Reiner 1969

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ר / מחקר מודרני R

Reiner, Jacob. 1969. "The Original Hebrew Yosippon in the Chronicle of Jerahmeel." The Jewish Quarterly Review (New Series). Vol. 60, No. 2. pp. 128-146.

סיכומים

עמ' 134

כ"י אוקספורד, שהועתק ונערך על ידי אלעזר בן אשר הלוי ממחוזות הריין בשנת 1325.

עמ' 135

הערה 30: תאריך העתקת כ"י מופיע בדף 377a כאשר אלעזר מציין את תאריכי הלידה של שמות ילדיו, מהשנים 1325 עד 1341. הטענה שהוא חי במחוזות הריין נובעת מהדיאלקט של ימות השבוע המופיע בדף 99b. [השווה: Gaster, The Chronicles of Jrahmeel, p. xlii; נויבאואר, סדר החכמים וקורות החיים, כרך א' עמ' xix]

הכרוניקה נכתבה על ידי ירחמיאל בן שלמה מדרום איטליה במאה ה-11. הרומאנס שלי הוא חלק ממנו.

הערה 34: תרגום לאנגלית של הטקסט הזה פורסם על ידי גאסטר בשנת 1897; הרומאנס נמצא בשתי הגרסאות של ספר יוסיפון (Mantua ו-Constantinople). C. Zeitlin טוען שהרומאנס הזה הוא תוספת מאוחרת לספר יוסיפון. פלוסר תומך בהשערה זו (המאמר בתרביץ), דרך הדגשה שיש מספר כתבי יד של יוסיפון שלא מופיע בהם הרומאנס.

Wallach טוען שמחבר ספר יוסיפון כלל חלק מהרומאנס, אבל עורך מאוחר ערך מחדש את הטקסט.

החלקים שהגיעו מספר יוסיפון שהוכנס לכרוניקה של ירחמיאל לא כוללים חלק של הרומאנס. הסבר אחד הוא שבגרסה שהייתה אצל ירחמיאל במאה ה-11 היא עדיין לא כללה את הרומאנס.

ההיסטוריה האגדית של אלכסנדר קיימת בשלוש גרסאות: כ"י פרמה – פלוסר; ספר אלכסנדרוס מוקדון – י. לוי; והגרסה של קייזיס (הלטינית).

[מסכם את לוי] לוי קובע שכ"י מודנה לא תורם בהבנת הטקסטים שמופיעים אצל יוסיפון מכיוון שהוא שונה מאוד מכ"י פארמה, שמופיע אצל יוסיפון. מחבר הכרוניקה של ירחמאיל שספר יוסיפון היה אחד ממקורותיו בחר שלא להכניס חלקים מהרומאנס, אולם כאשר העורך המאוחר אלעזר בן אשר הלוי רצה להוסיף לכרוניקה של ירחמיאל את הרומאנס הוא בחר דווקא בנוסח הייחודי (כ"י מודנה). זה תומך בהשערתו של גאסטר שכ"י זה הוא מוקדם יותר ובעל ערך רב מאשר זה שנשמר בכ"י פארמה.

[סיכום: אחד ממקורותיו המחבר של הכרוניקה של ירחמיאל היה ספר יוסיפון. אפשרות אחת היא שהגרסה שהייתה בידיו לא כללה חלקים מן הרומאנס או שבחר לא להכניסם לחיבורו. כאשר אלעזר ערך מחדש את הכרוניקה הוא בחר לשלב את כ"י מודנה (הנוסח החמישי) ולא את המסורות הלטיניות, כמו כ"י פארמה, ששולבו ליוסיפון במאה ה-12.]

תזה: סביר להניח שירחמיאל הוא זה שהוסיף את הטקסטים מיוסיפון ואלעזר בן אשר הלוי רק העתיק אותו.

הערה 38: אין שום רמזים בטקסט שירחמיאל היה אחד ממחבריו של ספר יוסיפון. המסקנה היחידה שיש לקבל היא שירחמיאל העתיק מספר יוסיפון חלקים מסוימים ושלבם בדיווחו.

בדף 113a ירחמיאל רושם את שמו בקטע שנלקח מיוסיפון, שמעיד על כך שהוא היה זה שהעתיק אותו. אין סיבה לחשוד שאלעזר העתיק את הקטע ורשם את שמו של ירחמיאל.

"And now I deem it proper to relate the things that happened after. For I, Jerahmeel ben Shelomoh, say that every writer who authors books and who tells of ancient things should write in an orderly and clear fashion so as not to omit any of the things that had occurred.

עמ' 138

אין ספק שאלעזר, המעתיק, שילב חלקים מיוסיפון בכתביו של ירחמיאל כאשר הרגיש שיש צורך בכך. אך בכל פעם שעשה זאת הוא הוסיף הערה שמציינת שזו תוספת. כך למשל בעמוד 26a אלעזר כותב:

"I, Eleazar ha-Levi, deem it proper to write from the beginning of the Great Yosippon, for its subject matter pertains to the present topic, and this is the beginning of the Book of Yosippon.

עמ' 139

בעמוד 26b נאמר:

"Until here were the words of the Yosippon ..... Let us return to Jerahmeel's account."

[דוגמאות נוספות בהמשך העמוד]

המסקנה היא שהטקסטים מתוך יוסיפון שלא חתומים על ידי אלעזר הוכנסו על ידי ירחמיאל.

עמ' 140

כמו כן אלעזר בחר טקסט שקרוב יותר לכ"י קונסטנטינופול של יוסיפון בעוד שירחמיאל בחר בכ"י Mantua.

מסקנה: במאה ה-11 ירחמיאל הכניס תוספות מתוך ספר יוסיפון.

עמ' 141

בשנת 1325 אלעזר בן אשר הלוי שילב חלקים נוספים מיוסיפון, כולל הנוסח הייחודי של הרומאנס.

עמ' 146

ירחמיאל לא היה היסטוריון, במובן המדעי של המילה, אבל הוא היה מעתיקן מוכשר וישר. הכרוניקה שלו, אם כן, היא חשובה מאוד, מכיוון שהיא מכילה טקסט לא מעוות של יוסיפון ומאמר זו הוכיח את היושרה של מעתיק זה.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

האלכסנדר-רומאנס העברי - הענף השלישי

קישורים נוספים

ב