Reich 1972

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ר / מחקר מודרני R

Reich, Rosalie. 1972. Tales of Alexander The Macedonian: A Medieval Hebrew Manuscript Text and Translation with a Literary and Historical Commentary. New York: Ktav Publishing House.

סיכומים

Foreword

Xi

מה שלא ברור הוא איך אגדה מתערבבת בהיסטוריה.

להיסטוריון שחוקר ספרות זה מרתק למצוא דפוסים באגדות, שפורצים כל גבול לאומי או גיאוגרפי.

מהפינות הנידחות של העולם, דרך יבשות ואוקיאנוסים, האגדול של אלכסנדר מצאו את דרכן בגרסאות שונות במזרח ובמערב.

דמותו של אלכסנדר הפכה להיות מודל לתכונות שונות, והאגדות משקפות את הדעות הקדומות והפתיחות של יוצרי דמויות אלה.

Xii

החוכמה וכריזמה אישית של אלכסנדר גרמו גם לאלה שכבש להערית אותו.

אמיץ בקרב ומנצח רחמן.

כל הרומאנסות המערביות מגיעות ממקור זהה: פסבדו קליסתנס, שנכתב ביוונית על ידי תושב אלכסנדריה בין שנת 200 לפנה"ס ועד 300 לספירה.

במאה העשירית תורגם הסיפור ללטינית – Historia de Preliis, ומשתי מסורות אלה נוצרו גרסאות רבות.

יוצא דופן ממסורת זה היא הענף של אוקספורד, מודנה ודמשק.

הערה 2: כ"י מודנה זהה לכ"י אוקספורד ברוב הפרטים; ענף זה שונה מהגרסאות שלטיניות והיווניות של הרומאנס ומגרסאות עבריות אחרות של הרומאנס, שמקורן בגרסה הלטינית במעשיות המופלאות והמוזרות שהוא מכיל.

ענף זה יכול היה להיווצר מן המאה השביעית עד המאה ה12. קבוצה זו מתעניינת בעיקר במסעו הפנטסטי של אלכסנדר ולא בהיסטוריה.

Xiii

קבוצה של 11 סיפורים זהים בין ענף זה לפסבדו-קליסתנס ול-Historia de Preliis. הם נמצאים גם בספרות עברית של התלמוד והמדרש.

השאר הם ייחודיים לכ"י: הכלב שהופך למלך; עצים נבואיים; עבד חסר ראש שחי במים.

גסטר מציין שסיפורים אלו הם עדות לקיומה של מסורת העתיקה שבעל פה שממנה צנחו הרומאנסות המזרחיות, הנוצריות, העבריות וכמובן הפסבדו-קליסתנס.

המחבר מתרכז בכ"י אוקספורד אולם נעשתה השוואה בין כ"י אוקספורד לכ"י מודנה כדי להבהיר חוסרים, חלקים שהושחתו בטקסט ומילים וביטויים לא מובנים.

לא ידוע היכן נמצא כ"י השלישי של הרכבי.

טקסטים חשובים לנושא זה הם רומאנסות של אלכסנדר באנגלית מדיאבלית וחיבורים נוספים המכילים אגדות דומות לכ"י זה.

אנלוגיות לסיפורים אלה נמצאות בצלמוד ובמדרש, בייחוד סיפורים על המלך שלמה.

אי אפשר לקבוע באופן חד וחלק על ההשפעות של כ"י זה על כתבי יד באנגלית תיכונה. אך במחקר זה יוצג שיש לשקול את ההשפעה של כ"י זה על ספרות ענפה בשפה האנגלית התיכונה.

Introduction

עמ' 1

כ"י, סגנון, מחבר

כתב היד הוא פריט אחד באוסף מגוון שנקרא ספר הזכרונות, שאוגד על ידי אליעזר בן אשר הלוי, שחי במחוז הריין (Rhine) האזור וורמס (Worms – environs of Cologne) בערך בשנת 1325.

האוסף הוא מאוד מגוון, הוא כולל את תולדות הזמנים מהבריאה ליהודה המכבי, עבודות על דיקדוק, אסטרונומיה וסיפורי מעשיות.

זהותו של המחבר לא נמצאת בשום מקום. הכותרת בעברית – תולדות אלכסנדרוס מוקדון (Toledot Alexandrus Mokdon).

