Modrzejewsky 1995

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר מודרני M / מחקר מודרני מ


Modrzejewski, Joseph. 1995. The Jews of Egypt: from Rameses II to Emperor Hadrian. Philadelphia: Jewish Publication Society.

סיכומים

147: מתווה כללי לדיון במקבים ג, מאז איזק קזובון במאה ה-16.

148: לעומת הטענות שמדובר במיתוס גמור:

  • יש עדויות פפירולוגיות לקיומו ההיסטורי של Dositheos son of Drimylos, הנזכר בראשית מק"ב.
  • כתובת שנמצאה בפיתום, מטעם הכוהנה המצרית, לכבודו של תלמי ד פילופטור, מדברת על כניסה למקדשים בסוריא, בעקבות הנצחון בקרב רפיח.

149: אידאולוגיא דיונסית היתה חזקה מאד בקרב המלכים התלמיים, וביחוד אצל פילופטור.

  • בולט ביחוד ב: Pap. Berlin VI 1211 = C.Ord.Ptol. 29, העוסק בכינוס באלכסנדריא הקשור בפולחן דיונסי באופן כלשהו. תוארך על-ידי E.G.Turner 1983: 148-52 (בקובץ הזה, הספר בבר-אילן) ללפני 215/4 לפנה"ס.
  • פילים - אכן השתתפו בקרב רפיח, כפי שמעיד גם פולביוס.

150: הפילים לא רק השתתפו ברפיח, אלא גם היו חלק בלתי-נפרד מהאיקונוגרפיא הדיונסית בתקופה ההלניסטית.

151: יתכן שהיהדות המצרית-הלניסטית נתפסה כקרובה לדת הדיונסית, ולכן הצו חל גם עליה. על סמך מה תפיסת הקרבה?

  • הדמיון אינו תאולוגי-פילוסופי, אלא נסמך יותר על סממנים חיצוניים: סגידה לאל נעלם מעידה על פולחן מסתורין.
  • (שתיית יין בקידוש; גפן בבית-המקדש הירושלמי; ד"ר א.)
  • הסופר האלכסנדריני היהודי אריסטובולוס מצטט חופשי כתבים אורפיים לביאור עמדתו הדתית.
  • ארטפנוס מציג את מוסאיוס (בד"כ, בנו של אורפאוס) דוקא כמורה של אורפאוס, וכשקול למשה רבנו. לפיכך, היהדות הוציאה מתוכה את האורפיזם, ומכאן הצעד קצר לשילוב עם דת דיונסוס.
  • גם בגירוש של 139 מרומא נתפסו היהודים כקשורים בבככוס.

152: תקרית ההיפודרום אכן התרחשה (באופן זה או אחר) בימי תלמי ד פילופטור. אין פירוש הדבר שלא היתה תקרית נוספת בימי תלמי ח פיסקון, כנטען אצל יוספוס. לא "או-או", "גם וגם".

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

מיתוס דיוניסוס בעקבות אלכסנדר הגדול

קישורים נוספים

ב