Remijsen 2010

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ר / מחקר מודרני R

Remijsen, Sofie. 2010. "Challenged by Egyptians: Greek Sports in the Third Century BC," in Sport in the Cultures of the Ancient World: New Perspectives. Ed. Zinon Papakonstantinou. London and New York: Routledge. pp. 98-123.

סיכומים

Introduction

עמ' 98

היוקרה של המשחקים האולימפיים – תוקידידס (6.12.2) מספר על אלקיביאדס (Alkibiades), שטען שהוא צריך להיות מנהיגה של משלחת צבאית אתונאית לסיציליה בשנת 415 לפנה"ס בשל ניצחונו במשחקים האולימפיים במרוץ המרכבות הרתומות לארבעה סוסים (Tethrippon).

ניצחון במשחקים הפאן-הלנים, בייחוד מרוצי סוסים, הוסיף תהילה ועוצמה לעיר שממנה בה המנצח או למנהיג שלו הוקדש הניצחון.

ניצחון במשחקים האולימפיים יכול היה להיות נקודת התחלה של קריירה פוליטית או לחילופין, כלי להגדלת הפופולאריות של מנהיג מסוים. (99) למשל, הטירנים של סיציליה במאה החמישית לפנה"ס השתמשו בסוסיהם המשובחים להשיג ניצחונות בדלפי ובאולימפיה ודאגו לפרסם ברבים את ניצחונותיהם באמצעות אנדרטאות ברונזה שהוצבו במקדשים פאן-הלניים, שירי הלל שנכתבו על ידי פינדרוס (Pindar) ובקכילידס (Bacchylides) ומטבעות שהנציחו את ניצחונותיהם.

עמ' 99

במאה השלישית לפנה"ס המלכים התלמיים שאפו להשיג את תדמית העוצמה (Image of power).

מצרים הפכה לחלק מהעולם היווני לאחר שנכבשה על ידי אלכסנדר. לאחר מותו ירשו אותו התלמיים, אשר כמו רבים מבני תקופתם ביטאו את זהותם היוונית דרך ספורט ואתלטיקה. הם הפכו לכוח מרכזי מחוגי הספורט היווני במאה השלישית לפנה"ס.

110 שירים (אפיגרמות) המיוחסים לפוסידיפוס (Posidippus of Pella), אשר פעל בעיקר במחצית הראשונה של המאה השלישית לפנה"ס, שופכים אור חדש על תולדות הספורט במצרית התלמית.

מקבץ אחד בתוך היצירה נקרא Hippika והוא מכיל שמונה עשר שירים המוקדשים למנצחים בתחרויות המרכבות והסוסים, רובם מבני המלוכה התלמית או מהחצר המלכותית.

'מטרת המאמ'ר: להדגים כיצד במאה השלישית לפנה"ס התלמיים פעלו ושאפו להשיג את העוצמה והתהילה שניתנה למנצחים בפסטיבלי האתלטיקה. בחלק הראשון יוסבר מיהם המתחרים המצריים, אחר כך תוצג סקירה של ההישגים של הספורטאים המצריים במשחקים פאן-הלניים, בתחרויות סוסים ואתלטיקה, עם הדגש על אולימפיה. בשלב שלאחר מכן יערך דיון על קידום וביסוס הספורט היווני המצרים ובסוף השימוש התעמולתי של בית המלוכה התלמי בפרסום ההצלחה של האתלטיקה התחרותית במצרים.

Egyptian Contestans

המילה מצרים לא מעידה על המובן האתני של המילה. ה"מצרים" שהשתתפו בתחרויות היו מהאליטה השלטונית, רובם מהגרים יווניים, ובשלב מאוחר יותר מצרים שהתייוונו. ילידים מצרים לא הורשו להשתתף במשחקים.

אזרחות בפוליס יוונית הייתה תנאי סף להשתתפות במשחקים. לפני תחילת המשחקים היו אלה ה-hellanodikai שבחנו את כשרות מוצאם של המשתתפים. מציינת את סיפור אלכסנדר I מלך מוקדון.

עמ' 100

רק בסוף המאה הרביעית ואילך החלו להשתתף מקדונים שאינם מבית המלוכה במשחקים הפאן-הלניים.