הערה 1: גאסטר פרסם את The Chrinicles of Jerahmeel, שנקרא על שמו של מחבר מהמאה ה-11 מדרום איטליה או ספרד, שיצירותיו ממלאות את מרבית האוסף, אך מכיל גם את הרומאנס המשוגע. ההנחה לדרום איטליה היא מכיוון שהעורך של ספריית בודליין (Bodleian) שרכש את כתב היד מ-נ. ר. רבינוביץ' ממינכן מציין רשימה של בעלים קודמים של כתב היד – כולם מערים איטלקיות.

סגנון

כ"י כתובים בסגנון רבני שמצוי בצפון איטליה, קליגרפיה (אומנות עיצוב האותיות הכתובות) של מחבר מקצועי (סביר שהוא לא היה המחבר). השימוש ברווחים דומה לאלו המופיעים במגילות תורה כדי לסמן פסקה חדשה מעידים על כך שזה היה מעתיק מנוסה.

הוא כתב במשיכות נאות, בקולמוס (כלי כתב אירופאי) ולא עם קנה סוף (שיטה מזרחית). השורות מיושרות לצדדים (justified) בריווח אותיות מסוימות.

עמ' 2

מחבר

הדעות מגוונות בנוגע למידת היכרותו של המחבר עם התנ"ך. כ"י מכיל ציטוטים ברורים ופראפרזות מהתנ"ך, הן מעידות שהמחבר ידע חלקים מסוימים מהתנ"ך, מכיוון שהוא מצטט מספרים שמהווים חלק מהתפילה הקבועה בבתי הכנסת ביום שבת ובחגים.

במהלך שחרית של שבת, נקראים חלק מחמשת חומשי התורה והפטרה. המחבר הכיר את הקטעים האלה וציטט מהם. הציטוטים מגיעים בעיקר מהתורה, נביאים ראשונים והמגילות (בעיקר מגילת אסתר), שכולם מוקראים בבתי הכנסת. הפניות לכתובים או לנביאים אחרונים אינם שכיחים, וכאשר הם מופיעים הם גם כאלה שנמצאים בתפילת השבת.

המחבר לעיתים קרובות משנה את הציטוט כדי שיתאים לצורכי הסיפור, אבל גם בגלל שהוא לא ידע את התנ"ך בעל פה. המחבר הכיר היטב את החלקים העלילתיים של נביאים ראשונים אבל לא את החלקים הנבואיים.

משפטים רבים באים ממגילת אסתר – מגילה פופולארית שנקראת פעם בשנה, פופולארית כי העלילה של הסיפור כבשה את דמיון האנשים ומספרי הסיפורים גם הם. ציטוטים מהתנ"ך, במיוחד כאלה הנוגעים ליעקב, דוד ושלמה הם בדרך כלל מדויקים ובאים לתאר מצב דומה שבו נמצא אלכסנדר.

עמ' 3

ניתן לקובע באופן מבוסס יותר את האזור שממנו הגיע המחבר. זיהוי הציטוטים מההפטרות יעזור לקבוע לאיזה מחמשת הקהילות השתייך המחבר: אשכנזים, ספרדים, בבלים, תימנים או איטלקים. לכל קבוצה יש משפטים שונים בהפטרות שנקראות בשבת.

למשל בפרשת "כי תצא" (שמות 30:11-34:35( ההפטרה מגיעה ממלכים א 18. האשכנזים קוראים את פסוקים 30-39; הספרדים והאיטלקים 30-39; האיטלקים קוראים גם את פסוקים 1-26. [7] בקריאת פרשת מטות (דברים 30:2-32:42), האשכנזים, ספרדים ותימנים קוראים בהפטר את ירמיה א, והאיטלקים קוראים את יהושע 13. בחינה של 170 ההפניות לתורה בכ"י מעידים על כך שהמחבר הכיר בעיקר את ההפטרות של האיטלקים והספרדים, לכן הוא חלק מהקהילה האיטלקית או הספרדית.

הערה 5: נויבאואר (A. Neubauer) ב-"Jerahmeel Ben Shlomoh", JQR 11, 1897, ע"מ 366 ואילך מציין שירחמיאל היה תושב דרום איטליה והוא ידע יוונית. סביר שמטיילים נשאו עימם כתבי יד של הרומאנס או שיחרמאל ביקר בקרב קהילה היהודית בריין העביר לשם עותק. בכל מקרה, עובדה שהסיפור השתלב באוסף שאוגד על ידי אליעזר בן אשר הלוי.

