Tcherikover 1959

מתוך Amitay.haifa.ac.il
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא

מחקר מודרני צ / מחקר מודרני T

Tcherikover, V. 1959. Hellenistic Civilization and the Jews. Jerusalem & Philadelphia: Jewish Publication Society of America. . מהדורה ראשונה עברית: 1930.

סיכומים

41: הסופרים היוונים והרומים עוברים על מעשׂי אלכסנדר בפלשׂתינא בשתיקה, והשתיקה מייצגת מציאות. כבוש הארץ עצמו בוצע על-ידי מפקדים, כנראה פרמניון, נשנלח לסוריא ולדמשׂק אחרי איסוס.

42: ספק אם אלכסנדר זכר בכלל את הארץ, אבל הארץ ויהודיה זכרו אותו, ומלאו את הריק ההיסטורי באגדות, שעלינו לבדוק כדי לראות אם יש בהן גרעין היסטורי.

43-44: ברור שבסיפורו של יוספוס יש שני נרטיבים שחוברו להם יחדיו - הראשון עוסק בריבים בין יהודים ושומרונים והקמת מקדש גריזים, והשני בבקור אלכסנדר בירושלם, ויחסו השלילי לשומרונים.

44: מאחרי הסיפור הראשון יש בסיס עובדתי (המקדש היה קיים, סנבלט ידוע מנחמיה ומפפירוסי יב), אבל הסיפור מאבד מערכו ההיסטורי בגלל שגיאה כרונולוגית (הטיעון מסנבלט; נחמיה מתוארך לחצי שני של מאה 5). המעשׂיה (fable) על פגישת אלכנסדר וסנבלט נולדה מן הסתם בשומרון, אבל יוספוס השתמש בגרסא יהודית שלה. יוספוס חיבר לה את סיפור השני (ירושלם), ואגב כך נוצרות תופעות מוזרות: (א) סנבלט הוא דמות מרכזית בסיפור הראשון אך לא מופיע בשני; לפיכך הצורך לחסלו; (ב) בסיפור הראשון מבוקש רשיון להקים מקדש בגריזים, ובשני הוא כבר קיים, מה שאומר שנבנה בתוך חודשים ספורים. (ג) בסוף המפגש שואל אלכסנדר את השומרונים מי הם, כאילו הוא פוגשם בפעם הראשונה, למרות שכבר הכיר אותם מסנבלט (א.א.: קודם כל, לא נכון, הוא רק שואל אותם למה מגיעות להם זכויות; מעבר לזה, מותר להניח ריבוי זרמים וקבוצות).

45: עוד פרטים אגדתיים: אלכסנדר אינו הכובש מהמערב אלא מלך המזרח, כמתבטא בפרוסקֻנסיס שבסיפור. יש אתו כשׂדים, למרות שבבל עוד לא נכבשה. כנ״ל הבקשה על זכויות היהודים במזרח. It is obvious that the author was ignorant of the chronological order of Alexander’s campaigns and described the king as ruler of the while world arranging to the accepted contemporary version. (א.א. - היתכן שטעויות אלה נבעו מהיכרות עם סדר הדברים במקור של אפסילון, כולל השתחוויות על ימין ועל שׂמאל???!!!). בנוסף - אלכסנדר מבקר בירושלם אחרי עזה, למרות שמעזה המשיך ישר למצרים. גם ספר דניאל עוד לא נכתב.
בנוסף יש לנו החלומות של אלכסנדר וידוע, ולאור כל זה we shall have no difficulty in realizing that Josephus’ narrative is not to be regarded as a serious historical source. Alexander’s visit to Jerusalem is not a historical episode which the Greek writers “forgot” to relate and which has “by chance” been preserved in Josephus; it is a historical myth designed to bring the king into direct contact with the Jews, and to speak of both in laudatory terms. Here is material for research worthy no of the historian, but of the student of literature.

  • 420 ה 15: יכול להיות שכלדים-כשׂדים הם בעצם חוזי עתידות, או לחילופין שמדובר בטעות העתקה מ״כותים״.
  • 420-421 ה 17: הסיפור הוא Palestinian folk-story, כפי שניתן להסיק מקיום מקבילה בשינויים בתלמוד. הוא הגיעה ליוספוס בצורה ספרותית, שעלתה על הכתב במאה הראשונה במאלכסנדריא, כפי שאפשר להסיק מאפולוגטיקא אופיינית בו (בעקבות Pfister 1914 ע 11, 23 ואילך).

46: מביא את כא כסלו ממגילת תענית של ליכטנשטיין. דומה ליוספוס, אבל שמע״צ במקום ידוע ואנטיפטריס במקום ירושלם. היו מי שראו בשמע״צ רמז לימי אנטיוכוס השלישי (כלומר שמע״צ 2, א.א.):

  • 421 ה 20: דוחה את גוטמן שמשווה בין האכזריות היהודית כאן למעשׂה אלכסנדר בעזה.
  • 421 ה 21: Zeitlin, 1925, “Simon the Just and Knesset Ha-gedolah”, Ner Maaravi 137ff וגם G.F. Moore in Jewish Stud. in Mem. of Israel Abrahams, 1927 357 + his book ‘’Judaism’’ I 35 n1.

47: עם זאת, עד כמה שידוע לנו המו״מ בין שמע״צ לאנטיוכוס ג לא התייחסו לשומרונים, בזמן שאלה עומדים בלב הסיפור התלמודי. הם כן עמדו בלב בזמן הורקנוס, כשנכבשה שומרון והוחרב מקדש גריזים. שוב, יש כאן עבודה לחקר ספרות, לא היסטוריא.
עם זאת, מרכזיות השומרונים מחייבת דיון גם בעדות הקטאיוס באפיון 2.43, שם לכאורה נתן אלכסנדר ליהודים חבלי ארץ בשומרון, פטורים ממס. צ׳ לא יודע אם לקבל או לדחות עובדתיות הפרטים. אבל יחד עם העוינות הבסיסית המשותפת לשלושת הסיפורים, הוא מקבל שיש כאן גרעין היסטורי כלשהו של עימות יהודי-שומרוני. זה עולה בקנה אחד עם העדות של קורטיוס.

  • 421 ה 22: וילריך 1895 הוא אבי הרעיון שצריך למצוא ארוע היסטורי ספציפי, ביקור של שליט זר בירושלם, כמקור הסיפור על אלכסנדר.
  • 421-422 ה 23: גם אם זכתה יהודה בדרום השומרון, כנראה שאבדה אותה לאחר מכן, שכן אנו קוראים שזכתה בהם שוב מידי דמטריוס 2: מק״א יא לד).

48: העדות של קורטיוס נותנת לנו את הגרעין ההיסטורי להתהוות חלקים אלה של האגדות. מציע שחזור: בדרכו חזרה ממצרים לצור שולח אלכסנדר את פרדיקס לדכא מרד בשומרון. היהודים מסייעים לו, אולי זוכים לחבלי ארץ כפרס, ונשארים ביחסים טובים עם הכיבוש המקדוני, מה שמשתקף במסורת האגדית על ערוציה השונים.
אנטיפטריס הוא שם אנאכרוניסטי, אבל מקום הפגישה הגיוני, and it might be conjectured that the talmudic story preserved an important local tradition on the historic meeting between Alexander and the Jews. עם זאת, אזכור שם אנטיפטריס כתחנת ביניים בסיפור קליגולא במגילת תענית מלמד ש-the town’s mention in the tale is purely a matter of convention.

49: פתרון אינדוקטיבי לסוגיה: האם יתכן שאלכסנדר עבר פעמיים בארץ והיהודים לא התייצבו לברכו לשלום? הרי זו זכותם וחובתם, והמנעות היתה עלולה להתפרש כהתנגדות. ללא ספק כך עשׂו כל עמי האזור (והשווה אריאנוס 2.20.1-3); מדוע יהיו היהודים יוצאי דופן? We do not know where and when the Jews presented themselves before the kign, but the meeting itself apperas to me a certainty. אם הפגישה נערכה אחרי חזרת אלכסנדר ממצרים, סביר ביותר שדנו בשומרונים, שכן איך אפשר היה שלא לדון בהם ולהעלות טענות? יתר על כן, מעצם השארות כהן גדול על כנו נראה שאושרו הזכויות לחיות לפי חוקי האבות כמו בתקופה הפרסית, ושהתורה נשארה על כנה. יש מספר התייחסויות לאישור לחיות לפי חוקי האבות מהתקופה ההלניסטית-רומית, ואפשר לראות באלכסנדר את קובע התקדים לכך. בכל מקרה, זה היה הנוהל הרגיל שלו:

  • 422 ה 29: דוגמאות לאשור חוקי אבות על-ידי אלכסנדר: אריאנוס 1.17.4, 1.18.2 וגם 7.20.1; סטראבו 16.741.

50: הטענות של ערים בעבר-הירדן ליסוד בידי אלכסנדר חסרות ערך היסטורי. 422 ה 31: על עדות פליניוס ביחס לבלסם: the sentence Alexandro Magno res ibi generate may be interpreted as referring to Alexander’s stay in Syria as a whole.

ביתנושׂאיםהקדמותהרומאנס היווניגביהא בן-פסיסאשמעון הצדיקיוספוסאבות כנסיה ושאר בֻּזנטיםהרומאנס הסוריהרומאנס העבריהגרסא השומרוניתמתוס והיסטוריא