ביום האחרון למשחקים כרוז קרא בשמם של המנצחים, והוסיף וציין את שם משפחתם ואת עיר מוצאם. הנוהג היה שכאשר המנצח חזר לעירו הוא הקדיש את העטרת במקדש המרכזי. הניצחון לא היה רק של המנצח אלא גם של משפחתו ועירו. השם של העיר הוא יסוד מרכזי בכל כתובת, שיר או רשימת מנצחים אודות המנצחים בתחרויות.

רבים מהמתחרים המצריים היו למעשה יוונים, אך הם לא חיו בפוליס יוונית. התלמים חלקו את מצרים ל-40 מחוזות או nomoi, אך לא היה להם מעמד של פוליס יוונית. בתקופה ההלניסטית היו רק שלוש פולייס במצרים: נאוקראטיס (Naucratis; שנוסדה במאה השביעית לפנה"ס); אלכסנדריה (331 לפנה"ס) ופטולמאיס (Ptolemais; מאז 323 עד 282 לפנה"ס).

הפתרון למתחרים שלא הגיעו מפוליס היה פשוט – הם התחרו בשם פוליס אשר לא התגוררו בה בפועל. אסטילוס (Astylos) אשר ניצח שלוש פעמים בתחרות ה-stadion וה-diaulos, התחרה בשם הפוליס קרוטון (Croton) במשחקים האולימפיים שהתקיימו בשנים 488 ו-484 מכיוון שהיה אזרח של העיר הזו, אך הוא בחר להתחרות בשמה של סירקוסאי במשחקים האולימפיים של שנת 480. אין ספק שגלון (Gelon), טיראן סירקוסאי, הציע לו כסף כדי ל'ערוק' ולייצג את עירו.

הירון (Hieron), יורשו של גלון, הצהיר על עצמו כאזרח העיר Aetna, עיר שהוא ייסד בעצמו ושרצה לפרסמה, בזמן שהוא השתתף בתחרות.

דוגמאות נוספות ל'עריקה': לאסטילוס וגלון ראו: פאוסניאס 6.13.1; לחירון ראו פינדרוס, פיתיים 1.

עוד דוגמאות: הערה 8.

המתחרים המצריים בחרו את הערים שמהן הם או אבותיהם הגיעו. גם בהקשרים אחרים תושבי מצרים ראו וזיהו עצמם כתושבים של פוליס מסוימת, מארץ האם היוונית, והייתה לכך חשיבות גדולה. התלמיים עצמם נקראו מקדונים בזמן השתתפותם במשחקים ולא כמלכי מצרים.

עמ' 101

במאה ה-2 לפנה"ס רשימת המנצחים של תחרויות הפאנאתנאיה (Panathenaia) מציינת את המלכים התלמיים והאטלידים, אך הם לא מתחרים כמלך מצרים ומלך פרגמון אלא כאזרחים אתונאים.

אחרי המאה השלישית לפנה"ס היה קשה יותר למתחרים ממצרים להצביע על הפוליס שממנה הם באו. הפתרון הזמין היה להתחרות כאזרח אלכסנדריה. אלכסנדריה הינה העיר השכיחה ביותר ברשימות המנצחים. אם אדם נמנה על השכבה הבכירה של חוגי האתלטיקה במצרים היה לו קל להפוך לאזרח של אלכסנדריה, בייחוד בתקופה הרומית. בתקופה ההלניסטית הקשר בין היוונים במצרים לבין עיר המוצא שלהם בארץ האם היוונית היה עדיין חשוב עיר המוצא אך הוא דעך בתקופה הרומית.

דוגמא לכך מופיעה אצל פאוסניאס (6.3.1 ו-10.7.8) שהופתע שהמלך תלמי הראשון קרא לעצמו מקדוני ולא מלך מצרים.

מכיוון שאלכסנדריה הייתה עיר 'כיסוי' לכל המתחרים המצריים הוא העיר המצרית היחידה ששרדה ברשימות המנצחים עד שנת 200 לספירה, שממנה ואילך החלו לציין ערים מצריות אחרות. זאת מכיוון שבערך בשנה זו ספטימיוס סוורוס (Septimius Severus), קיסר רומא בין השנים 211-145, העניק לערים המצריות את הזכות להקים מועצת עיר ובכך לזכות במעמד שווה לפוליס היוונית. מנקודה זו ואילך האתלטים היו רשאים להציג את עצמם כאזרחי עיר מוצאם האמיתית. שינוי פוליטי זה הביא להתפוצצות של תחרויות אתלטיקה במאה השלישית לספירה והקמת תחרויות חדשות רבות במצרים.

