Reinink 1992

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני R

Reinink, G.J. 1992. "Ps.-Methodius: A Concept of History in Response to the Rise of Islam", in Cameron, A. & L.I. Conrad (ends.), The Byzantine and Early Islamic Near East: Problems in the Literary Source Material. Princeton: Darwin Press. 149-187.

סיכומים

157-158: בסוף המאה ה-7 מזהה ההיסטוריון הארמני המונופֻסיטי סֵבֵּאוֹס את מלכות ישמאעל כמלכות הרביעית של חזון דניאל. פס.-מתודיוס, לעומתו, שומר על הזיהוי הותיק יותר: בבל-מדי-פרס-יוון/רומא. סדר היום שלו מסרב לראות בח׳ליפות האשׂלאמית גורם ארוך טווח, ומטיף לכך שמדובר בעוד אחת מתופעות אחרית-הימין. מלכות יוון-רומא-בֻזנטיון נתפסת כישות אחת, שמיסדה הוא אלכסנדר.

166: לפי החזון של פס.-מתודיוס אלכסנדר ערך מסע צבאי למזרח, וגדר את הדרך בפני עמי הצפון. המלך היווני האחרון יצעד שוב למזרח - ולדרום - יכה את הישמעאלים, ואז יפרצו שערי הצפון והעמים שנחסמו על-ידי אלכסנדר יפרצו דרך למלחמת גוג ומגוג. המלך היווני האחרון, מצדו, יוותר על כסאו לטובת מלכות האב.

167: פס.-מתודיוס השתמש באגדה הסורית על אלכסנדר ליצירת דמות הקיסר האחרון כמעין Alexander Redivivus.

178: סבסטיאן ברוק זיהה את זמן חיבורו של פס.-מתודיוס, ותארך אותו ל״שבוע השנים״ האחרון מתוך עשׂרה מאז ההיג׳רה (כלומר שנת 692), וגם מתוך התייחסות של הטקסט לרפורמת המס של הח׳ליף עבד-אל-מליכּ בצפון מסופוטמיא, מאותה שנה:

  • Brock, Sebastian P., 1976. "Syriac Sources for Seventh-Century History", Byzantine and Modern Greek Studies 2 (1976): 17-36.
  • Brock, Sebastian P. 1982. "Syriac Views on the Rise of Islam", in Juynball G.H.A. (ed.) Studies on the First Century of Islamic Society, Carbondale: Southern Illinois University Press, 9-21.

180-181: מלחמת האזרחים בח׳ליפות בזמן זה (כולל ראשית השיעה) לא הסתיימה, כפי שקיוו נוצרים רבים, בקריסה של הממלכה האשׂלאמית, אלא דוקא במה שהסתמן כעליה של כח רב-עוצמה ובר-קיימא. לנוכח איום זה היה קיים חשש שנוצרים רבים בארצות האשׂלאם יעברו לדת החדשה. כנגד חשש זה יוצא פס.-מתודיוס בטענה שהאשׂלאם הוא זמני מאד בכל זאת.

181-185: בנוסף לטיעונים של ברוק מוסיף ריינינק שפס.-מתודיוס יוצא גם נגד האתגר הרעיוני-תעמולתי שהציב עבד-אל-מליכּ בבניית המסגד בהר הבית בשנת 691. טענה זו ממקמת את היצירה הן בהקשר רעיוני הן בהקשר כרונולוגי.

הערות

קישורים נוספים

  • חיפה יש עותקים (לא להשאלה) גם אצל אוּרי סימונסון
  • היידלברג - אוסף כללי 95A5352

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא