Polybius 5.67

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מקורות ראשוניים ועתיקים פ / מקורות ראשוניים ועתיקים P

טקסט

מכל מקום גם אז, כאשר הגיעה המשלחת, היה סוסיביוס מוכן לכל[1], ואילו אנטיוכוס עשה מאמץ עילאי כדי להיראות בפגישותיו עם שליחי אלכסנדריה הן עדיף בכוח צבאי והן בזכויות המשפטיות. כאשר הופיעו השליחים בסלאוקייה והסכימו למשא-ומתן בפרטי חוזה השלום לפי הוראות סוסיביוס, הקל המלך בהיבטים המשפטיים של הפגיעה האחרונה הגלויה והבלתי מוצדקת, שפגע במצרים בתופסו את קווילה-סוריה, ואף יתירה מזו, לא הסכים לראות בה עוול בכלל, כי לפי טענתו רק תפס את המגיע לו בדין. הוא טען, שתפיסתה הראשונה של הארץ בידי אנטיגונוס מונופתאלמוס ושליטתו של סלאוקוס עליה הן הן העובדות והחזקות הקובעות את הזכויות עליה, ולפיהן הארץ שלו ולא של תלמי; שכן תלמי נלחם באנטיגונוס לא למען עצמו, אלא כדי לכונן את שלטון סלאוקוס בארץ הזאת. אבל הוא הסתמך בעיקר על ההסכם הכללי של כל המלכים אחרי נצחונם על אנטיגונוס, כאשר אחרי התייעצות קבעו כולם - קאסאנדרוס, לוסימאכוס וסלאוקוס - פה אחד את סלאוקוס כשליט על סוריה כולה. שליחי תלמי ניסו לקבוע את ההיפך, הם הדגישו את חומרת הפגיעה האחרונה וטענו, שבגידת תאודוטוס ופלישת אנטיוכוס היוו הפרות החוזה. כן העלו כטענה את תפיסת הארץ בימי תלמי בן לאגוס ואמרו, שעזר לסלאוקוס במלחמתו בתנאי, שסלאוקוס ישלוט בכל אסיה, ואילו קווילה סוריה ופויניקיה יהיו ברשות תלמי.[2] שני הצדדים הרבו לטעון טענות אלה ודומות להן במשך המשא-ומתן והפגישות, אבל שום תוצאה לא הושגה, כי הוויכוח התנהל בין הידידים המשותפים לשני הצדדים ולא היה ביניהם מי שיהיה מסוגל ומוסמך למנוע ולעצור את תוקפנותו של זה אשר ייחשב בלתי צודק. אבן-הנגף הקשה ביותר היה אכאיוס; תלמי תבע לכלול אותו בחוזה, אבל אנטיוכוס לא היה מוכן כלל לדבר על כך והתרעם על שתלמי העז להגן על מורדים או אף להזכיר אותם בכלל.

הערות

לקוח מתוך: פוליביוס. 1991. היסטוריה. תרגם וכתב מבואות בנימין שימרון. ירושלים: מוסד ביאליק. עמ' 366.

  1. דו משמעי: ל"כל מקרה" או "לכל תכסיס".
  2. אחרי מות אלכסנדר בשנת 323 לפנה"ס רבו מצביאיו על הירושה. ב-319 תפס תלמי הראשון, שנתמנה על ידי אלכסנדר כמושל מצרים, את סוריה. ב-315 תפס אותה אנטיגונוס הראשון (מונופתאלמוס = בעל עין אחת), שרצה להשתלט על כל ממלכת אלכסנדר. ב-301 התאחדו המלכים הנזכרים לעיל והשמידו אותו בקרב איפסוס (Ipsus) שבפריגיה. לפני הקרב תפס תלמי - שלא השתתף בו - את ארץ ישראל ואת סוריה דרומית ללבנון ולדמשק, ולמרות ההחלטה הנזכרת לא לחץ עליו סלאוקוס לפנותן. שליחי מצרים לא הכירו בהסכם שלושת המלכים, כי תלמי לא היה שותף לו.

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

Online-Text