מצד שני אפשר לטעון שהמחבר לא ציטט ישירות מהתנ"ך כי הוא ציית לצו התלמודי שאסר על כתיבת יותר משלוש מילים מהתנ"ך יחדיו אלא אם כן הם נכתבות בשורה כשהמטרה היא לשמור על שלמותן וקדושתן.

כדי לעקוף את האיסור נבחרה אחת משתי הדרכים: או לשנות מעט את הציטוטים או שנקודות הוספו מעל המילים בכ"י. כך נראה שהמשורר שלנו, שידע שהוא כותב עבודה לא קדושה, סירה להשתמש בציטוטים ישירים מהתנ"ך. אך זה בלתי אפשרית להסביר את הציטוטים המדויקים מהתנ"ך, דבר שקורה בערך חמישים פעם.

הערה 6: איסור זה נמצא בתלמוד ירושלמי, מסכת מגילה פרק 3; תלמוד בבלי, מסכת מנחות דף 32ב, מסכת מגילה דף 18ב, מסכת גיטין דף 6ב.

עמ' 4

יש לציין שסגנון כתיבה שכזה היה פופולארי מהמאה התשיעית עד ה-14, סגנון פסבדו-תנ"כי שנקרא מליצה. בסגנון זה המחבר התאים או ניסח מחדש ציטוטים וביטויים מהתנ"ך כדי שיתאימו לצורכי הסיפור, בעוד שהניסוח התנ"כי נשמר.

Method of Present Transcription

הטקסט בעברית אל מול התרגום באנגלית.

הוספו סימני פיסוק, מכיוון שכמעט ואין כאלה בכ"י.

חלוקה לפסקאות, על פי רווחים גדולים שהשאיר המעתיק.

סימונים בתרגום היכן דף אחד מסתיים ושני מתחיל.

הטקסט העברי מופיע כמות שהוא (כולל טעויות דקדוק ואיות) עם השינויים באים:

מחיקות של המחבר בקו אלכסוני הוסרו;

בכל מקום שבו האקסט היה בלתי מובן מסיבות שונות, כ"י מודה שימש להשלים את החסר. (מקרים אלו מסומנים ב-*).

עמ' 5

Recent Major Studies

F. P. Magoun Jr.

קובע שגרסת הגמא, שהוא אחד ממקורותיו של כ"י אוקספורד, היא יצירתו של יהודי.

G. Cary

לא מציין כ"י זה אלא מסכם את עבודתו של Magoun.

Kazis

עמ' 6

Magoun וקייזיס מסכימים ש:

  1. כ"י אוקספורד לא נובע מה-Historia de Preliss.
  2. גרסת הגמא של הפבסדו-קליסתנס היא רק אחד ממקורותיו של כ"י אוקספורד.
  3. המקורות הנוספים לא ידועים.

Alexander in History and Legand

אלכסנדר, ברבות השנים, הפך להיות כל הדברים לכל בני האדם.

מחקרים קודמים הצביעו על קיומם של אגדות רבות בכ"י הקיימות בספרות תלמוד ומדרש, ועל כך שהמקור לשניהם הוא מסורת שבעל פה.

התלמוד גיבש את צורתו הסופית בשנת 500 לספירה, אבל המסורת שמופיעה בו חוזרת עד לתקופה התנ"כית. ספרות המדרש התגבשה בצורתה הכתובה בין המאה השנייה לעשירית.

עמ' 7 יש שסברו שאלכסנדר הוא האיש-תיש המופיע בספר דניאל. [כל הסיפור עם הקרניים]

בקוראן אלכסנדר מכונה דול קרניים.

עמ' 8

כינוי זה הושפע מהספרות העברית והמסורת שבעל פה.

הרבה מהחוכמה האסלאמית הגיעה למערב באמצעות סוחרים ונוודים יהודים. היהודים היו מתווכים בין העולם הערבי למערבי.

קבוצה נוספת, מספרי סיפורים ערביים, הפיצו את סיפוריהם של שלמה, משה ואלכסנדר, שאותם הם שאלו מהמסורת העברית.

כשהערבים התקרבו למערב, הם הביאו עימם את סיפוריהם, שהכילו יסוד יהודי. כך ספרות המערב והמזרח התאחדו, וידוע שיצירות רבות תורגמו מערבית לעברית וללטינית.

