Rouse 1893

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

מחקר מודרני ר / מחקר מודרני R

Rouse, W. H. D. "Red-Haired Men." Folklore 4, no. 2 (1893): 249-250.

סיכומים

(עמ' 249) לעורך פולקלור. אני מתקשה להאמין שההתנגדות לאנשים אדמוניים היא ממקור יהודי, כפי שהציע מר קלוסטון בעמ' 558 בפולקלור של השנה שעברה. חוסר החיבה נובע ממצרים. המצרים העמיסו עלבונות על אנשים אדמוניים וגם הקריבו את החמור לשת (טיפון), משום שהוא היה אמור להיות אדמוני וכן בצבע של חמור (פלוטרך, על איסיס ואוסיריס, 30)

(עמ' 250) לרוב, עם שילוב אדמוני יש שיער אדמוני. מהשוואה של פסקא זו (פלוטרך דלעיל) עם פרקים 73 ו-דיודורוס 1.88 (שציטט פארתי), אפשר להסיק שהאנשים האדמונים הללו הוקרבו לשת טיפון.

אינני מעז להציע מדוע יש סיבה לא לאהוב אנשים כאלה. האם האפליה הייתה גזעית (נאמר שרוב הקורבנות היו זרים ולא מצרים*), או בגלל הצבע (חמור אדום, כמו שראינו, הוקרב, וגם פרה אדומה). אך נראה מוקדם להסביר את הגזענות האירופאית בדרך שלא מסבירה את זה. האם העבריים קיבלו זאת מהמצרים?**

הערות

* כמה מצרים ג'ינג'ים יכלו להיות? זה צבע נדיר יחסית.

** מדהים שבמאמר (אם זה ראוי לשם הזה) כה קצר וזהיר המסקנה כה מעניינת.

המאמר של מר קלאוסטון: Clouston 1892

נמצא בשימוש ב...

אלכסנדר בבבלי תמיד

רוני רשף תשע מיתוס והיסטוריא

רוני רשף תשע שלד חמורי

קישורים נוספים

ב