The Achievements of Egyptian Contestants: Ptolemic Royals and Courtiers in the Equestrian Events

פאוסניאס (10.7.8) מספר שתלמי הראשון ניצח במרוץ המרכבות הדו סוסי בשנת 314 לפנה"ס במשחקים הפיתיים.

עמ' 102 רשימות המתנצחים בפנאתנאיה מתעדים ניצחונות של תלמי החמישי והשישי וכמה מאנשי החצר.

הנוהג של המלכים ההלניסטים להשתתף במשחקים מגיע עוד מפיליפוס השני. גם אטלוס מפרגמון, אביו של המלאך אטלוס הראשון, ניצח במרוץ הארבע סוסים במשחקים האולימפיים של שנת 276 לפנה"ס.

במשחקים הפאנאתנאים מופיעים מספר חברים בבית המלוכה האטאלידי, מלך נובי ונסיך סלאוקי לצד התלמיים. כולם השתתפו במרוץ מרכבות או סוסים, האירוע היוקרתי ביותר, והאירוע היחיד שלא דרש מעורבות אישית או כישרון.[1]

הערה 17: מלכים זרים בתחרות הפאנאתניאה.

אוסף השירים החדשים שנמצא מצביע על כך שהמלכים התלמיים השתתפו יותר מאחרים. מירב המאמצים הופנו להשתתפות במרוץ המרכבות לארבע סוסים במשחקים האולימפיים, התחרות היוקרתית ביותר בפסטיבל היוקרתי ביותר.

השירים של פיסידיפוס ישמשו להשלים את החסר ברשימת המנצחים במרוץ הארבע סוסים. המקורת ששרדו עד ימינו מצביעים על זהות המנצחים בשנים: 304; 300; 296; 292; 272; 268; 232. מתוך החללים הרבים, היו אלה התלמים ואנשים חצרם שהושמטו מהרשימה.[2]

עמ' 103-104

שקלול כל ההסתברויות של מי מבין השושלת התלמית יכול היה לנצח באיזו שנה.

עמ' 105

טבלה ובה רשימת המנצחים המשוערת הכוללת את השושלת התלמית.

לא ידוע על מנצח מקרב התלמיים שלא במירוץ Tethrippon. מחוזות כמו אליס (Elis) ותסליה (Thessaly) שהצטיינו בגידול סוסי מרוץ נתקלו בתחרות מכיוון חדש - התלמיים אשר ניסו לזכות בתהילה במרוצי סוסים.

עמ' 106

למרבה הצער רשימות המנצחים של שאר משחקי האתלטיקה ביוון העתיקה לא מתועדים באותה הכמות והאיכות של רשימות המנצחים במשחקים האולימפיים. אדמירל של התלמי השני בשם קליקראטס (Kallikrates) מסאמוס זכה ב-Tethrippon במשחקים הפתיים ככל הנראה בשנת 274.

עוד דוגמאות למשחקים הנימיים ואיסתמניים.

קשה יותר לזהות מצרים שהתחרו בתחרויות אתלטיקה תחת עיר מוצאם המסורתית. לכן כל האתלטים המצוינים התחרו כאזרחי אלכסנדריה. וכמובן שלא ידוע על המתחרים שלא ניצחו כי לא טרחו לתעד את כלל המשתתפים.

ארבעה מצרים ניצחו במרוץ ה-stadion במאה השלישית לפנה"ס בשנים 272; 256; 228; 212.

עמ' 107

מפה של אזור מוצאם של המנצחים במשחקים האולימפיים) מגלה שרוב המנצחים בשנים 320-200 הגיעו מהעולם היווני המסורתי, כלומר ארץ האם היוונית, איטליה, מסיציליה, קירנה (לוב), קפריסין, אלכסנדריה והחוף האיוני. כל אלה היו חלק לגיטימי מהעולם היווני בתקופה הקלאסית.

עמ' 108

ערים רבות הוקמו במזרח התיכון לאחר הכיבוש של אלכסנדר, וכולן רצו להוכיח את היותן ערים יווניות, אך רק אלכסנדריה מופיעה ברשימות המנצחים במאה השלישית לפנה"ס.