ההפניה המוקדמת ביותר לאלכסנדר ביהדות:

ספר דניאל פרקים ז, ח, יא; ספר מקבים א פרק א פס' 1-4; יוספוס,קדמוניות 12.317 ואילך.

Pfister (Kleine Texte zum Alexanderroman, 1910, עמ' 6 ואילך) מציין שגרסת הגמא של הפסבדו-קליסתנס מכילה תוספות שהוספו על ידי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

המטרה של תוספות אלו הייתה לחזק את הטענה של היהודים לזכויות אזרחיות שוות דרך הצגת אלכסנדר כחבר היהודים ואף כמאמין באלוהי ישראל.

התמונה המופיעה בספרות האנגלית התיכונה, שבה אלכסנדר מוצג כמי שנהג באדיבות ליהודים וסגד לאלוהיהם, שורשיה במסורת העברית. [המסורת האנגלית התיכונה הושפעה מהנוסח החמישי ולא ההיפך!]

עמ' 9

Solomonic Parallels to the Alexander Legend

בכתבים היהודיים ישנה דיכוטומיה: החוקים (הלכה) והחוכמה/תורה/ידע (אגדה). האחרון סיפר סיפור שהזין את האינטלקט ואת הדמיון. במקור, אגדות אלה עברו מפה לאוזן, מאוחר יותר הם הורדו לכתב בספרי מדרשים רבים. האגדות המקוריות נערכו מחדש כדי ללמד לקח מוסרי. האגדות העבריות בתלמוד ובמדרש עברו קודיפיקציה החל מהמרה השנייה עד הארבע עשרה.

גוף נוסף של אגדות, התרגומים, נוצר החל מהמאה הרביעית ועד העשירית.

אגדות שנוספו על ידי יהודי ימה"ב נמצאו בספרות הקבלה.

חיבורים נוספים, שלא היו מקובלים על היהודים, שומרו על ידי הכנסייה. כך נשמרו חיבורים של יהודים הלנסיטים וחיבורים הלנסיטיום באתיופית, ערבית, פרסית וסלאבית עתיקה. חיבורים רבים כוללים תוספות נוצריות מאוחרות, ולעיתים קשה לקבוע האם זו אגדה יהודית או נוצרים. [גינזברג, Jewish Folklore, הערה 31]

גם בחיבוריהם של אבות הכנסייה כמו אוריגנס, אוזביוס וירום (Jerome) ישנה השפעה של אגדות יהודיות, מכיוון שבכתביהם מופיעות אגדות דומות לאגדות שבספרות רבנית מוקדמת יותר.

למרות שהיו חילוקי דעות תיאולוגיים בין היהודים לנוצרים, היחסים האישיים בין האוכלוסיות נמשכו וכך גם הזליגה של גדות עבריות לספרות הנוצרית. [גם מגינזבורג]

עמ' 10

מחקרי פולקלור מראים על תמות מקבילות במעשיות במקומות שונים בעולם. ישנו אדם אחד שהוא הדמות המרכזית הניצב בלב המעשייה בזמן שהיא נעה מאומה לאומה. גיבור עם המופיע במספר מעשיות של אומות שונות תרבותית הוא דבר שכיח.

באגדה העברית הדמות של המלך שלמה היא דמות שכזו. יוחסו לו חוכמה גדולה וכוחות על טבעיים. בדומה לו, גם אלכסנדר זכה ליחס שכזה, ונדמה שאיכויותיו של המלך שלמה עברו לאלכסנדר. למרות הבדלים כאלו ואחרים התמה הכללית דומה בעניינים.

לכן, היא מאמינה, שהאגדות העתיקות על שלמה הפכו לבסיס לאגדה של אלכסנדר.

תקציר אגדות על שלמה שעברו לאלכסנדר:

א. רצח ילד

אגדה עברית מספרת לנו כיצד אמו של שלמה רצתה להרוג אותו בשל הערה מזלזלת על נשים שהעיר בהיותו עולל: "נשמתה של אישה היא לא כבד ושימושית כמו נסורת. [גינזבורג, אגדות היהודים, 4, עמ' 287]

בכ"י אוקספורד קלאופטרה רוצה לחנוק את הילד כדי שבנה מפיליפוס יירש את כס המלוכה.

