Pearson 1954

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני פ / מחקר מודרני P

Pearson, Lionel. 1954. "Real and Conventional Personalities in Greek History." Journal of the History of Ideas. Vol. 15, No. 1. pp. 136-145.

סיכומים

עמ' 140

בזמן שהרודוטוס כתב באתונה שררה מרירות רבה לטיראניה כשיטת ממשל. משפחתו של הרודוטוס סבלה מנחת זרועו של טיראן, ובסאמוס ששימשה לו כמפלט, עדיין שררה טינה כלפי הטיראן פוליקראטס. המקורות שלו למאה השישית לא היו טובים יותר מאלה של האימפריה הפרסית. הייתה לו גישה לאנשים, שיספר לו על תולדות משפחה או חיבורים שנגעו בהיסטוריה מקומית.

עמ' 141

בכל מקרה, הרבה מההיסטוריות הללו לא נכתבו לפני מלחמות יוון פרס. לא היו מקורות אותנטיים זמינים להרודוטוס על המאה השישית, והשירה, גם זו של סולון, לא היוותה תחליף ראוי. כל מה שנותר להרודוטוס לעשות הוא למזג בין מעט המקורות לדעות הקדומות של זמנו.

דוגמא טובה היא פיסיסטראטוס. למרות סלידתם של האתונאים מטיראניה, הם לא יכלו להתעלם מחובם לעוצמתה של העיר, ובכך באים לידי ביטוי תכונות חיוביות בתיאור דמותו. הוכחה לכך היא שעשרים שנה בלבד אחרי שהיפיאס הוביל את צבאות הפרסים למרתון, הם התירו לבני משפחתו להשתתף בחיים הציבוריים.

הרודוטוס מציג את פיסיסטראטוס כאדם לא ישר. הוא מרמה ומטעה בדרכו לשלטון. אפשר לפרש מעשיות כאלה כאפולוגטיקה של האתונאים שלא רצו להצטייר כמי שקבלו בזרועות פתוחות את הטיראניה. הרודוטוס מציין רק דברים טובים על שלטונו של פיסיסטראטוס, ולא מוסיף דבר על אישיותו.

אריסטו מוסיף נדבך של סובלנות לאישיותו של פיסיסטראטוס עם הסיפור על האיכר ושדה הסלעים.

במקרה של פריאנדרוס, הרודוטוס מציין שלקורינתים יש רק זיכרונות רעים משלטונו.

עמ' 142

אין שום מילה על תרומתו של פריאנדרוס לעיר עצמה ויש רק התייחסויות לאישיותו. הסיפור על אריאון והדולפין יכלה לשמש ראיה לפטרונות של פריאנדרוס על האומנות, אך הרודוטוס לא מציין זאת. הרודוטוס מדגיש שפריאנדרוס חושד באיראן (חשד סביר לנוכח הסיפור המופלא) והרודוטוס לא טורח לציין האם הוא גמל לאריאן על כך שסיפר את האמת או לפחות מחזיר לו את רכושו. במילים אחרות, הרודוטוס פוסח על ההזדמנות להאיר את פריאנדרוס באור חיובי.

למעשה הרודוטוס פורס בפנינו דמות של טיראן צמא דם, שרוצח את אשתו, מתאכזר לבנו ורוצה לסרס שלוש מאות ילדים. מצד שני הוא מספר שהוא שימש בורר בין האתונאים למיטלינים, שמצביע על מעמדו הרם בפוליטיקה הכלל יוונית (5.95). הרודוטוס לא טורח בכלל להסביר מדוע וכיצד הוא נבחר לעמדה רבת השפעה זו.

כישלון של דמות מביעה אכזבה של האלים. אבל פריאנדרוס לא נכשל; הוא בנה את האימפריה המערבית של קורינתוס וזכה לכבוד רב בעולם היווני.

הרודוטוס חושף בפנינו את היחס שבין דמויות מהמאה השישית לרעיונות דמוקרטיים של המאה החמישית, אך הוא יודע מעט מדי על הרקע הפוליטי של המאה השישית כדי להציג בפנינו את דמויותיהם של פריאנדרוס וקיפסלוס כפי שנתפסו בעיני בני זמנם.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

אייל מאיר תשע ב מיתוס והיסטוריא עבודה מסכמת

קישורים נוספים

ב