באופן טבעי, ריבוי המנצחים מאלכסנדריה (שישה במספר) נובע מכך שהיא מייצגת למעשה את מצרים כולה ולא רק את העיר.

הערה 43: בין השנים 75-220 לספירה שישה עשר מתחרים שזכו בתשע עשרה תחרויות הגיעו מאלכסנדריה, כלומר ש-53% מהמנצחים הגיעו מאלכסנדריה, אך למעשה הם הגיעו מהממלכה התלמית כולה.

The Promotion of Athletics in Egypt

משאבים רבים הושקעו הספורט יווני במצרים. מתחם הלניסטי שכלל היפודרום ומסלול stadion היה ממוקם ליד הסראפיון (המקדש לסראפיס). סביר להניח שהיה זה תלמי I סוטר שציווה להקימו בסוף המאה הרביעית לפנה"ס עם התגברות התעניינותו במרוצי סוסים.

עמ' 109

המקום שבו הספורטאים התעמלו היה הגימנסיון. רבים מראשי הגימנסיונים (gymnasiarch) היו קצינים בצבא התלמי, זאת מכיוון שהגימנסיון היה השלב הראשון בהכשרה הצבאית. הקצינים היו מהגרים יוונים, אשר דרך הקמת גימנסיון הפגינו את נאמנותם לתרבות היוונית ולבית המלוכה התלמי.

הספורטאים נהנו מכיבודים רבים וזכו לזכויות יתר מהתלמים.

תלמי השני פטר ממיסים את המנצחים בתחרויות ה-Pentaeteris, Basileia וה-Ptolemaia ואת צאצאיהם ממס על המלח, מס מרכזי מבנה המיסים התלמי.

כתובת מקירנה מטעם תלמי I סוטר פוטרת אתלטים מחובות אזרחיות.

הספורטאים המוכשרים ביותר זכו להכנות מיוחדות למשחקים הפאן הלניים. פוליביוס (27.9) מספר על קרב איגרוף בין קליטומאכוס (Kleitomachos) מתבאי, שנחשב לבלתי מנוצח, מול האנדרדוג המצרי אריסטוניקוס (Aristonikos). דבריו של פוליביוס שופכים אור על היריבות הספורטיבית שהחלה להיווצר בין יוון למצרים. בעוד שבפועל האתלטים המצריים היו אזרחים של פולייס יווניות, ושעצם היותם יוונים במוצאם אושר על ידי השופטים, הצופים ידעו שהמתחרים אינם אזרחים יווניים אמיתיים המתחרים עבור יוקרת עירם אלא נתינים הנלחמים עבור מלכם התלמי.

עמ' 110

סביר להניח שהייתה מעט מרירות בקרב היוונים המסורתיים, שהטילו ספק בזכותם של המתחרים 'הזרים' לקחת חלק בתחרות.

היו ציידי כישרונות שחיפשו ספורטאים מוכשרים במצרים, בעוד שמספר אזרחים פרטיים מימנו מכיסם ייסוד גימנסיון ואף מימנו אימוני האתלטיקה של בני חסותם. לדוגמא מכתב של זנון להירוקלס (Hierokles) שבו הוא מתעניין בהתקדמות של אתלט בשם פירהיס (Pyrrhis). זנון שילם עובר אימוניו של אדם נוסף מספר שנים אחר כך בשם פאניאס (Phanias).

זנון תמך גם במנצח בפתולימאיה בשם דיוניסיוס (Dionysios) על ידי שליחת בגדים.[3]

Greek Agones in Egypt

דרך נוספת לקדם ספורט במצרים היא דרך ייסוד תחרויות משלה.

התחרויות נחלקו לשתי קטגוריות בעולם היווני: תחרויות כתר (crown-games) ותחרויות פרסים (prize-games). ארבעת הפסטיבלים של יוון היו תחרויות כתר – הפרס היה כתר סמלי, אך הם זכו לכיבודים רבים לאחר מכן בעיר הולדתם. מארגנים של ערים שהיו בעלות מעמד פחות משכו ספורטאים דרך פרסים כספיים. בדרך כלל רק המקומיים היו משתתפים.

תחרות הפרסים הראשונה הייתה ה-Basileia. אפשרי שייסודה מגיע עד להכתרתו של אלכסנדר הגדול בממפיס. כאשר תלמי I הפך את אלכסנדריה לבירתו, המשחקים הועברו אליה.