(חניקת אלכסנדר ייחודית לכ"י אוקספורד)

ב.תפיסה על טבעית

שלמה ניחן ביכולת לדבר בשפת הציפורים. . [גינזבורג, אגדות היהודים, 4, עמ' 289]

אלכסנדר מדבר עם העצים הנבואיים.

ג. יוצר העולם

נאמר על שלמה שהוא אחד מהמלכים ששלטו על כל העולם.

אלכסנדר מכונה גם cosmocreator. . [גינזבורג, אגדות היהודים, 5, עמ' 199, הערה 82; פרקי רבי אליעזר 2]

ד. גאווה

שלמה למד לקח שהחכמים וחזקים שבבני התמותה לא מתנהגים בגאווה ויוהרה. . [גינזבורג, אגדות היהודים, 4, עמ' 168; 6, 298, הערה 77, 78]

אגדה נוספת שבה נלמה מזכירה לשלמה את מוצאו הארצי וגורמת לו לצניעות. . [גינזבורג, אגדות היהודים, 4, עמ' 163; 6, 298, הערה 79]

ה. דמונולוגיה

שלמה שולט על שדים. [הערה 38]

בכ"י אוקספורד ישנו סיפור מוזר שבו אדם חסר ראש פוגע בספינות כאשר שמו של אלכסנדר נאמר. כוחו של השם של המלך על שדים.

ו. הרי החושך

כל החיות צייתו לשלמה, ולכן הוא רכב על גבו של נשר למדבר וחזרה ביום אחד כדי לבנות עיר ששמה תדמור. עיר זו הייתה סמוכה לערי החושך. . [גינזבורג, אגדות היהודים, 4, עמ' 149; 6, 291, הערה 51]

בכ"י אוקספורד אלכסנדר חוצה את ערי החושך, אבל אין שום קשר לשדים. [מה עם האל הפרסי שרוכב על נשר?]

ברבות מגרסאות הרומאנס ערי החושך הם מחסום בפני האומות של גוג ומגוג, עמים אכזריים שלפי האגדה נכלאו מאחורי השערים הכספיים על ידי אלכסנדר, והם ישוחררו בסוף הימים. [Anderson, Alexander's Gate; קדמוניות 1.6.1]

הערה 40: כל ההקשרים של גוג ומגוג לאלכסנדר.

ז. אבן הקסמים

אבן המכונה שמיר (ובגרסאות אחרות ציפור קסומה) שמפצלת סלעים ומסייעת למלך לבנות את בית המקדש בירושלים. [גינזבורג, אגדות היהודים, 4, עמ' 168; 6, 292, הערה 56; 6, 299, הערה 85]

בכ"י אוקספורד מסופר על אבן שעוזרת למלך הגמדים להפוך לבלתי נראה, ושאר כך מסייע לאלכסנדר לגלות מי מאנשיו נאמן לו.

ח. המקדש בירושלים

בהקדשת בבית המקדש בירשלים, הכוהנים רצו להכניס את ארון הברית לרודש הקודשים כאשר הדלתות נטרקו לפתי. הם נפתחו רק אחרי ששלמה דקלם את תהילים 24.9.

בכ"י אוקספורד מתייחסים למילים ממזמור 24, כשהם חרוטות על שערי גן עדן.

נספח ג (c)

החלוקה של רייך (עמ' 136-137)

כל כתבי היד מבוססים על פסבדו-קליסתנס או על גרסת i2 של ה-Historia de Preliis.

1. כ"י פריז (MS. Cod. Heb. 671.5) 2. כ"י לונדון (MS. 145) שני כתבי יד אלה דומים אחד לשני ותואמים לגרסה i2 של ה-Historia de Preliis. 3. כ"י פרמה (MS. Cod. Heb. 1087) מבוסס בעיקרו על גרסת הבטא של פסבדו-קליסתנס. 4. כ"י פריז (MS. Cod. Heb. 750.3) מבוסס על גרסה i1 ו-i2 של ה-Historia de Preliis. 5. גרסת יוסיפון חיבור מן המאה העשירית העוסק ברובו בתקופת בית שני. 6.כ"י אוקספורד (MS. Bodl. Heb. d. 11), מודנה (MS. Modena L111) ודמשק (מקום הימצאו לא ידוע).

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

האלכסנדר-רומאנס העברי - הענף השלישי

קישורים נוספים

ב