Newsome 2014

קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני N

Newsom, Carol Ann, and Brennan W. Breed. 2014. Daniel : A Commentary. Louisville, Kentucky: Westminster John Knox Press.


23: אין דיווח היסטורי על אלכסנדר בירושלם, אבל מהאגדה של יוספוס ניתן להסיק that the transition to Greek rule was handled peacefully.

45: גם אלכסנדר גם המלכים הסלאוקים התיעצו בכשׂדים.

84: בפרק ב משתחווה נבוכדנצר בפני דניאל כשם שאלכסנדר משתחווה בפני הכהן הגדול. בשני המקרים לא מדובר בסגידה לאדם אלא לאל אותו הוא מיצג.

262: הצפיר בעל הקרן שועט מבלי לגעת בקרקע, ומסמל בכך את המהירות של כיבושי אלכסנדר, שהדהימה את העולם כולו.

332: י יב-יד, על שׂרי העמים: The prince of Persia is apparently not a human figure but an angel who is in charge of the nation of Persia. The background for this concept is Deut 32:8-9, The Song of Moses. The poem describes how the Most High divided the peoples according to the number of the "sons of God," retaining Israel as his own portion (cf. Sir 17:17). (Although the MT reflects a demythologizing change of the phrase to "sons of Israel," texts from Qumran [4QDeuteronomy j = 4Q37, "sons of God"] and the ["angels of God"] preserve the original meaning. This theory explained why other nations worshiped different gods. In the Second Temple period, with the development of a more monotheistic perspective, the heads of the other nations were understood to be angels. Daniel does differ from the classic understanding, however, in maintaining that Israel also had its patron angel, Michael (10:13, 21; 12:1), who is described here as intervening to allow Gabriel to continue his mission.

339: ״עשׂה כרצונו״ מאפיין את אלכסנדר (ח ד, יא ג), את אנטיוכוס הגדול (יא טו) ואת אנטיוכוס אפיפנס (יא לו). From the author's point of view, these three were the most important of the kings who are collectively designated as the king of the north.


נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בירושלם, אלכסנדר בספרות היהודית

קישורים נוספים