Slingerland 1977

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר מודרני S / מחקר מודרני ס

Slingerland, H. Dixon. "The Testament of Joseph: A Redaction-Critical Study." Journal of Biblical Literature. Vol. 96, No. 4 (Dec., 1977): 507-516.


סיכומים

(עמ' 507) הדעה הרווחת במחקר בשנות ה-1970 הייתה שבעדות יוסף בצוואת השבטים נעשה שימוש בשני מקורות עיקריים לתיאור חיי יוסף.

בפרקים 3:1-9:5 מתואר מאבקו של יוסף לשמור על צניעותו וטוהרו למול תכסיסי האשה המצרית (Egyptian Woman). לעומת זאת, בפרקים 11:3-16:6 מתואר סיפור חיי יוסף מעת מכירתו על ידי האחים ועד לרכישתו על ידי בעל האשה הממפית (Memphian Woman).

כלומר, חוסר העקביות בסיפור מצביע על כך שהוא נגזר משני מקורות שונים. נוסף על כך, הנושאים שנובעים משני המקורות שונים בתכליתם.

פרקים 3:1-9:5 דנים בערך הצניעות ויוסף מוצג כדוגמא לאדם הצנוע. בנוסף, הם מלמדים על כל שהאל משיב לאדם שעומד בפני פיתוי ומתפלל, צם ומקונן בשק. בניגוד אליו, במקור האחר (11:3-16:6) אין התייחסות למוטיבים אלה, אלא מופיע סיפור.

אין הסכמה בנוגע לאיזון הקיים בטקסט בין שני המקורות הללו. סינקר (1869, עמ' 70) ובעקבותיו ג'ונגה 1953, עמ' 107, 116-19 טענו (עמ' 508) שמחבר יחיד של הטקסט שילב בין שני המקורות הללו. לעומתם, שנאפ (1884, עמ' 76) וצ'רלס (1913, כרך 2, עמ' 290) סברו שעצם קיום שני המקורות מצביע על יותר מעריכה אחת של הטקסט. בקר הסכים עם שנאפ וצ'רלס בנוגע לכך שנעשתה יותר מעריכה אחת אך חולק עליהם ביחס לסדר העריכות (1934, עמ' 229 ).

(עמ' 510) תיאור כללי של חלקי עדות יוסף:

1:1-2 הקדמה לעדות.

1:3-7 הקדמה כללית בנוגע לצייתנות ולהתעלות יוסף.

2:1-7 הקדמה לסיפור הראשון.

3:1-9:5 הסיפור הראשון, יוסף והאשה המצרית.

10:1-4 מסר חינוכי ומעודד לסיפור הראשון.

א10:5-11:2 הקדמה לסיפור השני.

ב16:6-11:2 הסיפור השני, יוסף והאישה הממפית.

17:1-18:4 מסר חינוכי ומעודד לסיפור השני.

19:1-12 חזיונות של העתיד.

20:1-6 מסקנות העדות.

המקבילות המבניות מצביעות על כל שמדובר בעבודה אחת, מתוכננת היטב, של עורך יחיד, יותר מאשר חוסר סדר שנובע מעבודה של מספר עורכים. השלב הבא על מנת להוכיח שמדובר בעורך יחיד הוא להצביע על אחידות נושאית, במסגרת הנוכחית של העדות. נשאלת השאלה, היש אחידות נושאית בטקסט? (עמ' 511) המקבילה בין 17:1 ו-10:1 (ובייחוד השימוש במילה "סבל", ?????????, ???????? ) מצביעה על כך שהטקסט נערך על ידי אדם אחד. (עמ' 512) נוסף על כך, ההקבלה בין פסוקים 17:2, 18:3 (בהם נעשה שימוש במילים ????????????, ???????????).

בהערת אגב, מונח זה (??????????) הושמט בגרסא הארמנית.

המכנה המשותף לשני החלקים הוא ההתמדה (??????????) והצניעות (10:2, 18:3 – ??????????, ??????????) שלאורם פועל יוסף. (עמ' 513) על הבדלי גרסאות.

(עמ' 516) מחקר זה הגיע למסקנה שחלקים 1:3-18:4 בעדות יוסף נכתבו על ידי מחבר יחיד שהשתמש בשני מקורות: 3:1-9:5 שהתמקד בצניעות יוסף, 11:2ב-16:6 שעוסק בין השאר באהבת יוסף לאחיו. המסגרת שבה הונחו הסיפורים שרתו את מטרת המחבר: אלוהים משבח את מי שפועל בדרך המתוארת, תוך הדגשת חשיבות הצניעות, יראת האל וההתמדה. כלומר, המחבר הוא זה שיצר את המסגרת וכך העניק לשני המקורות פרשנות חדשה.

נשאלת השאלה, מדוע בחר המחבר בשני מקורות אלה? כאמור, הם משרתים את הרעיון המחשבתי שהוא רצה להעביר. למרות שאף מקור לא דן בהתעלות כתוצאה מצניעות, העורך מצא שניתן לפרש את שני המקורות בדרך זו.

עבור העורך, יוסף הוא הדוגמא של סגנון חיים שמוביל להתעלות על ידי האל. כדי לתאר את סגנון החיים, המחבר משתמש במילים (??????????, ???????, ??????????, ????? ??? ????) כדי להבהיר שאין מילה אחת ויחידה שמתארת את ההליכה בדרך האל.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

רוני רשף תשעא ב עדות יוסף


קישורים נוספים

למאמר