במהלך שלטונו של תלמי השני ה-Basileia הפכה למזוהה עם חגיגות יום ההולדת של המלך, באותו היום שבו אלכסנדר הוכתר. בשנת 282 או שנת 279 תלמי II ייסד את ה-Ptolemaia לכבודו של תלמי הראשון.

הערה 53: הדעות השונות בנוגע לתאריך ייסוד המשחקים. מציינת את עניין הסנכרון עם הפסטיבלים האחרים בארץ האם היוונית. אם שנת 279 היא הנכונה הייתה התנגשות רק עם המשחקים הנימיים.

על פי הכללים המסורתיים, תלמי II שלח שגרירים לכל (111) הערים היווניות עם הזמנות להשתתף בפתולמאיה.

עמ' 111

חלק מהערים הכירו במעמד האיסו-אולימפי של הפתולמאיה, כלומר שהמנצחים בפתולמאיה היו זכאים לאותם הכיבודים בעיר האם כמו אלוף אולימפי.

במציאות פסטיבל הפתולמאיה לא הגיע למעמד של המשחקים האולימפיים או התחרויות המסורתיות.

אין עדויות על הפתולמאיה לאחר שנת 240 אך הוצע שהמשחקים האקטיים (Actian games) שנחגגו בניקופוליס (Nikopolis) היו מעין המשך של הפתולמאיה.

פסטיבל המזוהה עם הפתולמאיה הוא ה-Pentaeteris. התהלוכה של פסטיבל זה מוכרת לנו התיאור של קלקסינוס (Callixeinus) מרודוס.

ה- Pentaeteris התקיימה מספר חודשים אחרי הפתולמאיה, באמצע החורף במרכז אלכסנדריה. המשחקים לא היו פאן הלנים – חציית הים הייתה מסוכנת מידי באמצע החורף והם היו משחקי פרס – המנצחים קיבלו זר זהב.

בשלב מאוחר של לשלטונו ייסד תלמי II את ה-Theadelpheia, פסטיבל האלים-אחים, לכבודו עצמו ולכבוד אשתו אחותו ארסינואה II. הפסטיבל הזה כלל גם תחרויות. המתחרים שהגיעו לפתולמאיה הגיע גם ל- Theadelpheia שהתקיימה זמן קצר אחר כך וגם פסטיבל זה התקיים פעם בארבע שנים.

אפשרי שהתקיימו תחרויות אתלטיקה גם במהלך ה-Arsinoeia, פסטיבל שנתי לכבוד המלכה ארסינואה II.

התקיימו גם גרסאות מקומיות ברחבי מצרים של התחרויות האתלטיקה של אלכסנדריה.

עמ' 112

Publicity on Sporting Victories

תהילה לא שווה כלום אם לא דואגים להפיץ אותה, והתלמיים דאגו שסיפורי ההצלחתם יהיו מוכרים ליוונים.

הדרך המסורתית לפרסם ניצחון היה דרך שיר הלל אפי כפי שהיה נהוג בתקופה הקלאסית.

התלמיים היו שושלת חדשה של מלכים, אשר שלטה בברברים ורצתה להפגין שהם היו שייכים לעולם היווני המתורבת. הבחירה בסוגה מסורתית-אריסטוקרטית כנראה הזכירה את טיראנים הסיציליאנים, מעין אב טיפוס של המלכים ההלניסטים. לכן משורר החצר קאלינכוס (Callinachus) שחיבר שירי הלל לBerenike ו-Sosibios, המציא מחדש את הז'אנר במאה השלישית לפנה"ס.

Posidipus, משורר החצר, כתב מכתמים (Epigrams), שירים קצרים שיועדו להיחeק על אבן, סוגה טיפוסית לתקופה ההלניסטית, אשר התקיימה עוד מהמאה השביעית לפנה"ס.

עמ' 113

גם באולימפיה ישנם תיעודים לניצחונותיהם של התלמיים.

פאוסניאס מציין שני פסלים של תלמי I. אף אחד מהם הוא לא אנדרטת ניצחון. הראשון (6.15.10) היה אנדרטה שושלתית המציגה את המלך עם ילדיו ; השני (6.16.3) מציג אותו כפטרונה של אליס. הפסל הוא חלק מאנדרטה המכבדת ארבעה מפטרוניה של יוון ואליס –אנטיגונוס ופיליפוס, בניו של דמטריוס אשר נלחמו נגד סלאוקוס, ותלמי בנו של לאגוס.

