Stow 1992

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחקר מודרני S

Stow, Kenneth R. 1992. Alienated Minority: The Jews of Medieval Latin Europe. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press.

סיכומים

עמ' 107

ההשמצה של האפיפיור אצל שלמה ב"ר שמעון מכוונת כנראה לקלמנט השלישי, האנטי-אפיפיור שמונה על ידי היינריך הרביעי, שמחה על כך שיהודים שנטבלו חזרו ליהדות.

יוזמת האלימות לא הגיעה מהאליטה בחברה הצלבנית. הסיפור היחיד שמצביע על רדיפה בחסות המלכות מציג את המלך הצרפתי רוברט הצדיק (Pious) מתחילת המאה ה-11, אך סביר להניח שזוהי המצאה.

בשנת 1096 המלכים לא שינו את דרכם.

עמ' 108

היינריך הרביעי, שבתחום שליטתו נטבחו היהודים, נכשל נחרצות בהגנה על נתיניו. הצווים שהוא פרסם איימו בעונש מוות על הפוגעים ביהודים, והוא אכן העניש כמה. אך תגובה רפה זו לא הצליחה למנוע את ההתקפות מלהתרחש.

הכישלון היה ידוע מראש. בזמן מסע הצלב הראשון היינריך היה עסוק בדרום איטליה, שבה הוא שהה כבר משנת 1090, כדי להגן על שלטונו באזור.

מהלכו היעיל ביותר של הנרי היה להשפיע על גוטפריד מבויון מלפגוע ביהודים.

הנרי כיפר על כישלונו בכך שהתיר ליהודים המומרים באונס לחזור ליהדותם, על אף התנגדות של קלמנט השלישי.

עמ' 116

הכנסת היהודים תחת חוק השלום על ידי הקיסר הגרמני נועד אמנם להגן על היהודים מפגיעה אך כלל איסור על החזקת נשק. כך יהודים שרצו להגן על עצמם הפרו את הצו שנועד להגן עליהם. הצו גם לא היה יעיל בהתחשב בכך שהמשיכו לפגוע ולרצוח יהודים גם לאחר הכללתם בצו.

הערות

ב

נמצא בשימוש ב...

קישורים נוספים

הפריט בקטלוג האלף של אוניברסיטת חיפה