

גם טקיטוס רומז לגיור במאורעות שנת 19: ea supertitione infecta; (השימוש בפועל inficere מזכיר הדבקה ויראלית, ממטיקא ד"ר א. 14:51, 13 בינואר 2011 (UTC)).

הצטברות עדויות על פעילות מיסיונרית.

(עמ' 15)

דתות זרות השפיעו על נשים רומאיות ממעמד גבוה.

Sat. 6.511-91, Sat. 14.100-1.

זכר לשנת 19?

קווינטילאנוס (institutio oratoria 3.7.21) נגד היהודים.

יהדות וחתרנות פוליטית לאור טקיטוס (Hist. 5.5.2) ויובנאליס.

הערה 13:

for a discussion of the distinct nature of late-first-century and early-second century anti Jewish polemic, see Margaret H. Williams, "Domitian, the Jews and the 'Judaizers'", Historia 39 (1990): 196 - 211, especially 205 - 6; direct link to jstor


Shaye J.D. Cohen, "Respect for Judaism by Gentiles according to Josephus," HTR 80, no.4 (1987): 409-30, esp. 248-29; here

John G. Gager, The Origins of Anti Semitism: Attituted towards Judaism in Pagan and Christian Antiquity (New York and Oxford: Oxford University Press, 1983), 58-59. See Gager, 55-66, for the argument that anti Jewish hostility among conservative Romans is closely correlated with Successful Jewish proselytizing among the upper classes in Rome. גאגר הוזמן מהספרייה

(עמ' 16)

בלב סיפורו של יוספוס יש נשים, והוא היחיד שנכתב בתקופת שלטון דומיטיאן, לכן יש להתייחס אליו לאור עמדת דומיטיאן כלפי הפולחנים היהודיים והמצריים ברומא. שמוטלת בספק.. אין הסכמה רחבה בעניין זה במחקר.

יש לקרוא את יוספוס לאור ימי דומיטיאנוס.

נרווא הוציא מטבעות Calumnia Sublata שבועות אחרי הרצח.

(עמ' 17)

הבשׂורה לפי ריב"מ. יוספוס מספר על הזכויות שהוענקו ליהודים על-ידי קיסרי העבר כדי להבהיר שכך צריך להיות גם בעתיד.

הפנייה לשירלי (ג'קסון קייס), הערה 22 -- cf. passages concerning Gaius from the Antiquities 18.257-308, 19.1-211 with the abbreviated version in J.W. 2.184-203.

(עמ' 18) דומיטיאן אהד את פולחן איסיס. השתמש בסמלים של איסיס בתעמולה שלו עצמו, בדומה לוספסיאנוס וטיטוס. שחזר את מקדש איסיס אחרי שנשרף בשנת 80 CE.

ראשי כלב cynocephali של דומיטיאנוס - למצוא את כולם.

  • אנוביס ואיסיס על שער הניצחון של דומיטיאנוס, המסמלים ניצחון על יהודה. +הפניה בנדון לMalaise 1972: 415-416. התמרים על קשת הניצחון מסמלים את יהודה.
  • הרגשות והתעמולה הפרו-איסיס ואנטי-יהודית של דומיטיאנוס מהווים רקע לאבחנה של יוספוס בין הגירושים של שנת 19.

(עמ' 19) לא דמויות היסטוריות אלא סמלים, לכן שם הבעל זהה. (הערה 30)

(עמ' 20) כבר Weinreich 1911 שם לב לקשר בין סיפור פאולינה לנקטנבו - אולימפיאס.

מטרתו של יוספוס: לתקוף את איסיס כגורם משחית מוסר-נשים, ולציין את היהדות כחלופה שאינה מלווה בהשחתת מידות על בסיס מיני.

מקבילות נוצריות המשחקות משחק דומה לזה של יוספוס.

מוטיב סדיסטי יותר שנשמר אצל ליוויוס: there, narratives of the rape or attempted rape of a chaste woman by pining admirers who have no legitimate access to them are the impetus for a new order of relations among Roman man. (לוקרטיה ולידת הרפובליקא, ווירגיניה וזריקת הדקמוויראט המושחת לטובת התקנת הטריבונאט שוב, למשל).

אב טיפוס לסיפורי המרה נוצריים מוקדמים.

(עמ' 21) הערה 36: אובידיוס על מעשי הזנות המקושרים באיסיס. Ovid Amores 2.2.25-26; Ars amatoria 1.77-78, 3.393, 3.635-37.

קישורים ללטינית ברשת מספיקים.

מרטיאל: Epig. 11.47.3-4, 2.14.7-8

יובנאליס: Sat. 6.487-89, 6.535-38, 9.22-25. ליוויוס היסטוריא 39.15.9

Horace Odes 3.6 .


בסיפור של יוספוס קיים חיבור בין נשים הגונות נשואות ודת הגונה לבין מנהגים דתיים זרים ומין. הסכנה (מפני מנהגים זרים) היא הן על הבית הרומי והן על המדינה הרומית.

(עמ' 22) בסיפור ביקורת על פולחן איסיס ולכן בעקיפין על דומיטיאן.

+הערה 44: בשנת 19 היה crackdown בעניין זנות מכל הסוגים. ההערה חוזרת להיידל (Heidel) ומציינת שפרשנותו הקיצונית הביאה לדחיית כל הטיעון (אבל ללא המסקנות, האבחנה הבסיסית שלו נכונה).

(עמ' 22-23) היהדות, אפילו כשהיא מיסיונרית, אפילו כשרמאים מעורבים בדבר, לפחות לא מאיימת על הצניעות הרומית. איסיס, לעומת זאת, היא איום כזה.

The implication, which could not have been lost on readers aware of Domitian's flirtation with the cult, is that the man who tolerates the Isis religion positions himself squarely in the role of the cuckolded husband.

(עמ' 24) סיפור פאולינה הוא גם משל על ערבוב לא יאה בין מעמדות. פאולינה ממשפחה קונסולארית. מונדוס פרש. אידה שפחה משוחררת. חומרת העונש ביחס הפוך למעמד החברתי.

רוני רשף 07:31, 13 בינואר 2011 (UTC) והכהנים שנתלו? אני לא בטוחה שזה אכן היחס.

עירוב מעמדות תרם לסוף המר של הסיפור של פאולינה.

מונדוס נענש פחות בחומרה כי הוא לא הגה את התכנית.

בסיפור היהודי רק שני מעמדות: הגבירה הנאצלת והרמאים. (עמ' 25) כך יוספוס משקף לקוראיו הרומאים את הרעיון: ביהדות מעמדות לא מתערבבים (כמו שצריך, לפי התפיסה הרומית).

נשים ברומא היו פתוחות יותר לדתות זרות.

(עמ' 26) נשים היו בולטות בפולחן איסיס ברומא. כנראה יותר נשים מגברים התייהדו, לפי חלק מהעדויות.

נשים מתועדות כפונקציות חשובות בכנסיה המוקדמת. כנ"ל בקהילות היהודיות.

(עמ' 27) ייתכן גם שמדובר בחשש מנשים שהן לא תחת שליטת האדם שלו הן נשואות (פאולינה-מונדוס).

היו גם נשים מיסיונריות (על אך שיוספוס מציג אותן כקהל ולא כשליחות עצמן).

(עמ' 28) טקיטוס וסואטוניוס טענו ששפחות משוחררות הן לב הבעיא עם פולחן יהודי, ואילו בסיפור של יוספוס השפחה המשוחררת היחידה קשורה בכלל לפולחן איסיס. ואז נצלבת.


שוב: לפי יוספוס, פולוויה אשת הקונסולאר פוגשת את שליחי היהדות בסלון.

אידה, השפחה המשוחררת, מסדרת מפגשי אהבהבים בהחבא במקדש איסיס.

לעומת פאולינה, פולוויה מוצגת כאשה שנחשפה לחוקי היהדות מבלי להיות במגע עם מטיפים יהודיים מחוץ לביתה.

הערות

מתעלמת מהאפשרות של הארגמן והזהב בבית המקדש שמסמלים זנות פולחנית.

נמצא בשימוש ב...

יוספוס פאולינה ופולוויה

קישורים נוספים

ב