פאוסניאס (6.17.3 ו-6.16.9) מציין שני פסלים של תלמי II, שניהם לא היו פסלי ניצחון גם כן. באחד הוא על סוס ושני פסל של דמותו. תלמי זכה ב-Tethrippon בעזרת שירותיו של רכב מרכבות שכיר, ופסל הניצחון שלו היה מציב אותו על מרכבה לצידו של הרכב. הפסל שלו על סוס מציגו כמלך.

פסל בארגוס המוקדש לאחד מהתלמים הראשונים הוקם על ידי שני ספורטאים, אחד זוכה במשחקים האיסתמניים והשני בנימיים, אולי כאות הוקרה לתמיכתו הכספית בשניהם שסייעה להם לזכות בתחרות.[4]

כל הדוגמאות הנ"ל מעידות על רצונם של התלמיים לשייך לעצמם את דמות העוצמה בעולם היווני ולוודא שאף אחד לא יפספס. התלמיים גם משכו יוונים למצרים, ששם הם יכלו להפגין בהוד והדר את יוקרתם ויוקרת ממלכתם.

עמ' 114

הפתולמאיה נוצרה במיוחד כדי למשוך מבקרים למצרים ולהפוך את אלכסנדריה לאחר מהמרכזים החשובים של הספורט היווני. זה נתן לתלמי II הזדמנות להזמין את כל היוונים מכל המרכזים ללא קשר למיקומם במפה הפוליטית.

העובדה שהמעמד האיסו-אולימפי של הפתולמאיה הוכר על ידי הפולייס היווניות, לראשונה בהיסטוריה, היה זה ניצחון דיפלומטי. גם התהלוכה של Pentaeteris הייתה תצוגה מרהיבה של עוצמה וכוח.

ציטוט של Will:

'The Traditional festivals of Olympia, Delphi and the Isthmus risked to appear pale in comparison.'

Conclusion

אחד השינויים המרכזיים בתקופה ההלניסטית היה עלייתן של אימפריות עם אליטה יוונית ומלך בראשה, כמו מצרית התלמית, בגבולות העולם היווני המסורתי. זה יצר אתגרים חדשים לחוגי הספורט היווני.

מצרים הפגיעה רצון להתחרות בתחום פסטיבלי האתלטיקה במאה השלישית לפנה"ס.

המתחרים המצריים היו מוצלחים מן הרגע שבו הם נכנסו למעגל המתחרים בארץ האם היוונית.

בתחרות היוקרתית ביותר, מרוץ מרכבות הרתומות לארבעה סוסים, בני השושלת התלמית ואנשי חצרם הפגינו את יכולותיהם בתחרות.

מצרים הייתה המחוז היווני החדש היחידי שיכול היה להתחרות ברמה הפאן-הלנית, הודות להשקעות הרבות של התלמים, יחד עם יזמות פרטית. התלמיים הציגו את מצרים בפני היוונים ככוח שיש להתחשב בו. הם יצרו לעצמם Image of power באמצעות הצלחה בתחרויות אתלטיקה, דרך שימוש בספורט ככלי תעמולה.

דרך הספורט, תושבי מצרים התלמית יכלו לקבל משנה תוקף לזהותם היוונית. היוונים המצרים השתתפו בתחרויות האתלטיקה ביוון כאזרחי אלכסנדריה. מעבר לכך, רק פולייס יווניות במצרים היו רשאיות לארגן תחרויות אתלטיקה. אך זה לא בלם את התלמיים, שהצליחו להעניק לפתולמאיה מעמד איסו-אולימפי, שהפך אותה למרכז חדש של ספורט בעולם היווני.

הערות

  1. רשימת המנצחים אצל מורטי: פיליפוס 434, 439, 445; אטלוס 538.
  2. מדוע הושמטו שמותיהם של בני השושלת התלמית בצורה כל כך גורפת? אולי שמותיהם הושמטו במזיד מכיוון שהם היו מתחרים של המשחקים האולימפיים? אין דרך לברר. (אבל עדיין טוב לזרוק לחלל החדר את האפשרות.
  3. בהערה 50 מופיעים כל מראי המקום לזנון.
  4. SEG XXX 364.

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה